עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה צה
כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות הכל אליו פונים ה"ה אהו' גיסי הרב הגדול המופלא כמהר"ר דוד נר"ו ע"ד שאלתו שאלת חכם וז"ל. ילמדינו רבינו נמצא בס"ת בפרשת בראשית שהיה צריך הסופר לכתוב ויקח ה' אלקי' את האדם. טעה וכתב ויקח ה' אלקיכם את האדם מהו תיקונו הגם שמבואר בי"ד סי' רע"ו שאסור למחוק אפילו אות אחת מן ז' שמות שאינו נמחקי' ולא מן הנטפלים אחריהם כגון כ"ם מאלקיכם שכבר קידשו השם יש לומר ה"מ כשנכתב השם כדין דאז יש לומר שמקדשו השם שהמזבח מקדש את הראוי לו להיות קודש אבל זה השם לא נכתב כדין שהיה לו לכתוב אלקים אע"פ שהוא שם קודש במקום אחר מ"מ י"ל מוטב שימחק צד ימינו של המ"ם סתומה ולמשוך הגג של הכף כפופה אל הגג של המ"ם וזה יותר טוב מאלו ידקור האזכרה או לסלק כל היריעה ואין לי להאריך בראיו' כי מה אכתוב למכ"ת אשר הכל גלוי וידוע לו הנסתרות והנגלות ואל יעשה מכ"ת שהיה בדבר כי אסור לשהות ספר שאינו מוגה עכ"ל.
תשובה. אהו' גיסי אין הזמן מסכים עמדי כלל מחמת כמה טרדות ובפרט להפיק רצון הלומדים המחודדים בעצי שטים עלי עומדים כדרך גדו"לתם מ"מ באשר שחביבים עלי דבריו דברי דודי' ומה גם שאסור לשהות ס' שאינו מוגה ע"כ אמרתי אפנה ואשנה להשיב כאשר הוריני מן השמים אמנם בקצרה ולכאור' נראה ששאלה זו במחלוקת שנויה דאית' בתשו' מ"ב ס"ס נ"ז בשם הגאון מהרר"מ מלובלין בענין אם דילג הסופר אות יוד מן אלקינו שיש למחוק נ"ו ויחזור ויכתוב נ"ו ולא חש שכבר קידשו השם אלה שהוא שם במקום אחר דהיינו בניקוד הלמ"ד בחולם והה"א בפתח כי מצינו כמה שמות אלה בניקוד הנ"ל חסר ו' מהא ש"מ דאין לומר שכבר קידשו השם כיון ששם זה אין כאן מקומו ובעל ט"ז בסי' רע"ו חולק עליו וס"ל שכבר קידשו השם של אלה שהוא שם קודש למה לא יקדש ג"כ הנטפל לו ממילא שאלתו דמר לכאורה תלי' בפלוגתא הנ"ל אבל לעד"נ דגם מהר"רמ הנ"ל ס"ל בנ"ד שאין למחוק כ"ם כי כבר קדשו אלקי שהוא שם קודש במקו' אחר וכ"ף מ"ם נטפל לו ונקרא עמו היטיב אעפ"י שאין כאן מקומו של שם אלקי והא דס"ל שיש למחוק נ"ו אם דילג היוד היינו טעמו משום שאין נ"ו נקרא עם שם אלק' כשנקרא הלמ"ד בחולם וה' הא בפתח וה"ל כאלו כתב שם של שדי או א"ל להוסיף עליו נ"ו שודאי לא אמרנו בזה כבר קידשו השם (ותמהני על בעל ט"ז שלא הרגיש בחילוק זה שהוא חלוקא דרבנן ואמת ויציב) ממילא בנ"ד נראה שאין היתר למחוק כ"ם ומה שדעת מכ"ת נוטה לגרור צד ימיני של המ"ם וימשוך גגו של הכף עד גגו של המ"ם לע"ד גם תיקון זה אינו נכון כי מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא דכיון שנתקלקל צורת הכף עד שלא נקרא כף ה"ל כאילו נגררה כולה וגדולה מזו כתב מהרר"מע בתשו' סי' ל"ו שאסור לגרור בשום אות של שם אעפ"י שאינו מקלקל האות כלל אלא אדרבא מייפהו על ידי גרירא זו כגון קו א' מן אות אחד של שם הוא קצת עב ביותר ורוצה לגרר קצת עד שיהא דומה לשארי אותיות אעפ"י שלא קלקל האות כלל על ידי גרירא מ"מ אסור ומכ"ש שאין לגרור עד שיתקלקל האות ולא נעלם מעיני שיש לחלק בין אותיות שרשיות של השם ובין הנטפלות כי קדושות של אותיות שרשיות הוא מן התורה ולוקין עליהם וקדושה של אותיות הנטפלות אינו אלא מדבריהם ואין לוקין עליהם כמ"ש בפ"ו מהל' יסודי התורה מ"מ נלע"ד שס"ל להרמב"ם שדוקא לענין מלקות יש הפרש בין אותיות שרשיות ובין הנטפלות אבל לא לענין אחר כלל שהרי דייק בלישניה וכתב וז"ל וכל הנטפל לשם מאחריו כו' אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם ואע"פ שנתקדשו ואסור למחק' המוחק אלו אותיו' הנטפלו' אינו לוקה אבל מכין אותו מכות מרדות עכ"ל. הרי כתב מתחלה שאסור למחקם ואח"כ הוסיף לומר לא לענין מחיקת האותיות לחוד קידשם השם רק לכל דבר קידשם השם והרי הם כשאר אותיות השם. רק לענין מלקות יש הפרש ביניהם כן משמע לי מהמשך דברי הרמ"בם והדין עמו כי כל מקום שיש לנו לומר כל מה דתקנו חכמים כעין דאורייתא תקנו אין לנו לחלק ביניהם מדעתינו וכן משמע במ"ב סי' הנ"ל שאין דעתו נוחה לחלק בין אותיות השרשיות ובין הנטפלות לענין מחיקה ע"מ לתקן כללא דמילתא שנלע"ד שגם בתיקונו דמר יש לפקפק ומה שנלע"ד לתקן העיות (כי ודאי אין נכון כלל לדקור את השם או לגנוז את היריעה) הוא זה שיעשה הסופר מן הכ"ף כפופה מ"ם סתומה שבנקל יוכל לעשות כן ורשאי כי מעלה הכף בקודש כי מתחלה היתה מן הנטפלים ועושה אותה שרשיות ולאחר שעשה מן הכף מ"ם סתומה תו לא שייכא המ"ם סתומה שנכתב כבר להשם כלל כי א"א לקרוא אותה עוד עם השם ומותר לגררה כי מה לה לעמוד אצל השם אם לא נטפלת עמו כלל ותיקון זה נ"ל נכון כי ע"י תיקון זה אינו מגרר שום אות לא כולה ולא מקצתה כל זמן שהוא עומד בקדושיו כי על הכ"ף הוא מוסיף קדושה ואחר שעשה מן הכ"ף מ"ם תו לא מגרע הגרור' למ"ם סתומה כלום כמ"ש הגם שיש לפקפק קצת בתקון זה שע"י תיקונ' של כף ועלייתה אנו גורמים למ"ם סתומה האחרונה שלא תהא נטפל עוד להשם. מ"מ ניחא ועדיף טפי לעשות תקון זה משארי תיקונים הנ"ל וק"ל כן נ"ל גרשון אשכנזי: