עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה צו
ע"ד המעשה שהיה שוחט א' שחט בהמת חבירו ובתוך השחיטה קודם גמר השחיטה חתך באצבעו ותכלית ותמצית השאלה היא אם השחיטה כשרה אם לאו ואם היא כשרה תו ליכא למבעי מידי אבל אם היא טריפה מסתעפי' ממנה סעיפים אחרי' אם להעביר הטבח ואם הכלי' שנתבשלו בהן בשר השחוטה הנ"ל צריכי' הכשר:
תשובה. אני פותח בזכות אם המעשה היה שבשעת שהיה שוחט הבהמה פגע ונגע באצבעו וחתך בו בפעם א' אין כאן שהייה כלל דהיינו כגון שאמצע הסכין היה מושך על צואר הבהמה וקצה הסכין הן לצד הקתא או לצד ראשו נגע באצבעו וחתך בו ודאי אין כאן שהייה כלל אלא אפילו גדולה מזו אם חתך בסימני' ובאצבע כאחת במקו' א' גם בזה אין כאן שהייה ואינו דומה להשוחט ואח"כ נמצא גמי מונח בסימני' דהוה שהייה דשאני התם דכיון שהגמי הוא רך ע"כ חידוד הסכין שוהה לחתכו יותר מבחתיכת הסימן וק"ל וכ"כ מ"ו ח"ז בב"ח אם נמצא עשב ארוך ודק בסימן שהוא כשר וכו' ע"ש אמנם אם חתך באצבעו שלא בשעת חתיכת הסימן כגון לאחר שהעביר כל הסכין בהלכה או בהבאה חוץ לצואר ואז חתך באצבעו ואח"כ חזר והביא או הוליך הסכין וגמר השחיטה הא ודאי שהייה היא והשחיטה פסולה אמנם לעניין להכשיר הכלים שנתבשלו בהם בשר הבהמה נלפ"ד אותן הכלים בעצמם יש להכשירן אבל אם נעשה תערובות יותר כגון שבאותן הכלים חזרו ונשתמש בהן כלי' אחרים אותן כלים אחרי' אינן צריכין הכשר כיון שעכ"פ לא היתה השהייה כשעור שהייה ע"פ הסכמת הפוסקים רק שאנו נוהגי' להטריף כל שהיי' אפי' משהו מ"מ מהר"רמי כתב שבשעת הדחק או הפסד מרובה יש להקל. ולעניין השוחט אם מעבירין אותו נלע"ד אע"פ שהיתה השהי' ע"פ הדרך שכתבנו נלע"ד שאין להעבירו מכמה טעמים רק מלמדין אותו שמכאן ואילך יהיה נזהר שלא להכשיר שום דבר ספק כי אם ע"פ שאלת חכם מ"מ הכל לפי מה שהוא האדם אם הוא הוחזק בכשרות בשארי דברים אם לאו. ואם השוחט הוא מסופק אם באיזה אופן נעשה החתוך באצבעו אם באופן שלא היה שהיי' או באופן שהי' שהייה יש להקל וא"א בזה כל ספק בשחיטה פסולה כיון שמן הדין לפי רוב הפוסקים שחיטה כשירה דלא הוה שהיי' בשיעור שהיי' אלא מצד המנהג אנו מטריפין אותו הבו דלא לוסיף להטריף אלא ודאי שהיי' כ"ש אבל לא בספק כנלע"ד להלכה ולמעשה וטעמי ונמוקי עמי מיוסד ע"פ פוסקי' ראשוני' רק שאין הזמן מסכי' עמדי להאריך ומה גם אין דעת השואל כי אם לידע אמתת הדין כדת מה לעשות כדת של תורה וה' יצילנו משגיאות ויראני מתורתו נפלאות כ"ד אוהבו הטרוד מאד גרשון אשכנזי: