עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה פב
ע"ד שמכ"ת ביקש מאתי לחוות דעתי הקלושה בענין שמצאת בס"ת שלך שנתחלף לך ה' בח' ותקנת אותה באופן זה שגררת רגל שמאל של הה' וגגה של הה' עד שלא הי' נשאר מן גגה של הה' רק מעט ורגל הימנית של הה' כצורת וי"ו אח"כ כתבת ז' מצד השמאל של הוי"ו ודבקת אותם מלמעלה ע"י חטוטרת ושאלתך אם יפה עשית ויפה תקנת אם לאו כי רבים אומרי' שעשית שלא כדין רק היה לך למחוק הכל ולכתוב חי"ת אחרת:
תשובה. הנה אהו' אחי הלא כבר כתבתי לך שטרידנ' טובא ואף גם שהזמן קצר שביום אתמול בעת צאת הכוכבים האירו ג"י הצהירי' אל מול עבר פני וכעת הבוקר אור אני משיבך מפני הכבוד מה שעלה במצודת זכרוני כי אינני אוכל לחפש באמתחו' הפוסקי' והתשובו' שדברו מענין זה כשעה חדא.
והנה באמת לכאורה נראה שהדין עם כת החולקי' עליך ואומרים שלא כדין עשית כי כללא הוא שכיילי רוב האחרוני' שכל מה שנכתב בפסול צריך המתקן לגרור כגון טעה וכתב ד' במקו' ר'צריך לגרור כל הד' ולכתוב רי"ש אחרת. וכל מה שנכתוב בהכשר אינו צריך גרירה כגון אם טעה וכתב מ' סתומה במקום מ' פתוחה אינו צריך לגרור כי אם הו' של המ' אבל הנ' אינה צריכה גרירה כיון שנכתבת בהכשר זה הוא הכלל כמ"ש הב"י בא"ח סי' ל"ב ע"ש. וא"כ לפי הנראה בנדון דידן כל הה' נכתבת בפסול לכן שורת הדין הוא לגרור כל הה' ולכתוב ח' במקומה. כך נראה לפום ריהטא. אבל במעט עיון נראה שאינו כן. כי מה שאנו מחטרין גגה של חי"ת באמציעתה אינו אלא למצוה ולא לעכוב. פשיטא לפי פרש"י פ' הקומץ (דף כט ע"ב) שפירוש חטריה גגה של חי"ת שעשה לה כמין חוטרא ברגל השמאל למעלה כמ"ש התוס' לשם אין כאן אפילו מצוה לעשות לה חטוטרו' באמצע. אלא אפילו לר"ת דמפרש חטרי לגגיה דחי"ת שעשה לה כמין חטוטרו' מ"מ אינו אלא לכתחלה אבל לא לעכוב וכן הוא הסכמת האחרוני' והכי דייק לישנא דגמ' דא"ר אשי חזינ' להו לספרא דוקנא דבי רב דחטרי להו לגגיה דחי"ת ותלי ליה כרעיה דה"י כו' משמע דוקא ספרא דבי רב הוה מחטרי לי' אבל ספרא אחרינ' לא ואעג"ב דאמר ג"כ בהאי לישני ותלי ליה כרעיה דה"י ותליית כרעא דה"י הוא לעיכוב' כמו שהסכימו הפוסקי' כבר תירץ זה בפני' מסבירות ויפות הריב"ש בסי' ק"ך ע"ש וכיון שזכינו לדין שאם טעה הסופר וכתב חי"ת פשוטה כמו שאנו כותבים בגיטין (שיש להם ג"כ ע"פ הרוב דין של ס"ת) במקו' שהיה רוצה לכתוב חי"ת עם חטוטרו' כמו שנוהגין לכתוב בס"ת. לאו פסול מקרי וכשר בדיעבד ואפשר שאפי' לכתחלה אין קפידא כל כך כי פי' ר"ת אינו מוכרח ופירש"י יש ליישבו בנקל. א"כ כשכתב הסופר הד' של הה"י לא נכתבה בפסול כי היתה ראוי' לעשות ממנה ח' פשוטה. וכיון שלא נכתבה הד' בפסול אין מן הדין לגררה כולה אלא מה שצריך לתקון הגע את עצמך אם כתב הסופר ח' פשוטה ורוצה לעשות ממנה ח' מחוטרת וכי צריך לגרור את כולה ודבר זה לא יעלה על דעת שום בר דעת ונ"ד נמי כיוצא בו. וגדולה מזו נראה לע"ד שאף אם כתב ד' וז' סמוכי' זה לזה ודבק אותם בחטוטרו' במקום ח' אין לפסלו אע"פ שבפ' הבונה משמע שמן החי"ת נעשה ב' זייני"ן אם נוטל ממנה החטוטרת. מכל מקום אין לפסלו בשביל כך כמ"ש לעיל הסכמת הפוסקים לענין החטוטרת עצמה. אעפ"י שיש לחלק בניהם וק"ל. כללא דמילת' שלע"ד נראה שאין ראוי לומר עליך שלא כדין עשית כלל. הגם שיותר טוב היה אם גררת כל הה' מכל מקום גם באופן שעשית לא הפסדת ויפה תקנת. זה מה שנראה לע"ד כעת במושכל הראשון ואם יש מן הצורך לעיין בו יותר תודיעני עי"מ ויהי' לי לחן פרטי ואפנה ואשנה ואחפש באמתחו' הפוסקים ותשובותיהם בעיון. אמנם אהו' אחי ידידי מ"ש וז"ל מחקתי החציה מן הה' ונשא' ו' מן הה' כזו כו' במחילה לא כוונת יפה כי לכתחלה צריכה הח' להיו' ב' זיינין כמ"ש לעיל אעפ"י שהזי"ן שבצד ימין צריכה להיו' עגול לצד ימין כמ"ש הב"י בשם ב"ש. (ודלא כר' מרדכי יפה שנתחלף לו שמאל בימין) מכל מקום אינה דומה ממש לוי"ו רק צריכה שיהיה לה הגג עובר משני הצדדים ובאמת כשאתה גורר מקצת גג של הד' נשאר הגג עובר על הוי"ו משני הצדדי'. לכן במחילה שלא בדקדוק כתבת זאת. וה' יצילנו משגיאו' וישים עמנו לטובה אות כ"ע אחיך הקטן והטרוד גרשון אשכנזי.