אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה קט

שאלה קח

ראובן הלוה לשמעון מנה ושמעון שיעבד לראובן מקום א' שיש לו בב"ה אבל לא התנה עמו שישב עליו בחנם או בשכר מעותיו וראובן ישב על המקום שבב"ה זמן מה בחיי שמעון ואח"כ מת שמעון וישב ראובן על המקום הנ"ל לאחר מותו של שמעון זמן מה ועכשיו בא יורשו של שמעון לסלק ראובן מן המקום הנ"ל ורוצה לנכות לו שכירות מכל השנים שעברו וראובן טוען שישב על המקום בשביל מעותיו שהלוהו ואין בה משום איסור רבית כי מותר להלוות ברבית לדבר מצוה אעפ"י שלא התנה בפי' שישב על המקום בשביל מעותיו מ"מ כך היה דעתו ודעת הלוה והא ראיה שכמה שני' בחיי שמעון ישב הוא על המקום ושמעון עומד על גבו סמוך לו ע"כ תורף הטענות:

תשובה. בפתח דברינו נאיר אם מותר ללוות על מקומות שבב"ה בלא נכייתא ולפי הנרא' דבר זה מבואר באר היטב במרדכי ס"פ אילו מציאות והרב בהגה' ש"ע מביאו בי"ד סי' קע"ב רק שנדקדק מנין לו לרמ"א שמותר הלא פלוגתא הוא במרדכי שם ורא"בן ס"ל בהדיא אפי' כשהתנה מתחלה ע"מ כן אסור ורא"ביה שחולק שם לא פליג אלא שלא לשווי' שולח יד בפקדון ולפסלו לשבועה כיון שסבר שמצוה קעביד אבל מ"מ באמת אסור לעשות כן לכתחילה וכבר הקשה בעל הסמ"ע קושי' זו בסי' ע"ב. ותירץ שם דראבי"ה מיירי בדלא התנה עמו בתחילה דלשם ודאי אסור להשתמש בו שלא מדעתו ובאמת א"א לפרש דברי הרא"ביה בענין אחר כי אם שלא התנה כן דאילו התנה כן לא שייך לומר שואל שלא מדעת אבל מ"מ קשיא לי מנין לרמ"א לתפוס הספק ולהניח הודאי כי הרא"בן כתב בהדיא שאסור אפי' התנה כן בתחלה והרא"ביה לא גלה דעתו בזה ואדרבא ויותר מסתברא שגם הראב"יה מודה בזה דאסור אלא לא ס"ל לשוויה גזלנא ולפסלו לשבועה כיון שטעה וסבר מצוה קעביד כמ"ש גבי הני קבוראי והנה לפי הנראה בהבטה ראשונה אין בדברי ראובן ממש אף אם נאמר שאין אסור רבי' במקומות שבב"ה כמ"ש הרמ"א בי"ד סי' קע"ב (הגם שיש לאלוה מילין בזה) מ"מ התינח אם התנה כן מתחלה שישב על המקו' הנ"ל בשכר מעותיו אבל ראובן שלא התנה כן בשעת ההלואה אין לו לישב על מקום של שמעון שלא מדעתו ואם ישב הוה ליה כמי שדר בחצר חבירו שלא מדעתו שצריך להעלות לו שכר כמ"ש בפ' הרבי' ובפ"ב דקמא וכ"פ הב"י הובא בש"ע בסי' שס"ג וא"ל דוקא שלא מדעתו הוא דצריך להעלות לו שכר כיון דלא ידע למחול אבל היכא דידע ולא מיחה ודאי מחל זה אינו כמ"ש בת"ה סי' שי"ז ע"ש ולעיקרא דדינא נ"ל פשוט אם הוא גברא דעביד למיגר ומקום דקיים לאגרא פשיטא ופשיטא דצריך ליתן לו שכר ומנכיה ליה ואף אם יהיה רק אבק רבית מנכיני' שפסקינן כרבינו אפרים וכהרא"ש שהסכים עמו ומשום דאית בי' איסורא לא הורע כוחו אע"פי שידע בעל המקו' ושתק לא משמע שיהא דעתו שידור בו בחנם וגדולה מזו אפי' אמר ליה בפירוש לאחר ההלואה דור בחצירי חנם ולא הזכיר לו בשכר הלוואתו מנכינן משום דהוה אבק ריבית ומנכיני' כדעת ר' אפרים כנ"ל כן נ"ל פשוט גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה