עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה פח
איש משה עניו. קרן אור פניו. צדקתו הולך לפניו יתפשטו סנסניו ה"ה אהו' ידידי האלוף המרומם המעולה כמהר"ר משה נר"ו אהו' ידידי מרוב הטרדות חבילות ואגודות אשר הקיפוני כתרוני אינני אוכל לצאת ולבא דרך ארוכה רק באתי לבשר שלום ולגלות את אזניו אוזן שומעת שג"י קבלתי ע"י אחיו הנעלה כהרר"א ותוכן דבריו הוא על דברי ריבות בשעריכם בענין אכילת חמאה של גוים אם מותר היא לאכילה או לאו:
תשובה. נבהלתי על המראה שראיתי שמכ"ת הוא מכת שרוצים לנהוג היתר באכילתה כי כבר שמעתי מאחורי פרגוד שיש מחלוקת בקהלתכ' ורבי' נוהגי' קלות באכילת חמאה של גוי' אע"פי שכבר חלף עבר ששה שנים שנוהגים שם אסור וכל העדה שלמה אשר היה בימים ההם קיימו וקבלו עליהם לנהוג בה אסור עולם בכן דמיתי בנפשי לקנא קנאה גדולה ולעשות משפט כתוב באיש ההוא אשר המר' ואשר הרים ראשו להקל במה שקיימו וקבלו על עצמם לאסור אסור מעולם כחתיכה דאסורא כי סבור הייתי שבמרד ובמעל וזדון לבו השיאו לחשוק לטעום טעם דאיסורא והנה כאשר ראיתי שמכ"ת מצדד קצת למצוא היתר נתקרר' דעתי קצת אבל מ"מ חרה לי עד מאד שמכ"ת הוא א' מן המקילין כי בכל דברי מכ"ת אין בהם ממש לסמוך עליה' להתיר כ"א רוב הקהל קבלו עליהם לנהוג אסור בטל מיעוט' ברובא וגם המעוט מחויבים לנהוג אסור כמ"ש הטור בשם הרא"ש ואם רוב בני המקום נוהגים אסור אין לאדם לשנותו וא"כ אותן המעוטים אשר נהגו היתר לעצמם חטאו בנפשותם ועתידים ליתן את הדין ואף אם הרוב לא קבלו עליהם מתחלה לנהוג אסור לא יפה עשו כי אף אם נאמר שלא היה רשות ביד הרב שלכם לגזור עליכם ולאסו' דבר שכבר הנהגתם בו היתר מ"מ אם היה בהסכמת המנוח הגאון המדינות זצ"ל אליו היו מחויבים לשמוע כי מצודתו היתה פרוסה על כל המדינו' והלכתא כוותיה בקנסותיו ובגזירותיו ומה שבאו להתנצל ולאמרם שלא היו מאמיני' להרב שלכם שהגאון רב המדינה הסכים עמו וכיון שאמר בשעת מעשה אין בו ממש לא דברו נכונה כי ודאי הרב היה נאמן אפילו בשעת מעשה כיון שלא היה נוגע בדבר וכמו שכתבו התוספות לשם ואף אם יאמרו שהיו סבורים שהוא נוגע בדבר באשר שמתחלה רצה להכריחם לנהוג אסור ולא אבו לשמוע אליו עד שאמר שהמנוח הרב המדינה הסכים עמו אפשר לומר שמשום כסופא אמר כן (ודבר זה הוא פלפול ארוך בתשו' ר"ל ן' חביב בתשו' הארוכה בענין סמיכות יע"ש) (ועיין בתשוב' ר"מ מינץ סי' פ"ז) מ"מ לא מצאו ידיהם ורגליהם כי אמרינן התם בפ' הערל (דף ע"ז) הא שמואל וב"ד קיים הרי אפילו במקום שהוא נוגע בדבר נאמן אם אותו החכם שאומר הלכה משמו הוא קיים ובאותו זמן היה הגאון קיים והוה מילתא דעבידא לגלוי' לשאול את פי החכם כללא דמילתא הרעו אשר עשו שהורו היתר לעצמם הלא היו יכולים לחקור ולילך אחר ר' הגאון המנוח ז"ל ולשאול את פיו פה קדוש אם היה דעתו מסכמת לנהוג אסור אם לאו לכן ועל כן יתוודו ויתחרטו על העבר ועל העתיד יהיו מוזהרים ועומדים שלא ישנו באוולתם ואני שולח להשמש שלכם כרוז אשר יכריז בחיל להזהיר את העם שלא ישיאם יצרם הרע להורות היתר לעצמ' בשום אופן ומכ"ת יחזיק בדבר הזה במאד ויתן ידו עם האוסרים לכוף ולרדוף המקילי' וזה הוא תהלתו ותפארתו כן נ"ל גרשון אשכנזי: