אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה נו

שאלה נה

ברך לקחתי וברך אשיב לשואל כענין ומשיב דברים נכוחים אלקים ואנשים משמחים. ה"ה אהו' חתני ידידי הרב המופלא עושה פלא כמהר"ר אברם כ"ץ נר"ו אהו' ידידי אין הזמן מסכים עמדי כלל להאריך רק באתי לבשר שלום ולגלות את אזניך שג"י קבלתי והיו לי לנחת והנה ע"ד מ"ש לתרץ קושיית הש"ך בסימן קנ"ה ס"ד.

תשובה. האמת אגיד שהם דברים עתיקין וכבר הרגשתי בקושיא זו זה נא לי לערך שלשים שנה ופותר אין לי דברים המתיישבים לא בזה ולא בשארי דברים בב"י בענין זה אשר השיג עליו מוח"ז בב"ח גם בת"י השיג עליו ואין הזמן מסכים להאריך בזה רק באשר שחביבים עלי דבריך לטייל בהם אמרתי להשיב לך בקצרה והנה בלתי ספק שכל השומעים דבריך בשמעתתא דחרדל שהודו ואמרו אמת גם הם יודו ויברכו ויאמרו אמת ג"כ על מה שתירצת בקושיא הנ"ל מ"מ אין אני משגיח בהודאתם שחוץ לב"ד ואומר הן אמת יפה דקדקת בגמרא שסברתך ישרה אבל א"א לומר שלכך נתכוין הב"י בש"ע דא"כ מה זה שסיים וכתב או סד בסיד הלא לפי סברתך גבי חול הלח לא מעלה ולא מוריד הסיד כלל בכותל כי המתונת' מקלקל היסוד (אם לא שתאמר מ"ש או סד בסיד קאי אלפני פניו אגפת וזבל כו' ולא אלפניו שהוא חול הלח כי זה דוחק גדול) ובפרטות שהב"י הרגיש בדברי הטור שאינם מכוונים במה שסיים או סד בסיד אחר זרעים ומחרישה ע"כ תיקון הוא הלשון וכתב או סד בסיד קודם זרעים ומחרישה כי לא ניחא ליה לנקוט לשון שיהא מוכרח לומר שקאי אלפני פניו וא"כ איך יעלה על הדעת שינקוט הוא לשון כזה ויהיה תקנתו קלקלתו מה היה חסר אם נקט חול הלח עם זרעים והמחרישה שהם שוים בדינם ממש וק"ל חדא ועוד קאמינא שאין התוספת סוברים כלל סברתך כדמוכח בדף י"ז ע"ב ד"ה מרחיקין את הגפת כו' שכתבו לחד שינויא שגפ' וזבל מזיקים ומקלקלין את הקרקע באופן שאפי' יסיד אותן אח"כ ע"ש ואפ"ה שנו חכמים במתניתין וסד בסיד ש"מ שאפי' ליסוד הקרקע מועיל הסיד גם בדף י"ט ע"א ד"ה משום דמשתכי הסכימו התוספ' עם פירש ר"ח שפי' שהרחקת סלעי' הוא משום דמשתכי ומלקין את הארץ (ר"ל היסוד) גם מה שהבאת ראיה לדבריך מדברי התוספת אין אני רואה דמות ראיה כלל כי באמת צריכין אנו למודעי לפי דברי הב"י שחול הלח דינו שירחיקו ג"ט וא"צ סד בסיד קשה קושיא אלימתא מה מקשה בגמרא הל"ל למתנייה ולוקימה במתונא הלא אין דינו שוה עם שארי מתונא וא"ל שקושית הגמרא שליתני עם גפת וזבל כו' דא"כ לא הוי ליה לשנוייה הא תני ליה נברכת כו' אלא עכ"ל שהמקשה הקשה באשר שהאבעי' דלעיל לא אפשיט' וא"כ לפי הצד שגם בבבא קמא או סד שנינו קשה למה לא תני נמי חול הלח אבל לפי האמת לפ"ד שאף שהאבעיה לא אפשיטא מ"מ אנו תופסין לעיקר ששנינו וסד בסיד באמת תחלת הקושיא ליתא דלתני חול הלח וק"ל וא"כ הוא הדרא קושיא לדוכתא מה מביאים התוספת ראיה לקושייתם שלא ה"ל למנקט מי רגלים אי איירי בשופכין כמו שלא תני חול הלח הלא חול הלח דינו שוה עם שארי מתונא משא"כ מי רגלים שאינו שוה עם נברכת כו' אלא עכ"ל שלפי הצד שגם בבבא הראשונה או שנינו גם בבבא בתרא דינו שוה אלא כיון שא"א לומר שיסיד דבר המזיק ע"כ די בהרחקה ומה שפסק הרמב"ם בפ"ט מהל' שכנים לא יחפור אדם בור כו' אלא א"כ הרחיק מכותל ג' טפחים ויסיד סיד בכותל בור זה כו' מבואר דתרתי בעינן הרחקה וסד בסיד אע"פ שהוא איבעיה דלא איפשטא נ"ל ע"ד דסבירא ליה להרמב"ם שהמזיק נקרא מוציא מחבירו כי אין לו להזיק לחבירו מספק בידים והחופר בור סמוך לכותל חבירו מזיק בידים הוא וע"פז אתי שפיר מה שלא כתב הרמ"בם בד"י שצריך ג"כ לסוד בסיד דהתם איירי שעדין אין הכותל בנוי ממילא לא הוי מזיק בידים וסגי בהרחקה לבד דאין מחייבים אותו מספק וזהו כוונת הב"י בס' בדק הבית ובכ"מ ומ"ש דליכא כותל בנין צ"ל כותל בנוי ובמחילה מכבוד מוח"ז בב"ח סי"ז חישב על הכ"מ דברים שלא עלו על לבו מעולם וחלילה לחשוב להב"י טועה בגמרא ובסברא בסברא כמו שכתב הב"ח ובגמר' הלא כל הסוגייא ריהטא מכותל בורו שנינו אלא האמת יעשה דרכו שכוונת הב"י בכ"מ וב"ס ב"ה כמו שכתבתי וק"ל נ"ל גרשון אשכנזי.

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה