אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה עח

שאלה עז

שלום על דייני ישראל הלא המה אשר הכו שני אריאל צדקתם כהררי אל בקיאי' בכל מילי כיונתן בן עוזיאל האלוף והמרומם התוכני המופלא כמהר"ר הירש יצ"ו והאלוף התורני בהרר יוסף יצ"ו ולכל המסתופפי' בצילכם בצל המעלות שלום עד בלי ירח עד כי יבוא שילה מלך המשיח:

הנה אהו' כתביכם בא אלי ע"ד הספק שנסתפקתם בין דין לדין כאש' בא בשאלה אינני כדאי ששלחתם אלי:

ומה מצאתם בי כי דלקתם אחרי מ"מ באשר שהדיין מצווה שלא להוציא הדין חלק מתחת ידו כדי לעשות שלום בעולם כמו שהאריך בזה הרא"ש בתשובותיו (כלל ק"ז ס"ו) ע"כ אמרתי לבטל רצוני מפני רצונכם ולחוות לכם דעי מרחוק כאשר יורוני מן השמים אפס בקצרה כי מובל כתביכם בין לילה היה ובין לילה הלך לו וגם בלילה ההוא לא שכב לבי כי נצבי' עלי שלמי' וכן רבים להודיע אותם את חוקי האלהים ואת תורותיו כאשר יתן עדו ויצדק המובל הנוכחי. וה' יעזרני ויאמץ כחי. ולא אכשל בדבר הלכה ברוב שיחי. והיה יהיה דין אמת לאמתו אשר יעלה על רוחי:

והנה אהו' לאהבת הקיצור אינני מעתיק תורף שאלתכם באריכות רק דרך כלל לפי הנראה יש לפנינו שני דברים לזכות את הערב התובע אחד כי אית ליה בידיה שטר חתם בעד א' ואם איתא דפרעיה שטריה בידיה מאי בעי שנית כי גם בזה השטר אית ביה חתימות ידי הלוה ואית ליה ג"כ זכו' הנ"ל אם איתא דפרעיה כו'.

תשובה. הנה אשיב ידי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון דליתא ממשא בטענות אלו אם לא באופן אשר אבאר למטה והוא זה ע"י הטענה הראשונה שטעון התובע כו' שאין זה כדאי להוצי' ממון כי מחלוקת השאלתות והראב"ד והרמב"ם ידועה והטור מביאה בארוכה בסימן נ"א בענין שטר בע"א כי לפי דעת השאלתות שטר בע"א אינו כלום אפי' לגבות מבני חורין ויש לכפור או לטעון פרעתי וכן דעת הראב"ד אבל דעת הרמב"ם שאינו נאמן לומר פרעתי רק הוה מתוך שאינו יכול לישבע ומשלם יעוין שם א"כ ה"ל ספיקא דדינא אם נאמן לומר פרעתי אם לאו ואין בידינו להכניס ראשינו בין שני הרים גדולים ולהכריע ביניהם בפרט באשר שהב"י אשר מימיו אנו שותין לא הכריע שכתב שני הדעות בש"ע ולא הכריע ביניהם א"כ נחזור לכללא חומרא לתובע וקולא לנתבע וזה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראי' דלית הלכתא כדעת המנגדתו כאשר כתב רמ"א בסימן כ"ה והוא מוסכם מכל הפוסקים:

זאת ועוד אחרת אני אומר אפשר שגם הרמב"ם לא כתב שאינו נאמן לומר פרעתי בע"א בשטר אלא דוקא כשנכתוב השטר בלשון שטר בפנינו עדים ולא חתום עליו רק ע"א וא' איננו או בשני עדים חתומי' עליו ונמצא אחד מהם קרוב או פסול אבל אם מתחלה לא נכתוב השטר. כי אם בע"א גם הרמב"ם מודה שנאמן לומר פרעתי ובהכי איירי הירושלמי אשר הרא"ש הביאו בפ' גט פשוט וכן כתב הרב המגיד שי"מ כן דעת הרמ"בם:

ולע"ד הקלושה נראה שמוכרחי' לומר כן בדעת הרמב"ם כי הרמב"ם כתב בפ"ד דהל' עדו' בע"א בכתב וע"א בשטר וז"ל ואם אמר זה שלא כתב עדותו אני קניתי מידו על דבר זה ולא בא המלוה ולא שאל ממני לכתוב שניהם מצטרפי' לעשות המלוה בשטר ואינו יכול לומר פרעתי עכ"ל ומשמעות לשונו הוא שאין מצטרפי' אלא לענין זה שאינו נאמן לומר פרעתי אבל לא לגבות ממשעבדי וכן פי' ב"י דבריו וקשה א"כ צירוף זה למה לי לדעת הרמב"ם הלא הרמב"ם ס"ל אפילו בע"א בשטר לחוד אינו נאמן לומר פרעתי וכן הקש' מהרו"ך והב"ח (הגם שיבוא בע"ה בדברינו ישוב אחד הגון) אלא עכ"ל עד כאן לא קאמר הרמב"ם שאינו נאמן לומר פרעתי בע"א בשטר אלא כשכתב בלשון רבים כי היו שני עדים וחד ליתוהי או נמצא אחד מהם קרוב או פסול אבל כשלא היה מעולם כי עם ע"א גם הרמב"ם מודה שנאמן לומר פרעתי אם לא שיש עוד אתו עד אחד בע"פ ואומר אני קניתי מידו על דבר זה כו' ודוק נמצינו למדין שאפי' הרמב"ם מודה שנאמן לומר פרעתי בנ"ד:

ועדין יש לבעל הדין לחלוק ולומר לאידך גיסא אדרב' גם השאלתות והראב"ד מודים בנ"ד שאינו נאמן לומר פרעתי כי ע"כ לא קאמרי הם שהוא נאמן לומר פרעתי אלא בדליכא בו נאמנות בהשטר אבל כשיש בו נאמנות אינו נאמן לומר פרעתי מידי דהוה כ"י בנאמנות ומקוים דליכא מאן דפליג שאינו נאמן לומר פרעתי כדאית' בסי' ס"ט ס"ב אבל כד מעיינין שפיר נראה לע"ד הקלושה שאין הנדון דומ' לראי' כי בשלמא גבי כ"י בנאמנות אינו נאמן לומר פרעתי שאילו פרעו לא הניחו בידו כיון שיש בו נאמנות כי אינו יכול לפטור את עצמו בשום טענ' בעולם כיון שכ"י היא מקויימת זולת בטענת פרעתי וטענה גרוע הוא כיון שהשטר בידו אבל בשטר בע"א אפילו יש בו נאמנות ומקוים נאמן לומר פרעתי כי אפשר לומר שפרעו ולא חש להניח השטר בידו כיון דיוכל. לפטור את עצמו בהכחשת העד ולומר להד"ם והעד שקר ענה באחיו והוא דומה לשטר בשני עדים שאינו מקוים שנאמן לומר פרעתי במגו דמזויף כי מה לי מגו דמזויף ומה לי מגו דלהד"ם אע"פ שיש לחלק ביניהם כי מגו דלהד"ם הוה מגו דהעזה הלא אפשר אין ס"ל מגו דהעז' מגו טוב הוא כמו שפסקו גדולי הפוסקים ועדין יש לבעל דין לחלוק ולומר מנא לי לחלוק בכך מדעתי דנפשי בלי שום הכרע' כלל אף אני אומר לו שלע"ד מוכרחים אנו לומר כן כי לע"ד נראה מוכרח שהרמב"ם לא כתב שאינו נאמן לומר פרעתי אלא דוקא בשיש בשטר נאמנות (גם בזה מיושב תמיה' הסמ"ע שכתבתי לעיל דוק) אבל כשאין בו נאמנות לא והכי דייק לישנא שכתב וז"ל הרי זה מחויב שבועה כו' טען ואמר ישבע לי שלא פרעתי הרי זה ישבע עכ"ל והקשה בסמ"ע הלא זה פשוט הוא אפי' בשני עדים צריך לישבע ותירוץ שאיירי אפי' בנאמנות מפורש ופשוט הוא הרי משמע שהרמב"ם איירי גם בנאמנות וגדולה מזו הוא מוכרח דלא איירי אלא דוקא בנאמנות כי באמת הדבר תמוה מאד מה טעם אית ביה שלא יהא נאמן לומר פרעתי כמו שהקשה הרב המגיד והאריך שם והב"ח מביאו וז"ל מ"ש מכ"י שנאמן לומר פרעתי אלא נלע"ד הקלושה שבאמת הרמב"ם מדמה שטר בע"א לכ"י וגם בכ"י" כשיש בו נאמנות אינו נאמן לומר פרעתי וה"ה בשטר בע"א כשיש בו נאמנות אינו נאמן לומר פרעתי אבל כשאין בו נאמנות מודה הרמב"ם שנאמן לומר פרעתי דומיא דכ"י שאין בו נאמנות דוק וא"כ זכינו לדין שהרמב"ם לא ס"ל שאינו נאמן אלא כשיש בו נאמנות אבל כשאין בו נאמנות מודה שנאמן לומר פרעתי א"כ מוכרח שהראב"ד והשאלתות ס"ל אפילו כשיש בו נאמנות נאמן לומר פרעתי דאל"כ מה איכא בין השאלתות להרמב"ם והטור כתב שני הדעות בלשון פלוגתא שכתב אבל הרמב"ם כתב אלא מוכרחים אנו לחלק כמ"ש לעיל. כללא דמילתא שלע"ד הקלושה אין טענות הערב בזה מספקת להוציא ממון באשר שהוא פלוגתא דשאלתות והרמב"ם ומה גם אפשר שהרמב"ם מודה בנ"ד כמ"ש:

אמנם בטענה השניה באם אפשר לקיים ח"י הלוה באחד מחמשה דברים המנוין בסי' מ"ו אזי יש לזכות הערב כי בכ"י בנאמנו' מקוים אינו נאמן לומר פרעתי כמ"ש לעיל והוא מבואר בסי' ס"ט יע"ש ועוד תנאי אחר אנו צריכים לזה שמעולם לא באו המטלטלי' מן העגלות טעונות ליד ולרשות הערב כי אם תכף מן העגלות הביאם הלוה לביתו ולרשותו אבל אם באו לידו ולרשותו של הערב ה"ל שטר שנמחל שעבודו וה"ל כחרס הנשבר ונפשי יודעת מאד שמהרו"ך והע"ש הסכימו יחדיו שבכ"י שאין בו שיעבוד נכסים אין שייך לומר נמחל שיעבודו וחוזר ולוה בו בו ביום אבל יש לי ראיות מוכרעת שאפי' בכ"י שייך לומר נמחל שיעבודו ואין חוזרין ולווין בו ואין הפנאי מסכים עמדי להאריך וכן פסק מורי בב"ח שלו יע"ש הא לכם דעתי בקצרה ועכ"פ היו מתונים בדין ואם יש לכם ספק בדברי שאלו את פי ואשיב שנית ידי להשיב לכם כיד ה' הטוב' עלי אי"ה כי כעת אינני אוכל לכווין דעתי בכתב מרוב הלחץ ועכ"פ לא יטול הערב כי אם בשבועה כאשר תחמרו עליו לפי ראות עיניכם ודי בזה כעת ושלום על דייני ישראל כ"ד המדבר למען האמת והשלום והמשפט והצדק בחפזי מאד ובטרדה רבה נ"ל גרשין אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה