עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה סד
נדרשתי לאשר שאלונו מת שמונח במרתף ולמרתף אין לו לתוך הבית לא פתח ולא חור טפח על טפח רק שפתח המרתף הוא פונה לרשות הרבי' אם יש היתר שיהיו כהנים בבית שעל המרתף ולא אמרינן שהטומאה בוקעת ועולה אע"פ כשהדלת נעולה או דילמא כשהדלת נעולה הוה לי' המרתף כקבר סתום והטומא' בוקעת ועולה ואסור לכהנים שיהיו בבית שע"ג המרתף
תשובה. נראה לע"ד פשוט שיש היתר לכהנים שיהיו בבית שעל גבי המרתף אע"פ שפתח המרתף נעולה גם אין מקום טפח על טפח שיצא הטומאה מן המרתף מ"מ לא אמרינן שיהיה להמרתף דין קבר סתום שיהי' הטומא' בוקעת ועולה כי לא אמרינן שיש לבית דין קבר סתום אלא כשאין לו פתח כלל וגם אין מקום לטומא' לצאת דרך חור טפח על טפח אבל כשיש להבית פתח ד' על ד' אעפ"י שהיא נעול' או מקום טפח על טפח פתוח אין לו דין קבר סתום שיהי' הטומא' בוקעת ועולה.
ולעד"נ דבר זה מפורש בפ"ק דב"ב (דף י"ב) בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו כו' ובמתני' פ"ז דאהלות המת בבית ובו פתחים הרבה כולם טמאים נפתח א' מהם הוא טמא וכלן טהורי' חישב להוציאו בא' מהן או בחלון שהוא ד' על ד' טפחים הציל על כל הפתחים כו' עכ"ל ופירש הרמב"ם וז"ל כאשר היו הפתחים כולם נעולים והנה היה הבית כולו כקבר וזה מטמא כל מה שיגע בו וזה לשונם בית סתום מטמא כל סביביו וכאשר נפתחת א' מן הפתחים או חישב להוציא את המת מפתח ידוע אע"פ שלא נפתח עדין כו' וסבת זה היות הבית יוצא מדין קבר ונשאר בית ואינו מטמא כל סביביו והבן זה מאד עכ"ל. הרי מפורש דס"ל להרמב"ם אם יש כאן בית סתום שמטמא כל סביביו כדין קבר סתום מיד כשחושב להוציא המת דרך פתח ידוע אע"פ שעדין לא נפתחה יצא הבית מדין קבר סתום ואינו מטמא כל סביביו וכ"כ הרמב"ם להדיא בפ"ז מה"ל ט"מ וז"ל בית סתום שהמת בתוכו או שהי' לו פתח ופרץ את פצימיו וסתמו מטמא כל סביביו והנוגע בו מאחוריו או מגגו טמא שבעה מפני שהוא כקבר סתום נפתח בו פתח אפי' סתמו אם לא פרץ את פצימיו הנוגע בו מאחריו או מגגו טהור כו' עכ"ל הן אמת שלפי הפירוש של ר"ש שהביאו התוספות וז"ל דאיירי שיש זיזין הרבה בולטין מן הבית ויש פותח לכל א' וכשלא פרץ פצימיו אעפ"י שסתמו אינו מטמא תחת שאר הזיזין שסתמא של מת עומד לצאת דרך פתח אבל פרץ פצימיו כו' ואין כאן פתח כלל מטמא כל סביביו דכל זיז וזיז איכא לספוקי דשמא דרך תחת אותו זיז יצא מן הבית עכ"ל לפי פרוש זה לא איירי כלל בדין טומאה רצוצה דאפשר שאיירי בענין שיש לבית מקום טפח על טפח לצאת הטומאה משם ואין כאן אלא משום סוף טומאה לצאת ע"כ אם יש הוכחה קצת באיזה מקום יוציאו סגי ולא חיישינין במקומות אחרי' שמא יוציא משם אבל במקום שיש קבר או בית סתום שמטמא במגע כל סביביו מצד עצמו ולא משום סוף טומאה לצאת. אפשר לומר שלא סגי אם יש שם פתח נעולה מ"מ נראה לע"ד אף שדינו של מהר"ש הוא כן מ"מ הדין שיוצא על פי פירוש רש"י הוא אמת אליבא דכולי עלמא וכן מפרש ריב"ם הברייתא דאיירי שיש לבית דין קבר לטמא כל סביביו ד' אמות לענין מגע בין מן הצד בין על גביו וטעמא הוה משום קבר סתום ואפ"ה אם לא פרץ את פצימיו מותר נ"ל גרשון אשכנזי: