אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה קך

שאלה קיט

אמר אוהב ארדוף אשיג אחלק שלום ליועץ וגבור שר שלום. ה"ה אהו' ידיד ה' וידידי הרב הגדול הגאון בידו און נ"י ע"ה פ"ה ר"מ ואב"ד הישראלי עטרת תפארת הרבני' כבוד שמו מוהר"ר חגי חנוך סג"ל נר"ו לא יכבה מחול ימים ירבה אהו' ידידי אין הזמן מסכים עמדי לארוג מליצות לתוארו בתוארים הראוי' לאיש כמוהו ירבו אמרכל ואשכל. אומר על הכל איש שהכל בו אך מטובו קאמינא שיש בו מדעת קונו שאינו חפץ בתאורים הרבה והיא תהלתו ותפארתו ע"כ מלאני לבי החלל לבוא בשורתיים האלו לשקוד על דלתותיו ושעריו שערי בינה לדרוש ולתור בשלומו באשר שראיתי בשולי היריעה והגליון אשר כוננו ידיו אמונה למחותנו האלוף המרומם התורני המושלם כהר"ר יואל נר"ו ושם פקד מכ"ת אותי בפקודת החיים והשלום אמרתי ברך לקחתי וברך אשיב. וע"ד שמכ"ת כותב שנפשו נפש צדיק חשקה לדבר אתי עמי פא"פ איזה דברים אחדים אהו' ידידי כמים הפנים וגו' גם נפשי נכספה כלתה איותה חשקה חמדה רגנה לראות וליראות את פניו פני הרמה כראות פני גו' ולהשתעשע באמרי פניניו אבל מה נעשה גבה טורא בינינו. האמת אגיד אם לא שדחוקה לי שעתא שאני נחוץ לפלס דרכי לחיים ולשלום למקום חפצי לק"ק מיץ הייתי ממציא מקום ממוצע לשנינו בין הכא להתם ק"ק הענא ולהתעלס אתו עמו באהבי' ולפרוש ממנו בנשיקה של פרישות אבל באשר שהזמן קצר מהשתעשע ע"ע ע"כ יהיה עטי אשר אתי במקום שפתותי ולשוני וכפי פרושות שמלך חיים ימים על ימי מלך יוסיף וכסאו כסא כבוד יהיה נכון ויאריך ימים על ממלכתו הוא וזרעו. והנה בדבר שגלה מכ"ת אזני לחוות לו דעתי הקלושה בענין נקב מפולש שנמצא בטחול בסומכא ועור הטחול מקיפו מבפנים עד שנראה שכך היה מתחלת בריית' ומכ"ת מראה פנים לכל צד בכל אופנים כמראה האופן מהם לאיסור ומהם להתיר וסוף דבריו יצא להתיר. תשובה אהו' ידידי אומר אני יישר ויפה הורה וגם אני אומר בטח שהוא מותר. אך מרוב אהבתי למכ"ת אענה חלקי אף אני אף שהוא א"צ לא לדידי ולא להסכמתי ואפלפל בדברי קדשו מה שעלה אצלו דרך ה"א לאסור ולא רצה ללמוד היתר ממ"ש בעל ט"ז בסי' מ"ג כי עיקר ההיתר היה שם משום דרוב העגלים באותו הגליל יש להם נקבים כאלו וה"ל כמו כל הני כו' אבל לא משום דניכר שנבראת כך זה הוא תמצית דברי קדשו דרך ה"א אהו' ידידי באמת מתוך דברי הט"ז לא משמע כן רק נראה מדבריו שס"ל לדינא בכל מקום מה שנעשה מתחלת ברייתו לא נקרא נקב אלא חסרון מקרי ולא מצינו שחסרון פוסל בטחול אבל מ"מ לענין דינא הדין עם מכ"ת שאין לסמוך בזה אסברתו של הט"ז אעפ"י שרב גדול בדורו היה וזכרני זה לערך ל"ה שנים שאל שאלה זו הגאון חמי מהרר"מ ר"מ ואב"ד דק"ק נ"ש ומדינת מעררין מן מ"ו הגאון מהרר"י ז"ל ושניהם כא' טובים האריכו למעניתם והראו פנים לכל צד ויצא הדבר להיתר ועיקר טעמו של מ"ו ז"ל היה כמ"ש מכ"ת משום דהוה כמו כל הני חווי' כו' אבל לא רצה לסמוך אסברא זו של הט"ז והביא כמה ראיות לדבריו וחדא מינייהו היא בזכרוני והוא זה דכתב הב"י בי"ד ס"ס מ"א וז"ל ולפ"ז לדעת הרמב"ם נמצאו לה שני כבדים כשירה דאע"ג דכניטל דמי אין בכך כלום דכניטול דמי היינו לומר כחסר מתחלת ברייתו דמי וכן כתב ג"כ הרמב"ם יתר כחסר דמי. וא"כ קשה למה כתבו הפוסקי' לפ"ד רשב"ן שפירש כל היתר כנטול דמי היינו עם המקום הדבוק אם נמצאו שני טחולין דבוקין זב"ז בסומכייהו טריפה הלא אף אם חסר מתחל' ברייתו מקום העב כשירה אלא ודאי אם חסר בתחלת ברייתו בסומכא טריפה ועוד הביא כמה ראיות ושדי בהו נרגא ומסקנת דבריו שלא רצה לסמוך על מה שכתב הט"ז כללא דמלתא בהא נחתי וסלקי שיצא הוראה זו להיתר מן שני הגאונים אלו מ"ו מוהרר"י ומוהר"ר מנחם מענדל וכדאי המה לסמוך עליה' אפילו שלא בשעת הדחק ויש אתי להאריך בענין זה אבל מה אעשה שאין הזמן מסכים עמדי כעת כעתירות אוהבו נקשר בעבותות אהבתו אהבת עולם נאם הטרוד גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה