אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה עז

שאלה עו

ברך לקחתי וברך אשיב לשואל כענין ומשיב דברי' נכוחים ערבי' כעולו' מחים אלקים ואנשים משמחים כמהר"ר יצחק כ"ץ נרו. אותו לא ראיתי ואינני מכירו לשעבר רק מתוך כותלי כתבו ניכר שגברא רבא הוא ע"כ אמרתי להשיב לו מפני הכבוד והנה בדבר השאלה אם יפה עשו שקברו את החכם בי"ט שני אם לאו.

תשובה. אבוא בקצרה ודעתי הקלוש' נוטה שיפה עשו שקברו את החכם בי"ט שני ולא הלינו אותו עד א"ח כדי ללוותו אשתו ובניו וחביריו ותלמידיו ונלע"ד דדבר זה תלוי בפלוגת' דהראב"ד וחביריו דאית' בא"ח הובא בב"י סי' תקכ"ו וז"ל שמענו על הראב"ד שציוה להלין מת מי"ט ראשון עד י"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל וחולקי'עליו חביריו דלאו שפיר עבד דאין לנו להשהות מת לי"ט שני' דמוטב לקברו בראשון דאסור להלינו עכ"ל וצריכים אנו לדקדק במאי פליגי הראב"ד כי אין סברא לומר שהראב"ד ס"ל שאין כבוד המת שיתעסקו בו עממים ע"כ ס"ל שאין אסור בהלנתו כמ"ש בגמרא פ' ג"ה ואם לכבודו מותר וכו' וחביריו שחלקו עליו ס"ל שאין העדר כבוד למת אם יתעסקו בו עממים ע"כ אין לנו להשהותו דאסור בלינה דהא ודאי ליכא דמאן דפליג דהא יש קפידא גדולה בין אם המתעסקים הם בני ברית או ערלי לב וכן כתב במרדכי פ' תולין הוב' בת"ה סי' פ"ב (אבל אינו במרדכי שלנו) דאפי' בהוצאת המת מבית לכרמלית יהי' ע"י ישראל ולא ע"י גוים וכו' וכ"ש לטהרתו אם יגעו בו הגוים כו' עכ"ל וכן מצינו זכר וכ"ש לדבר יעקב שציוה לבניו שבני בניו מן הכנענית לא יגעו במטתו. אלא נלע"ד שדעת חביריו של הראב"ד ז"ל הוא דלא אמרינן בגמרא הלינו לכבודו להביא ארון ותכריכים אינו עובר עליו וכן לשמע עליו עיירות ולהביא לו מקוננות אלא כגון אלו שאין יום המיתה גורם מניעת דברים אלו ואין בו איסור אם היו מוכנים ע"כ אם לא נעשה למת דברים אלו הוי העדר כבוד כי אין הכל יודעין למה אין למת זה ארון או תכריכי' או מקוננות אבל כשמת בי"ט ויתעסקו בו עממי' הכל יודעין הוא דלא מתעסקים בו ישראלי' היינו משום דאסור לישראלים להתעסק בו בי"ט ולא זילא ביה מילתא לכן אין להשהותו דאסור להלינו זה נראה לע"ד עיקר פלוגת' של הראב"ד ז"ל וחביריו וא"כ לפ"ד החולקים על הרא"בד גם בנ"ד שמניע' הלויי' שאין אשתו ובניו וחביריו רשאים ללוותו מחמת איסור על כן אין בזה העדר כבוד למת כי הכל יודעים שאסור וכיון שהרב ב"י בש"ע פסק כדעת החולקים על הרא"בד שאסור להלינו עד י"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל הה"נ בנ"ד אסור להלינו בשביל הלוייה ולקיים הקשר אשר נתקשרו החברוה כמו שבא בשאלה ומה גם שבודאי לא היה דעת המתקשרים בכיוצא בזה שיש בו צד איסור ועיין בתשוב' מהר"מ ז"ל מלובלין סי' ל"ד שכתב וז"ל ע"ד שאלתכם אשר שאלתם שנתקשרתם בקשר אמיץ להודות ולהלל בכל בוקר בתפילה בקנס כו' ועת' איזה יחיד מכם אינו מקיים התקשרותו בסבת שבימות החורף משכימים לב"ה קודם שיאיר היום שעדין לא הגיע זמן הנחת תפילין והוא מתנהג ע"פ הזוהר המזהיר שיצא אדם מביתו לב"ה לבוש בתפילין וציצית וכו' והשיב נראה לדמות כו' וא"כ בנ"ד נמי הדבר מוכיח שמה שהתקשרו עצמם כנ"ל למצוה התכוונו והיו סבורים שלא יבואו ע"י זה לשום מניעת מצוה אחרת כו' א"כ הוה ג"כ נדר בטעות לכן גם מן הקנס שקבלו עליהם פטור עכ"ל ונראה הה"נ בנ"ד ודאי לא היה דעת המתקשרים לקיים התקשרותם במקום שיש חשש איסור לינה וק"ל והנה מצאתי ראיתי בתשו' ר"ד ן' זמרא סי' ק"ז שנשאל על אחד מבני גדולים שמת בי"ט ראשון של פסח שחל בחמישי בשבת והמתינו עד הלילה שהוא י"ט שני ונתעסקו בו ישראל והוליכוהו לב"ה וציוה אביו את משרתיו שלא יקברוהו אלא עד דמדומי חמה הכנסת שבת כדי להצילו מדין חיבוט הקבר כו' ועתה צריך לדעת אם היה מותר להלינו אם נקרא זה לכבודו כו' והשיב בארוכה והביא מה שחכמי האמת החמירו הרבה ואמרו כי בהלינו את המת נכנסין בו כוחות הטומאה התאבי' להתלבש בגוף העשוי בצלם של מעלה כו' עוד יש טעם א' נכון מאד ע"ד סוד העיבור כו' ואפי' תימא שניצל ע"י כך מדין הקבר לא נקרא זה לכבודו אלא כגון להביא לו ארון ותכריכי' שהוא דבר של כבוד אבל ענין העונש לא נקרא כבוד כו'.

כללא דמלתא שלעד"נ ונוטה שיפה עשו שקברו לאותו החכם בי"ט שני ולא הלינו אותו כי יש בהלינה חששות הרבה הן מצד הנסתר כמ"ש בתשובת ר' דוד ן' זמרא הן מצד הנגלה כמ"ש הרא"ש כן נ"ל ובאשר שפשוט הוא קצרתי גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה