אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה פג

שאלה פב

באשמורת הבוקר ישמרהו עין כל סוקר הוא ניהו האלוף התורני הרי הרים עוקר וטוחנן זה בזה מזה בן מזה. במחזה שדי יחזה כמה"רר הירש נר"ו ולכל אל"ש עד בלי ירח תו אהו' ידיד נפשי אין הזמן מסכים עמדי כלל להאריך בסיפורים כי טרודנא טוב' כי כל העם נצבים עלי מן הבוקר עד הערב להודיע אורים משפטי אלהים ותורותיו כאשר יגיד עלי הנוכחי גיסו דמר אך לרוב האהבה וחיבה אמרתי לבל אשיב פני מכ"ת ריקם ואשיב לו מפני הכבוד אכן בקצרה כאשר עשיתי בפסק הראשון שלא כתבתי אפילו החצי' ולא הגעתי לפלגא מה שהיה לי להאריך והנה ע"ד שמכ"ת נסתפק היאך ישבע הלוה או הערב במקו' שיש להסתפק ולחוש באולי יבורר הדבר כמ"ש בש"ע בסימן פ"ז סל"ג וה"נ אפשר שיבורר הדבר ר"ל שלעולם לא יבא לידי שבועה כי אפשר שהמלוה הערל הלך לדראון ולא ישוב עוד:

תשובה. הנה במחילה יעיין מכ"ת בסמ"ע שם וירא' שאין הנדון דומה לראיה כלל כי נדון דידן נקרא שבועות חנם ולא שבועה שאפשר להתברר ובשבועות חנם אין אנו חוששין לזה כלל כמ"ש לשם בסמ"ע מפורש הגם שבאמת דברי הסמ"ע בכאן צריכים עיון כי המדקדק בדברי התוספ' בפ' המפקיד (דף ל"ד ע"ב) ד"ה שמא יוציא הל' וכו' שכתבו לשם בהדיא שהטעם הוא שנראה כשבועה לבטלה וגנאי הוא לישבע היכא שהדבר מתברר אחרי כן ע"י שיוציא המלו' הפקדון עכ"ל וזה לכאורה היפך דברי מהרו"ך ואין כאן מקום להאריך כי כבר כתב אצלי שדברי מהרו"ך צ"ע קצת מ"מ בנדון דידן צדקו דברי מהרו"ך כי ודאי אין לנו לדחות התובע ויאכל הלה וחדי וע"כ לא כתבו התוספ' שיש לחוש שלא יהא נראה כשבועה לבטלה אלא כגון התם גבי מלוה אמר סלע הלויתך ושקל היה שוה וכו' שבקל יוכל המלוה להוציא את הפקדון ואף גם בקל יש לתקן זה דהיינו שישבע המלוה אבל בנ"ד שקשה הדבר שלא יצטרכו לבוא לידי שבועה ואין להם תיקון אלא בשבועה ודאי משביעין א' מהם למי שיגיע לו השבוע' ע"פ הדין דאלת"ה שבועות השומרים הכתוב' בתורה היכא משכחת ליה בגניבה ואבידה ליחוש דלמא משכח הגנב או דלמא אשתכח האבידה נמצא שהשבועה היתה לבטלה בחנם אלא הדבר ברור בלי שום ספק דלא חיישינן להכי כלל ולא דחינן התובע בחששא זו וע"ד שמכ"ת מסתפק אודות שהערב כבר האמין למלו' בלא בטחון גם עתה אין לו לתבוע בטחון ודימה מכ"ת דין זה למ"ש בסי' קל"א וקפ"ג במחילה ממכ"ת אין הנדון דומה לראיה ואדרבה ממקום שבא מכ"ת משם ראיה כי משמע התם בהדיא שעיקר הטעם כיון שהימניה מעיקרא משא"כ בנדון דידן ואי משום שאח"כ הימניה אפי' לדברי הערב שהרי אמר שהחזיר לו המשכנות על אמונתו הרי אמר הערב שבפירש התנה שבכל עת יהי' מחויב הלוה להחזיר לו המשכנות משמע שלא רצה להאמין לו לעול' אלא לפי שעה האמינו גם מ"ש בסמ"ע בשם מהר"של שכתב בשם מהר"ם מ"ץ הרי זה שטר ושוברו עמו שכבר מסיק מהרו"ך שם היינו הטעם משום שהערב יוכל לפטור את עצמו בדיניהם ובדין ישראל משא"כ בנדון דידן שאין הערב יוכל לפטור את עצמו לא בערכותיהם ולא בד"י וק"ל הילכך אמר המזכה מזכה אני במקומי שאין הלוה יוכל לפטור את עצמו אם לא שיברר שנמחל שיעבודו של הערב דהיינו שהמטלטלי' של הלוה באו לרשותו של הערב לשם משכון כאשר התחייב את עצמו ואזי אין לשטר זה שום כח להוציא ממון ע"י כאשר כבר כתבתי ודי מזה הלא חכמים ונבונים אתם ותדעו לחקור להוציא הדין לאמתו גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה