עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה לד
נדרשתי לאשר שאלוני לחוות דעי מרחוק בענין מעשה שהיה כך היה ראובן הכהן נשתדך עם שמעון דהיינו בן ראובן ישא בתו של שמעון וכתבו תנאים וקצבו קנס שיתן צד העובר לצד המקיים כנהוג ולאחר איזה ימי' בא בחור א' לפני הב"ד שבאותה העיר ושיחר פניהם שיקבלו עדות שיש לו שהוא קידש את בת שמעון הבתולה הנ"ל והב"ד נתוועדו במותב תלתא והבחור הביא שני עדי' ולאחר הדרישה והחקירה והאיום והגיזום בחרם ובשבועה העידו השני עדי' כל א' וא' בפני עצמו וכיונו עדותן שהבחור הנ"ל קידש לפניהם הבתולה הנ"ל בטבעת של זהב ואמר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו והי קבלתו ממנו ברצון ויהי כשמעו שמעון את הדבר הזמין את הבחור ושני עדים הנ"ל לפני ב"ד באותה העיר (כי יש שם שני ב"ד) וכאשר באו העדי' לפני ב"ד השני ענו ואמרו מבודים היינו וכל מה. שהעדנו בב"ד הראשון שקר ענינו בשביל הנאת ממון שנתן לנו הבחור ואנו מבקשים ומחלים פני הב"ד שיסדרו לנו תשובה שלימה על המעשה הרע שעשינו והעדנו שקר עוד באו שני עדי' והעידו על א' משני עדי' הנ"ל שראוהו אוכל בשר חזיר זמן רב קודם שהעיד עדות הנ"ל והעד הודה ולא בוש ואמר אמת הוא שאכל בשר חזיר ומבקש ג"כ תשובה על זאת. עוד באו עדים והעידו שהבחור הנ"ל היה מהדר לשכור עדי' שיעידו שהוא קידש הבתולה בת שמעון הנ"ל וע"פ הדברי' האלה התירו הב"ד השני את הבתולה הנ"ל להתנסבא לכל גבר וכו' וכדי לעשות חיזוק לדבריהם הכריזו בחיל בב"ה ע"י שמש דמתא וגזרו בחרם ששום אדם בעולם לא יזכיר עוד שום דבר מן הקדושין הנ"ל כי אין בהם ממש והבתולה הנ"ל מותרת כנ"ל. והב"ד שקבלו העדות בראשונה עומדי' על עמדם ואומרי' שהבתולה הנ"ל היא בחזקת מקודשת ע"פ מה שהעידו העדי' לפניהם. ועוד ב"ד חשוב אחר באו אחריהם ומלאו את דבריהם והסכימו עמהם ונתנו טעם לשבח שיש לחוש למה שהעידו בראשונה אע"פ שהיה שלא בפני בע"ד וכדי לפרסם את הדבר ולאפרושי מאיסורא חקקו דבריהם בעט ברזל ועופרת בק"ק אמשטרד' ולאחר הדברים האלה ראובן ושמעון מדייני' זה עם זה מחמת הקנס המבואר בהתנאים דהיינו ראובן רוצה לבטל השידוך באמרו שהוא חושש למה שהעידו העדים בראשונה ע"פ מה שכתבו וחקקו שני ב"ד הנ"ל שהבתולה הנ"ל היא בחזקת מקודשת וצריכה גט מראשון ולגרש ראשון ולכנוס שני אי אפשר באשר שהשני הוא כהן ממילא הוא פטור מן הקנס עוד טען ראובן טענה אחרת שהוא רוצה לבטל השידוכין באשר ששמעון נעשה בורח מחמת ממון רב וגרם היזק ליהודי' ובמקום ההוא יחשב חרפה גדולה מאד. בכן פשיט' ליה שאיננו חייב ליתן קנס לשמעון אלא אף זו הוא מבקש הקנס הקצוב מן שמעון כי הוא גורם הפירוד ושמעון טוען אדרבה הוא מבקש הקנס מן ראובן כי הוא נותן אצבע בין שיניו להפריד בין הדביקי' בלא דבר כי מה שהוא חושש לקידושין שהעידו העדי' הלא כבר נתבטלו כנ"ל ואי משום שנעשה בורח מה איכפת ליה הרי יתן לבתו כל מה דפסק אנפשיה בלי שום גרעון כסף או שוה כסף הן הן תורף דברי השאלה רק במלות מתחלפות.
תשובה. נראה מדברי השואל שעיקר שאלתו הוא לידע בענין הקנס הדין עם מי ולא נעלם מעיני ונפשי יודעת מאד מ"ש הגאונים ראשונים ואחרונים שאין להשיב בד"מ לא' מן הצדדים וטעמם ונימוקם מפורש ושום שכל בתשובותיהם ומחוייבים אנו לילך בעקבותיהם הנודעים ולא להשיב אך ורק באשר שיש בדבר הזה שייכו' אפרושי מאיסורא אמרתי לא אמנע ואשיב כאשר יורוני מן השמים אמנם בקצרה ואען ואומר אף גם אם הדין עם הב"ד השני מ"מ אין לנו לכוף לראובן ליתן קנס כי יש לו לומר קים לי כרא"בן וסייעתו דס"ל עדות שנגבה בדיעבד שלא בפני בע"ד דנין על פיהם. והסכימו עמו כמה גאונים. איברא שהגאון מהר"של ביש"ש ובתשובותיו סי' י"א פסק דלא כרא"בן. גם אני הקטן כתבתי בתשובה אחת כענין זה הרבה ודחיתי דברי הי"א שהביא המרדכי ע"פ תלמוד ערוך בפ' ג"ה דף צ"ח ע"ב לענין ביטול בס' או במאה דילפינן מזרוע בשלה ותמהתי על מה"רשל ששבק תלמוד ערוך והביא ראי' מן פיר"שי בפ' ב"ה ואין כאן מקום להאריך מ"מ יוכל ראובן לומר קים לי כראב"ן וסייעתו וכ"כ הגאון מהר"רם פאדווה בתשובה סי' ע"ג וז"ל מה חזית לומר קים לי כריב"א יותר מראב"ן ע"ש ועוד יוכל ראובן לומר קים לי כר"י דס"ל בנדון כזה שאע"פ שאין האשה צריכה גט מן הדין מ"מ צריכה גט להסיר הלעז דאית' במרדכי ר"פ א' ד"מ וז"ל נשאל לר"י על א' שהטעה להעיד עדות שקר והשביעם בטעות להעיד מה שיאמר ואמר להם להעיד שקידש אשה אחת ולבסוף חזר בו א' מן העדי' והשיב ר"י להצריך גט להסיר הלעז ולולא כן לא היתה מזוקקת לכך כי מן הדין יש לפוטרה בלא גט וכו' וכל זמן שלא נחקרה עדותן יכולין לומר מבודים היינו כו' ע"ש ועיין בריב"ש סי' רס"ו ובמשאת בנימין סי' ק"ו מ"ש בענין מבטלים קלא ובענין אמתלא עם הקול ותמצא שק"ל כזה הוא ק"ל טוב. ועדין יש לבעל דן לחלוק ולומר שאין לחוש לקידושין כי עד א' מן העדים נמצא פסול מחמת עבירה ואין כאן כי אם ע"א גם י"ל עדותן בטלה לגמר' ממילא הבתולה מותרת בלא גט. אבל זה אינו כי לדברי ר"י הנ"ל ושארי פוסקים צריכה גט מפני הלעז ומה גם שיוכל ראובן לומר קים לי כדעת הגאון מהר"רי מינ"ץ שחושש דילמא הרהר בתשוב' ודלא כדעת מהר"רם פאדווה כי מהררמ"אי הביא ב' הדעות בסי' מ"ב אע"פ שיש לומר שלא פליגי מהרר"י מינץ ור"מ פדוו' כי לפעמים חוששין שמא עשו תשוב' ולפעמים אין חוששין וכ"כ בעל חלקת מחוקק מ"מ מהר"רמאי תפס בפשיטות שפליגי ממילא יוכל ראובן לומר קים לי כר"י מינץ כללא דמלתא שלעד"נ שאין לחייב כלל לראובן שיתן קנס לשמעון כי יוכל לפטור את עצמו ע"י טענות קים לי. ויש עוד כמה צדדים לפטור את ראובן מן הקנס רק לקצר אני צריך. ומטעם קים לי יש לפטור גם אם שמעון מן הקנס כי גם הוא יוכל לומר ק"ל כאידך רבוות' דפטרי הבתולה בלא גט אף גם זאת אם היא ודאי מקודשת מה פשעו וחטאתו שנחייב אותו הקנס אם לא שנבוא עליו לחייבו קנס משום שנעשה בורח אבל אין זה סברא כלל גם לענין הקנס יוכל שמעון לפטור את עצמו ולומר גם אני חושש להעדים שהעידו בראשונה ממילא נתבטלו השדוכין ומשום הקדושין אין מקום כלל לחייבו קנס כאמור הגם שיש לחלק בין ק"ל דראובן שהוא לענין ממון גרידא משא"כ ק"ל דשמעון דשייך בי' איסורא ועוד יש בו כמה חילוקים מ"מ מלת' דפשיטא הוא יותר מביע' בכותחא שאין לחייב שמעון קנס משום קידושין הנ"ל אף אם היה קידושין גמורי' בלי שום פקפוק:
ועדיין יש לב"עד מקום לחלוק ולומר שאין ממש בקידושין כיון דאיכ' עדי' שהבחור היה מהדר לשכור עדי' שיעידו שהוא קידוש הבתולה הנ"ל אבל ז"א מכמה טעמי' חדא דכבר איפסקא הלכת' בפ"ק דמכות כר"י דאמר אם הוא הוחזק כ"ע מי הוחזקו ועיין בתשובו' רי"ט חלק אה"ע סי' מ' שהאריך בזה חדא ועוד קאמינא מידי קלא לא נפקי כמ"ש לעיל ולא דמי למ"ש הרא"ש בתשוב' כלל ל"ה סי' ד' דשם לא הוי קול מתחלה כמו שהאריך שם בכמה ריעות' שהיה בנדון ההוא
והנה בעיקר הענין נפשי נבהלה מאד שראיתי שהתורה נעשית כשתי תורת בעו"ה ואין לנו פה להשיב להמלעיגים ולפי דעתי הב"ד הראשון הם שלחו להב"ד השני שיתוועדו יחד וליש' וליתן בענין זה ולא השגיחו בהם מה מאד אני תמה על הב"ד השני מה ראו על ככה אף אם נאמר אגמרייהו סמכי מ"מ לא יפו עשו (ועיין ביש"ש פ' א"ט סי' ח' שהאריך בזה) ולבי בוער וסוער על כבוד התורה שבטלה אבל באשר שאני לא נקרא' לכך וגם אני מכיר את מך ערכי שאינני בהשג יד להכניס ראשי כצפור דרור בין הרים גדולים המרקדי' כאילי בשן ע"כ אניח קנאה זו לגדולי הדור ואני לא אשיב כי אם על שנשאלתי וכבר כתבתי למעלה שגם זה אין צריך חשש בדבר שראובן תובע קנס מן שמעון שאין לחייב את שמעון שום דבר כי אף אם היו עדי' נאמני' שנתקדשה בתו לאחר בלי פקפוק מ"מ הוא לא פעל ועשה שום דבר לחייבו קנס מכ"ש באשר שיש לפקפק בקידושין הנ"ל והדבר תלוי בפלוגת' הפוסקי' הנ"ל ויוכל לומר ממ"נ אם קידושי בתו הוי קידושין מעליות' אין לחייבו קנס ואם קידושי בתו לא הוי קדושין מכ"ש שאין לחייבו קנס וזה פשוט
גם ע"ד טענת ראובן שמבקש קנס מן שמעון עבור שנעשה בורח מחמת ממון רב ובמקום ההוא יחשב לחרפה גדולה מאד כבר כתבתי שגם בזה לא דבר נכונה כי אין טעם זה מספיק כי אם לפטור עצמו מקנס אבל לחייב את שמעון בקנס זה לא מצינו וק"ל חדא ועוד קאמינא שאין לחייב אותו דהלא כבר אמרנו לעיל שאם הקידושין הם קידושי מעליות' אין לחייב את שמעון ליתן קנס כי הוא לא פעל עולה א"כ יוכל שמעון לפטור את עצמו מן הקנס בטענת ק"ל כהני פוסקי' דאליבייהו הוי הקידושין קידושין מעליות' וממילא אף אם עשה שמעון איזה פעולה שהוא גורם להפריד אין לחייבו כיון שכבר מפורדי' ועומדי' הם מחמת הקידושין וק"ל. אבל אין שמעון צריך לטענ' ק"ל דבלא"ה אין לחייבו כמ"ש כבר ואת"ל שיש מקו' לחלוק אם אין שמעון צריך לפטור את עצמו מטעם ק"ל א"כ חזר וניער תביעתו על ראובן ליתן קנס ואין לפטור את עצמו בטענת ק"ל כנ"ל כי יוכל שמעון לטעון שאין ממש בקידושי' הנ"ל כיון דאיכ' עדי' שהבחור מהדר לשכור עדי' שיעידו שהוא קידש את הבתול' אבל ז"א מכמה טעמים חדא כבר איפסק הלכת' בפ"ק דמכות כר"י דאמר אם זו הוחזקה כל ישראל מי הוחזקה ועוד קאמינא ס"ס אין להתיר הבתולה הנ"ל בלא גט מפני הלעז כמו שמצינו וכתבנו לעיל והנה לא נעלם מעיני מה שכתב הרא"ש בתשו' כלל ל"ה סי' ד' וז"ל ועוד שכבר נמצא שקרן שהשכיר עדים ועדים שהבי' הכחישו אותו ואשתכח דאסהדי שקרא קמהדר ואפי' היה מביא אח"כ עוד עדים היה צריך לדקדק אחריהם בכל מיני דרישה וחקירה גם שיהיו ב' אנשי' שלא יצא עליהם שם רע מעולם וכו' עכ"ל והנה משמע מלשונו אם יצא שם רע על העדי' והוא היה מהדר אחר עדי' שקרים אין משגיחין בעדי' שהביא עוד. ולכאורה הוא סתירה לדברינו אבל המעיין שם יראה לנוכח שבנדון של הרא"ש לא היה שם קול מש"אכ בנדון דידן וק"ל כנ"ל גרשון אשכנזי.