אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה קטז

שאלה קטו

ממרא טבא צפרא. טבא. לאהו' מחותני הגאון המופלא והמופלג כמהר"ר שבתי הכהן פאר נר"ו אהו' ידידי ידיד נפשי באשר שדברי דודי' דברי מכ"ת חביבי' עלי ביותר לא נחתי ולא שקטתי עד אשר שמתי עין עיוני על דברי התו' פ' כ"ה (דף קי"ב) ד"ה הלכתא וכו' ולשפוט צדק אם דברי התוספ' ודברי הרשב"א הם מתנגדי' הגם שהעיון קשה עלי קצת שקלני מראשי מן עת אשר פניתי ממכ"ת ללכת לביתי מ"מ אין חשק כחשק התורה ע"כ אזרתי כגבר חלצי ועיינתי ומצאתי שדברי הרשב"א ודברי התוספ' אינם סותרי' זא"ז כלל כי עד כאן לא כתבו התוספ' התם (וז"ל ומיהו ע"כ אין ראי' משם דהא אפי' וכו' וע"כ התם הוה טעמא משום דמין במינו מדאוריית' בטל ברוב ובכלי מקדש אוקמוהו אדאורייתא עכ"ל) היינו דוקא לענין זה שאין אנו חוששין למה שנתערב טעם בשר חטאת בבשר שלמים ונתמעט אכילתו שאסור לזרים ולנשים. אבל לענין אסור נותר דהיינו שהכלי נאסר כבר בנותר בזה אין אנו אומרים חד בתרי בטל ונחזור ונבשל באותו הכלי שכבר נאסר ומוכרחי' אנו לומר כן דאל"כ הוה קשה ל"ל להגמרא לתרץ (בפ"ב דע"ז) כדרב נחמן דאמר כל יום נעשה געול ולמה לא מתרץ בפשיטות שאני התם בקדשים שאקמוהו אדאורייתא. אלא עכ"ל שמעולם לא עלה על דעת התוספת לומר חלוק זה אלא לענין מעוט באכילתו אבל לא לענין הכלי שכבר נאסר בנותר וא"כ דברי הרשב"א שרירין וקיימין כי ראייתו היא ממ"ש התם שלא חל שם נותר על הכלי אם תוך זמן היתירו בשלו בו והיינו משום שנקלש האיסור אבל לא משום שבכלי מקדש אוקמוהו אדאוריית' דאי לא הוה נקלש הטעם רק היה נותר ממש לא היינו מתירין לחזור ולבשל באותו הכלי שכבר נאסר בנותר וק"ל. ולענ"ד כוונתי לדעת גדולי' דעת מכ"ת ודעת הגאון מהרר"י ואם יש למכ"ת דרך אחרת בזה יודעני ולע"ד דברי נכוני' בטעמי ונימוקי רק שאינני אוכל לכוין דעתי בכתב. ושלום ואורך ימים בימינה אלו הלומדים לשמה כ"ד הטרוד גרשון אשכנזי:

העיקור שכחתי ומ"ש הרשב"א וכענין שאמרו לענין בשר בחלב בדגים שעלה וכו' אין רצונו להביא ראי' מוחלטת משם שאיירי בבשול כי איכא למימר אעפ"י שהתם לא שרי כי אם עלו דוקא מ"מ כאן שרי בנ"ד כי הטעם שנשאר בהכלי כבר נקלש וע"ז מביא ראי' שיש חלוק בין טעם מועט וטעם מרובה ודוק. לאחר כתיבתי זאת עיינתי בחידושי הלכות של מהרר"ם מלובלין ומצאתי שכתב וז"ל בא"ד ומיהו ע"כ אין כאן ראי' משם וכו' אלא שיש לעיין א"כ דזה מותר אפילו לכתחלה מן התורה מטעם מין במינו בטל מדאוריית' א"כ לא משכחת נותר מדאוריית' בכלי הנבלע מבשר קדשים ולמה באה המצוה בתורה וכל כלי נחושת אשר יבושל בו ומורק ושוטף במים וצ"ע שם בתוספ' בזבחים עכ"ל והנייא לימאד כי מתוך דברים אלו מוכח שיפה כוונתי ומה שהניח הוא בצ"ע לא קשה ולא מידי כי מעולם לא עלה על דעת התוספת להתיר כלי שכבר נאסר משום שבטל ברוב ומדאוריית' מין במינו בטל ברוב כי גזרות המלך הוא ודוק משא"כ לענין זה שיהא הבשר נאכל בזמנו וכדינו אעפ"י שמעורב בו טעם חטאת שיש לו זמן אחר ודין אחר בענין זה לא מצינו גזירות המלך ע"כ יש לנו לומר שאוקמוה אדאוריית' וק"ל נ"ל גרשון אשכנזי.

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה