אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה צח

שאלה צז

בליל הושענא רבה בשעה שאנו עסוקים בבדי ערבה מלא חפניא דטובא לגברי רבה, ה"ה האלוף התורני הרב המופלא והמופלג. כל סתום ונעלם מברר ומלבן כשלג נ"י ע"ה פ"ה כמהר"ר איצק נר"ו ר"מ ואב"ד יצ"ו אהו' ידידי לא לחדש דבר מעתה באתי. כי הציר בשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן בא אלי ועומד עלי לדחקי באמרו כלה מעשיך כי נחוץ הוא לדרכו ע"פ דבורו של מכ"ת ע"כ יהיו דברי אלה מעטי' ובפרט שאנו טרודים באיזה תקונים המסוגלים ללילה הזה כידוע ליודעי חן והנה ע"ד המעשה שבא לידי מכ"ת בחבית של יין שהניח הישראל ביד העכו"ם עם משרתו והודיע לנכרי שהוא מפליג גם מסר לו שמירת היין כמשמעות לשונו:

תשובה. הנה לכאורה נראה שהיין אסור בשתייה ואין לי להאריך בזה מאפס הפנאי. ומה גם ראיתי בכתבי יקרו שצידד להחמיר ע"פ ספרים וסופרים משום דסתימת מגופת העץ. אע"פ שמהדק טובא שא"א לפתחו כי אם ע"י טירחא מרובה' מ"מ לא יחשב לחותם א' הן אמת שכן משמע קצת מלשון בעל משאת בנימן בסוף סי' כ"ט וכן בספר ט"ז אבל אני לא כן שמעתי וקבלתי כי הכל תלוי בטירחא כי לא טרח ומזייף וכן פרש"י להדיא בפ' השוכר דף ס"ט ע"ב ד"ה והשתא כו' אע"פ שיש לדחות ולפרש דברי רש"י שתרתי בעינן טירחא וזיוף אבל במגופה של עץ אע"פ שיש בו טירחא לא מיחשב לזיוף כל כך מ"מ נראה לע"ד שהכל תלוי בהטירחה ואם המגופ' א"א לפתחו כי אם ע"י טירחא מרובה כאשר הוא רגיל להדקו יפה יפה כשמוליכין יין ישן שאינו תוסס מקרי חותם א' דלא גרע ממ"ש בפ' א"מ דף ל"א דיקולא ומיהדק הוה חותם בתוך חותם ופירש הטור בסי' ק"ל ומהדקו בענין שיש טורח להסירו הוה חותם בתוך חותם הרי קמן שכפיית הכלי ע"ג החבית בענין שיש בו טורח להסירו חשוב חותם א' ואין לחלק ולומר דוקא כשיש עוד חותם א' יחשב כלי זה לחותם א' אבל כשאין כאן אלא כפיי' כלי זה לא יחשב לחותם כלל ודמיא למפתח וחותם שהמפתח עם חותם א' יחשב לשני ח' אבל מפתח לחוד לא יחשב לחותם א' לענין דברים המותרים בחותם. כי באמת גם המפתח וחותם פסק מו"ח בב"ח בסימן ק"ל ס"ה דמפתח לחוד חשיב חותם א' וכ"פ הט"ז בסי' קי"ח ס"א א"כ אף אנו נאמר כיון שהכפיית הכלי עם חותם אחד יחשב לחותם ת"ח ה"ה כפיית הכלי המהודק היטיב לחוד יחשב לחותם אחד ואם כן הוא שכפיית כלי המהודק יפה יחשב לחותם אחד ה"ה וכ"ש הוא פקק של עץ המהודק כל כך עד שא"א להוציאו כי אם ע"י הטירחא מרובה שיחשב לחותם א' כנלע"ד ואפשר שבעל מ"ב והט"ז שהצריכו טיחה בטיט היינו אם אין הברזא מוהדק יפה כל כך וכ"כ בדרישה אבל אין להכשיר היין מהא דכתב הרשב"א ורשב"ם בשם רש"י והטור מביאם בס"ט סי' קכ"ט וז"ל אפי' הודיעו שהוא מפליג אם החבית פקוקה והוא בזמן שיש הרבה עוברי דרכי' כו' הרי משמע במקום שיש עוברי דרכים רבים אפי' הם גוי' לא חיישינן משום שהגוי מרתת ולפי משמעות לשון השאל'היתה העגלה במקו' שרבים עוברי' דרך שם כדרך הרבים שערלים ונימולים רגילים לעבור שם ויש לנו לומ' שהגוי מרתת זה אינו כיון דהוי בהדיה עוד א' איכא למיחש שא' מהם ישמור הדרך וא' יזייף כמ"ש הרשב"א בעצמו גבי דרך עקלתון. חדא ועוד קאמינא שנלע"ד להתיר היין הזה משום דליכא למיחוש למידי כי אם שהגוי שתה מן היין דרך קנה חלול כדרך שותי יין מן החבית כי ליכא למיחש שמא שתה דרך מינקת שקורין היבר כי אין זה שכיח בשדה. ואף במקום שיש לחוש ששתה ע"י היבר הארכתי בתשו' א' להתיר במקום שיש עוד צדדים להתיר (והגאון מו"ח הסכים עמי) וא"כ הוא שאין לחוש כי אם לקנה חלול יש להתירו במקום הפסד כמ"ש להדיא בתשו' מהרי"ל יע"ש מכ"ת אם יש אותו התשו' בידו והט"ז מביאה בסי' קכ"ד ס"ק ל"ב וגם הוא מסכים להתיר. מכל הלין טעמא נלע"ד להתיר היין דהוה ס"ס דלמא לא שתה כלל את"ל שתה מן היין דלמא לא שתה בענין שהוא אוסר היין אע"פי שאין הס"ס מתהפך מ"מ בנ"ד המיקל לא הפסיד. ע"כ אם דעת מכ"ת מסכמת להתיר היין הנ"ל אני מסכים עמו ומני ומיני' תסתיי' שמעתתא כ"ד גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה