עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה קי
ראובן שבא ממדינת הים ואמר לשמעון שהוא אחיו ורוצה לירש עמו בנכסי אביו ובאמת ידוע הוא שיש לשמעון אח במדינת הים. ושמעון משיב אין אני מכירך והדין עמו שהניחו בלא חתימת זקן ומצאו בחתימת זקן וראובן הביא שני עדי' שאומרי' שמחמת פרצוף פנים של ראובן אינם מכירי' אותו שהוא אחיו של שמעון רק מחמת קולו של ראובן הם מכירי' אותו שהוא אחיו של שמעון. זה הוא תורף השאלה ועתה יורינו רבינו אם עדות זה מספיק להחזיק ראובן שהוא אחיו של שמעון ולירש עמו בנכסי אביו אם לאו:
תשובה. לכאורה נראה שעדות זה מספיק להחזיק ראובן שהוא אחיו של שמעון אע"פ שאין מכירין אותו ע"י פרצוף פניו וראי' לדבר מהא דאית' בפ' גיד הנשה (דף צ"ו) אמר רבא מרישא ה"א סימני' עדיף מט"ע דהא מהדרנן אבידת' בסימני' ולא מהדרין בט"ע השתא דשמעתינהו להני שמעתתא אמינא ט"ע עדיפא דאלת"ה האיך סומא מותר באשתו ובני אדם מותרים בנשותיהן בלילה אלא בט"ע דקלא ה"נ בט"ע דקלא עכ"ל הרי קמן שיש לסמוך אט"ע דקלא לענין אסורא כמו שיש לסמוך אט"ע דפרצוף פנים. ואין להקשות מהא דאית' בפ"ד מיתות תניא ושאר כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהם חוץ מזו כיצד עושין לו מדליקין לו את הנר בבית הפנימי מושיבין לו עדי' בבית החיצון כדי שיהי' הם רואין אותו ושומעין את קולו כו' ופירש"י הן רואין אותו לאור הנר שעמו דאי לא מצו חזי ליה לא מצו מסהדי עליה לחיוב' קטלה ואע"ג דשמעינן קליה דמצי למימר לא הואי אנא עכ"ל ומלשון רש"י שכתב ואע"ג דשמעי לקליה כו' משמע שהם מכירין את קולו ואפ"ה אינם יכולין להעיד עליו שהוא הוא א"כ מוכח דלא סמכינן אט"ע דקליה. די"ל דודאי אם המסית יכחיש את העדים ויאמר לאו אנא הואי שומעין לו ולא יוכלו לחייביה קטלא אבל היכא דליכא הכחשה בדבר כמו בנדון שבפ' גיד הנשה יש לסמוך על ט"ע דקלא וא"כ בנדון דידן שאין כאן הכחשה ודאי שאינו אחיו של שמעון שפיר סמכינן אט"ע דקלא אבל כד מעיינין שפיר נראה שאין משם ראיה כלל דעד כאן לא אמרינן התם שסומא יוכל לסמוך אט"ע דקלא. וכן בני אדם בלילה אלא משום דליכא ריעותא המגרע כח דט"ע דקלא אבל בנ"ד שהם רואים את ראובן ואינם מכירים אותו בט"ע דצורה פשוט הוא שיש לנו לומר שאין לסמוך אט"ע דקלא וזה נראה לי פשוט כ"ד גרשון אשכנזי.