אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה נה

שאלה נד

ע"ד השאלה ששאל מכ"ת מאתי לחוות דעי מרחוק בענין גט שנשתלח ממקום רחוק ונשתנה בו שם אבי המתגרשת שהיא בת ראובן וכתבו בגט בת שמעון וגופא דעובדא הכי הוה אשה אחת נישאת לאיש זה לערך חמש שנים ותכף אחר הנישואין פנה הבעל הבליעל עורף ולבשתו רוח אחרת והלך לו למדינת הים ממדינה זו למדינה אחרת ולקח שם אשה על אשתו הראשונה ובגד באשת נעוריו והנה זימן ה' לפונדק א' את הבעל הבליעל הנ"ל עם איש א' ישר וכשר ממדינה זו אשר הכיר אותו שהוא בעל האשה העלובה הגלמוד' הנ"ל והוכיח אותו על פניו תוכחת מגולה מה ראה על ככה לעגן בת ישראל אם איננו חפץ בה ישלח לה גט פטורין כדת משה וישראל וברוב השתדלו' שלח גט ע"י שליח כדת משה וישראל רק שלא היה יודע הבעל ול' אחר זולתו שם אבי המתגרשת רק איש א' נמצא שם שהיה מכיר ג"כ את האשה הנ"ל ואמר ששם אביה היה יצחק ובאמת שם אביה היה נתן ובנדון הזה יש קצת חשש עיגון באשר שהבליעל הנ"ל מוכתב באסטרטי של מלך לבעל מלחמה (והשליח אמר שתכף אחר הגט חזר אל מערכת המלחמה) וקשה הדבר מאד מאד להשיג גט אחר

