אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה קיד

שאלה קיג

שלו' לאהו' מחותני המופלא הגאון מהרר"מ שטערין יצ"ו ע"ד מ"ש מכ"ת במ"ש הטור ח"מ סי' רמ"א בשם הרמב"ם וז"ל כתב בטור ח"מ סי' רמ"א כתב הרמב"ם כשם שהמוכר צריך לסיי' הממכר כך הנותן כו' ובש"ע הביאו ג"כ דעה ראשונה ומשמע שדעתו לפסוק כן כי כן דרכו בש"ע כמ"ש בתשו' מ"ע בעל ע"מ כו' עכ"ל דמר:

תשובה. הנה במחילה מכבודו מכ"ת לא כיון יפה האמת הוא שכן כתב בתשו' מ"ע סי' צ"ז וז"ל דע כי המחבר ההוא רבן של כל בני הגולה וזה דרכו בש"ע הקבוע להוראה להביא תחילה הדעת היותר מוסכמת והיכא דאיכא למיחש לסברא אחרת מייתי לה בשם א"כ מה שסתם תחלה כדעת הגאוני' להתיר הוא פסק גמור כו' עכ"ל אבל האמת יעשה דרכו שאין כוונתו כי אם שכן דרכו של הש"ע להביא תחלה הדעה היתר מוסכמת בסתם ואח"כ מביא דעת אחרת דאיכא למיחש לה ג"כ בשם י"א וכמו דאית' בנדון ההוא בשבירת עצם האמצעי למעלה מצומות הגידין. אבל כשמביא גם הדעת הראשונה בשם י"א כמו בנ"ד ואח"כ כתב ויש חולקין נראה יותר שאין דעתו מסכמת עם הדעה הראשונה דאל"כ ה"ל לסתום ולא לפרש י"א זה נ"ל לע"ד פשוט וברור:

ואעיקרא דדינא של הרמב"ם האמת אגיד ולא אכחד שאין מדרכי למיחת נפשי לפלוגת' כת של קודמים כגון זו שמחלוקת ישנה היא וכבר כל האחרוני' רדפו והשיגו את הרמב"ם בזה ואף גם זאת אם נמצא עוד באיזה מקום בש"ס דמשמע דלא כוותי' מה יתן ומה יוסיף אטו כי רוכלא למני וליזל כל המקומות שנראי' סותרי' את דבריו ולולא שמסתפינא הייתי אומר שדעתו הוא גבי מתנה כמו גבי מכר. וגבי מכר היינו טעמא משום דלא סמכה דעת הלוקח כמ"ש בפ' כ"א מהל' מ"ו ה"ה נמי הוה הטעם גבי מקבל מתנה דלא סמכה דעתו. והיינו דוקא היכא שסתם ביותר כגון שלא פרט ולא ייחד לו מקום כלל אבל היכא שאמר בית בבתי אני מוכר לך שייחד לו עכ"פ בית אעפ"י שלא ייחד איזה בית. וכן דקל שבדקלים שסיים לו עכ"פ קצת. שבית בבתי' הוא דבר מסוים סמכה דעת המקבל וקנה ובזה הלכו להם כל הראיות לסתור דברי הרמב"ם ונכון הוא בעיני שזה הוא דעת הרמב"ם ולכן דקדק הרמב"ם וכ' כיצד הכות' לחבירו קרקע מנכסי כו' ולא כ' כיצד הכותב לחבירו שדה מנכסי קנויה לן וכו' אלא לארויי בא דוקא קרקע לא הוה דבר מסוים אלא דבר כללי יותר משדה כמ"ש הטור ח"מ סי' רי"ח אבל שדה דלא הוה דבר כללי מקרי דבר מסוים לענין זה דסמכא דעתי:

ואין להקשות מדכתב הרמב"ם אבל אם אמר לו חלק כך וכך בשדה פלוני' הואיל וסיים השדה וכו' ולא קאמר אבל אם אמר שדה מנכסי או משדותי נתון לך נוטל הפחות שבשדות משמע שאם אמר שדה משדותי נתון לך לא קנה כלום. י"ל לעולם ה"ה אם אמר שדה משדותי כו' קנה הפחות שבשדות והא דכתב אבל אם אמר לו חלק כך וכך בשדה פלוני כו' היינו משום שזה הוא משנה בפ' בית כור ומשם יצא לו החלוק הזה לכן נקט לשון המשנת כדרכו תמיד:

חדא ועוד קאמינא שאפשר שלרבותא נקט הרמב"ם דין זה כי יש ודאי אלו אמר בית בבתי או שדה משדותי קנוי לך פשיטא שקנה וסמכה דעתי' כיון שחלקו שיהי' לו הוא עומד בפני עצמו ואינו צריך לחלוף כלל אעפ"י שאין אנו יודעים איזה בית או שדה הוא שלו מ"מ כשיוודע איזה הוא הרי הוא עומ' בפני עצמו משא"כ בחלק כך וכך בשדה פלוני שאין חלקו מבורר ועדין צריך לחלוק ה"א דלא קנה דלא סמכה דעתו קמ"ל. וא"כ הוא דעת הרמב"ם לא קשה כלום עליו מהא דאמרינן פ' מי שהוציאה (דף מ"ט ע"ב) מי שבא בדרך וחשכה לו והי' מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום ואם אמר שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו עד עיקרו כו' וק"ל' אמנם מאחר שה"ה הביא כמה ראיו' לסתור דברי הרמב"ם ולא נחית לחלק כמ"ש ואפ"ה לא הביא הראיות של מכ"ת. צריכין אנו לומר שאין משם לא ראי' ולא סתירה לדברי הרמב"ם כי מה ענין קנין שבית' לקנין מתנה או מקח שמקח או קנין שתלוי בדעת אחרים י"ל שלא קנה אם לא דבר מסוים וה"ה איפכא כשיש דעת אחרת מקנה קונה יותר וק"ל. ותמהני על מכ"ת לפי סברתו שמדמה קנין שביתה לקנין מקח ומתנה ה"ל להקשות מכ"ש אשארי פוסקים דחולקי' על הרמב"ם וס"ל שמקח ומתנה נקנין אעפ"י שלא סיים המקו' כ"כ דהיינו אליבא דרבה דמפרש טעמי' דרב משום דלא מסיים אתרי' אבל האמת יעשה דרכו שאין קנין שביתה וקנין מקח ומתנה דומין כעוכלא לדנא כן נ"ל ברור גרשון אשכנזי:

פלפול יפה מחידושי רשב"א

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה