אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה קיז

שאלה קטז

אהו' ידיד נפשי מה שהקשית לשאול מ"ש הטור בסימן מ' בשם הרמב"ם כתב לו בשטר הריני חייב לך מנה אע"פ שאין שם עדים כו' אעפ"י ששניהם מודים שלא היה לו אצלו כלום שכבר שיעבד עצמו כמו שנשתעבד הערב עכ"ל משמע שהטעם שהוא חייב הוא משום דהוה דומי' דערב שמשעבד נפשו בשטר בלא עדים דהיינו לאחר חיתום שטרות דליכא שם למימר אגב דהימני' דאיירי אף לאחר מתן מעות א"כ קשה הלא הרמב"ם גופי' ס"ל דלא משתעבד הערב אפי' קודם חיתום שטרות אם הוא לאחר מתן מעות כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט משמו א"כ דבריו סותרים זה את זה (ומה שרצית לומר שאלו הם דברי הטור ולא דברי הרמב"ם ליתא כי בהרמב"ם שלפני איתא כן הגם שראיתי בב"ח שכתב שאלו הם דברי הטור ושמא גרסא אחרת נזדמנה לפניו) זהו תורף קושיתך בטור:

תשובה. אתה מוסיף מיא ואני אוסיף קמחא לפי דעתך שיהיה הטעם שמחויב מכח שטר זה מידי דהוה אערב שיוצא לאחר ח"ש קשה הלא אין הנדון דומה לראיה מה לערב שמשעבד נפשי' משום דהאי דקא קני חסיר ממונא משא"כ הכא וכיוצא בזו מקשינן בפ"ק דקדושין גבי האומרת תן מנה לפלוני ואקדש אני לו הרי זו מקודשת משום וכו' ע"ש בדף ז'. ועוד קשה לי התינח אם כתוב בשטר אני חייב לך מנה הרי משתעבד נפשי' כמו שנשתעבד הערב אבל גבי דין הראשון שכתב הרמב"ם דהיינו אם אמר לעדים אתם עדי שמשעבד נפשי' מה טעם יש לו כי ודאי ערב שלא בשעת מתן מעות אינו משועבד לשום פוסק בעולם אף אם אמר אתם עדי שאני ערב אלא ודאי ברור כשמש בצהרים שאין דעת הרמב"ם להביא ראי' מדין זה אגוף הדין כי פשיטא ליה אילו אמר אתם עדי שמשעבד כמ"ש אם הודה ואמר אתם עדי שאינו יוכל לומר משטה הייתי בך או שלא להשביע כו' ה"ה שיוכל לחייב נפשי'. אלא שמביא ראי' שיוכל אדם לחייב את עצמו אעפ"י שאינו חייב כלום דל"ת שלא מצינו בשום מקום שיוכל אדם לחייב את עצמו בדבר שאינו חייב כי אם בקנין ועל זה מביא ראיה מערב בשעת מתן מעות שמחייב נפשי' אף בלא קנין הגם שהתם יש לו טעם אחר שמשעבד נפשי' אגב דמהימנ' מ"מ מביא ראי' שיוכל אדם לשעבד נפשי' אף בלא קנין וא"כ מ"ש הראב"ד דהוי כמו מנה אני חייב לך בשטר היינו שדין זה מוסכם אליבא דכ"ע ומ"ש בסוף דבריך וז"ל כיון שכן הוא שכתב הראב"ד דדומה וכו' ה"ה גבי ערב נמי חייב אפי' בלא קנין אם כתב בשטר ופלוני ערב בוי"ו. במחילה מכבודך טעית כי הראב"ד איירי בערב לאחר חיתום שטרות. ולאחר חיתום שטרות אין חילוק בין ופלוני ערב ובין פלוני ערב ומה גם שלא שייך כלל האי לישנא הן פלוני או ופלוני גבי ערב לאחר חיתום שטרות כי הוא בעצמו כתב ואני ערב ודו"ק:

והואיל דאתי לידי דברי הסמ"ע בסי' זה נימא בו מילתא מה שקשה לי ותיוהא חזינא הכא מ"ש בס"ק א' וז"ל ועיין בדרישה שם כתבתי מאין יצא להרמב"ם דין זה וכו' וגם הטור שהעתיק לשון הרמב"ם השמיט דין זה שכתב הרמב"ם בראש דבריו משום דלא ס"ל כוותי' בהאי וא"כ מן התימא וכו' עכ"ל ואני בעניי עני בדעת דעת לא אוכל אם לא ראה או לא ידע בעל הסמ"ע מ"ש הטור בסי' ס' ס"ט וז"ל לפיכך אם לא קנו מידו ולא חייב עצמו בשטר גובה מבני חורין כו' עכ"ל הרי לפניך דס"ל לטור שיוכל לחייב את עצמו בדברי' כשאמר אתם עדי אף שאינו חייב עד עכשיו כלום. וא"ל שהטור לא ס"ל הכי אלא שכתב לשון הרמב"ן זה אינו כי אדרבא שהרמב"ן לא ס"ל הכי שהוא סבר שאינו יכול לחייב את עצמו כי אם בשטר כמ"ש הרב ב"י ומו"ח בב"ח ע"ש וא"כ הוא אזלא לי' תמיה' הסמ"ע כי הרמב"ם והרמ"ה ס"ל בהדיא שיוכל להתחייב בדבור גם הטור ס"ל הכי וגם הרי"ף ס"ל הכי לדעת מקצת המפרשים דהיינו הר"ן וה"ה וא"כ אזל הב"י בתר כללי' שכלל היכא שמסכימי' הרי"ף והרמב"ם הלכת' כוותייתו וצ"ע גדול גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה