עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה קיא
נדרשתי לאשר שאלוני לחוות דעי מרחוק בענין פנויה אחת הרתה לזנונים וילדה בת ובשעת לידה אמרה האם שלכשר נבעלת והרתה והיא ובתה כשרים וע"פ דבריה היתה הבת בחזקת כשרות והנה כאשר גדלה הבת ועומדת על פרקה פרק בתולה נישאת אמרה האם שהבת אינו ראוי' לבוא בקהל כי נתעברה מן א' מחייבי כריתות והולד ממזר והבת צווחת ככרוכיא ואמרת איני מאמינך ולא מפיך אנו חיי' לפסלני ולגרשוני מלהסתפח בנחלת ה' זהו תורף השאלה והחכם השואל שיחר פני לגלות לו דעתי הקלושה בזה להלכה ולמעשה:
תשובה. הנה מיראה הוראה אני בדבר קל קל וחומר בדבר חמור ומה גם שאני פה האורח נטה ללין לפי שעה וכלי המעשה הגומרים הם הספרי קודש אינם מצויי' בידי ע"כ אמרתי למשוך ידי הסופר ולא אכתוב מאומה אך לאהבת החכם השואל אשר הרבה והפציר בי שלא להוציאו בנייר חלק לא יכולתי לומר נואש לדבריו וכדי למלאות את בקשתו במקצת יקבל החכם את תשובתו בקצרה. ולא כדרכינו להשיב לשואל כעניין מלא דבר ולהראות פני' לכל צד ואופן כמראה האופן ואען ואומר לכאורה נראה שהאם נאמנת לענין זה שהבת הוה ספק ממזרת אע"פ שאינה נאמנות לשווי' ממזרת ודאית להתירה להינשא לממזר ודאי מ"מ מידי ספיקא לא יצאה כמבואר בהרמב"ם ועיין בפסקים. וכתבים של מהר"אי סי' ל"ז שהאריך בה כן נראה לכאורה אבל בתר מעט עיון נראה שאין האם נאמנת כלל לשויי' את הבת אפי' ספק ממזרת בנ"ד באשר שהבת היה לה חזקת כשרות כמה שנים אין האם נאמנת להוציאה מחזקתה אע"פ שחזקתה לא בא לה כ"א ע"פ דברי האם מ"מ אין האם נאמנת לחזור מדבריה ולהוציא את הבת מחזקתה וראיה לדבר ממה שכתב רבינו ירוחם בס' תולדות אדם וחוה נתיב כ"ג וז"ל ונאמן לומר האב זה בני ממזר כו' וכתב הר"מה דוקא דלא ה"ל חזקות כשרות מפומא דאבוה אבל ה"ל ח"כ מפומא דאבוה לא מהימן עליו למפסלי' אלא בסהדי עכ"ל כו' הרי קמן שאפילו האב דאלים כחו אינו נאמן להוציא הבן מן חזקתו שיש לו אע"פ שהחזקה לא בא לו רק ע"פ אביו מכ"ש שאין האם נאמנת להוצי' את הבת מחזקתה הנ"ל. וגדולה מזו נראה לענ"ד אפי' אם האם נותנת אמתלא לדבריה למה אמרה מתחילה לכשר נבעלתי מ"מ אינה נאמנת לפסול הבת וראי' לדברינו ממ"ש הר"ן בשם הרא"ה בפ"ב דכתובות גבי הא דאמרינן התם האשה שאמרה א"א כו' כתב הרא"ה אם אומרת מקודשת אני לפלוני לא מהימנינן לה בשום אמתלא כו' ע"ש כן נלע"ד אבל אינני מחליט הדבר כאשר מדומה לי שראיתי בתשו' ן' לב ח"א שכתב שלא רצה לסמוך אדברי הרמ"ה בזה למעשה גם צ"ע לע"ד בדברי רבינו ירוחם שהביא ראיה לדברי הרמ"ה מהא דאמרינן פ' יש נוחלין האומר זה בני ואח"כ אמר עבדי הוא כו' כללא דמילתא נלע"ד אם הבת צווחת שאינה מאמינה לאמה לפסלה והאם איננה נותנת אמתלא טובה למה אמרה מתחילה לכשר נבעלתי איננה נאמנת לפסול את הבת. והבת שריא להתנסבא לכל גבר כשר די תצביין אמנם אם הבת מאמינ' בלבה לאמה כבי תרי הדבר צ"ע כל זה נלע"ד פשוט אמנם מאחר שהנדון הוא דבר חמור ומה גם שאין מסכים עמדי כעת שס"ק אינם מצויים בידי ע"כ החכם השואל לא יסמוך אהוראתי עד שיסכים עמו עוד מורה צדק אחד מיוחד וה' אחד יצילני משגיאות ויראיני מתורתו נפלאות כ"ד הטרוד מאד גרשון אשכנזי.