תשובה. הנה אהו' ידידי קשה עלי הדבר במאד מאד להכניס ראשי ורובי להתעסק בגיטין דחמירא טובא וקשה לעולם יותר מדור המבול וביותר בדבר שמחלוקת ישנה היא בין הפוסקים קמאי ובתראי אמנם להפיק רצון מכ"ת אמרתי לבטל רצוני להלכה ולא למעש' אם לא שיסכימו שלש' גדולי בעלי הורא' וחד מינהו מורי חמי הגאון נר"ו לגרש בגט הנ"ל אז אעשה סניף לגדולים תחילת כל דבר צריכי' אנו לחקור אם לא נכתב שם אבי המגרש או המתגרשת כלל אם הגט כשר אם לאו בדיעבד והנה נראה לע"ד שהדבר פשוט אם לא נכתב כלל הגט כשר בדיעבד וכן איתא בהדיא בתשובת הרש"בא סימן י' וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' כ"ה ולעד"נ שאין בו מחלוקת כלל ודלא כדברי רמ"י שכתב בזה י"א שהוא פסול ואפשר שכיון אל מה שכתב הב"י שמשמעות הוא בדברי הת"ה שאם לא הזכיר שם אבי הבעל פסול ולע"ד נראה שכל דברי הת"ה וויכוחו אינו אלא אם לכתחילה צריך לכתוב שם אבי המגרש או אבי המתגרשת אבל בדיעבד ליכא מאן דפליג דהגט כשר הוא והכי מוכח שם שכשר לכתחלה לכתוב שמו בלא שם אביו וכן היו נקיי' הדעת וכו' וגדולה מזו כתוב במרדכי ריש פ' כל הגט וז"ל כתב רבינו יואל הלוי (והכי מוכח מההוא אנא אנדרלאי אבל במרדכי משמע שגרסתו אנא דוד כו' עיין פ' השולח) אי לאו דמסתפינא מחבריא ה"א אפי' לא הזכיר שם האיש והאשה בגט כשר רק שיהא כתוב כהלכתא לר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי וק"ל כוותיה דכיון דקיימא עדים קמן ואמרי נמסר לזו שהגט בידה מיד בעלה מה לנו להזכיר שמותם וראיה כו' עכ"ל ע"ש כי האריך להביא ראיות הן אמת שחולקי' עליו התוספת פ"ב דגיטן (דף כ' ע"א ד"ה הא בעי) והגהת אשר"י וס"ל שהגט פסול מ"מ אם נכתב שמו ושמה רק שלא נכתב שם אביהם משמע שליכא מאן דפליג וכיון שזכינו שכן הדין אם לא נכת' שם אבי הבעל כלל כשר א"כ באנו למחלוקת בשינה שם מקום לידה אם הוא כשר אם לאו כמ"ש המרדכי פ' השולח ולפי דעת שס"ל אם שינה שם הלידה כשר כיון שאינו צריך לכתבו ה"ה בנ"ד כשר כיון שאינו צריך לכתוב שם אביה ולדעת שפוסל במקום הלידה ה"ה בנ"ד וכמו שכתוב בפסקי מהרר"אי שחכם א' דימה שני דינין אלו להדדי. איברא שלא נעלם מעיני מ"ש בפסקי מהרר"אי וגם מה שכתב הב"י לחלק בין נ"ד לשינה מקום הלידה מכל מקום נלע"ד שלכאורה משמע דנהיגן להכשיר בדיעבד במקום עיגון כי איתא בתוס' בפ' הזורק וז"ל אמר ר"י דוקא עיר שדרין בה אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כו' ותדע כי כמה פעמים כותבים הלידה ע"פ הבעל או האשה ואם שינה פסול לא היה נכון לכתבו אלא על פי עדים כו' עכ"ל והנה אנן נמי נהיגן לכתו' שם אבי המגרש או אבי המתגרשת ע"פ עצמם כמ"ש רמ"א בהג"ה סי' ק"כ ס"ג ואם איתא שהשינה פסול בה לא היה נכון לכתבו ע"פ עצמם אלא ודאי אף אם שינה בשם אבי המגרש או המתגרשת אין קפידא בדיעבד והוא מה שרצינו ועדיין יש לבעל דין לחלוק ולומר לעולם אם שינה בשם אבי המגרש הגט פסול ומה שאנו נוהגים לכתבו ע"פ עצמם היינו משום דהוה מילתא דעבידא לאגלויי שם אביו מה הוא ודמיא ממש להא דאמרינן בהחולץ ואישתמודעינהו דאחוה דמותנא מאבא ניהו כו' ע"ש ומסקינן הילכתא גילוי מלתא בעלמא היא ואפי' קרוב ואפי' אשה אמנם ז"א כי מ"מ לא הוה לן למסמך אפומה דנפשה אע"פ שהוא מילתא דעבידא לאגלויי כמ"ש שם גבי אישמודעינהו דאחוה כו' שצריכים עכ"פ ע"א או אשה אבל ע"פ עצמו לא והשתא לפי מה שחלקו התוספת וכתבו וז"ל ועוד דאישתמודעינהו צריכין להעיד כדי שלא תתעגן אבל כאן מה לנו לתקן לכתו' מקו' הליד' בחנ' כיון שיכו' לבוא לידי פסו' כו' ע"ש ה"נ בנ"ד ל"ש ודו"ק והנה מצאתי כתוב בתשובת מהררי"ו בסדר הגט שהרגיש בזה ואזל לשיטתיה דס"ל שאם לא כתב אבי המגרש שהוא פסול וא"כ לא הוה לנו לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וכתב וז"ל ורפיא דכי דייקת לשון התוספת משמע דאי עביד לאגלויי ל"ק מידי הא דכותבין ע"פ עצמו עכ"ל ולעד"נ הדבר דחוק ורחוק שנאמין לו ע"פ עצמו ובהדיא אמרינן בגמרא אפי' קרוב וכו' ואלו ע"פ עצמו לא קאמר משמע שאע"פ גבי מילתא דעבידא לאגלויי אינו נאמן ע"פ עצמו ודו"ק ועיין ברי"בש ועיין בפירוש סדר חליצה כללא דמילתא שהיה נלע"ד כיון שנהיגין לכתוב שם אבי המגרש ע"פ עצמו משמע דס"ל אם שינה כשר וזה ברור נ"ל גרשון אשכנזי

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה