אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה כט

שאלה כח

כלב בן יפצ"ה פיהו בשער יפתח בדורו עתיר נכסי עתיר פומבי אוצר בלום ובלום אוצרו. הטוב מטיב מברכין ברכת הנהנין מאורו. ה"ה אהובי הרב הגדול מעוז ומגדול. פורח עליו עוף נשרף בקי וחריף נ"י ע"ה פ"ה ואב"ד כמה"רר כלב פייבל נר"ו ולא יכבה מחול ימים ירבה. אהובי ידידי באתי להודיע ולידע למכ"ת שג"י הצהירי' האירו אל מול עבר פני ביום אתמול כי עבר לעת ערב ומה מאד חביבין עלי דברי דודי' כי טובי' מיין עסיס ורמוני' וע"ד מה שביקש מכ"ת ממני לחוות דעי מרחוק בענין מעשה שהיה כך היה אווז פטומא ושמנה שנצלה ונצמק ויפה לה בכלי שקורין ברא"ט בע"קין ונמצא בתוכה הלב דבוק. והאווז היתה שלימה ולא חסר ממנה כי אם הראש והרגלי' והכנפיי' סמוכי' לגוף אם יש לומר בזה אין לך עוף שאין בו ששי' נגד הלב או לא אמרינן כן אלא כשלא חסר מן העוף רק הראש והרגלים ולא הכנפי' שהרי מהררמא"י לא כתב בהגה' שיש להקל כי אם בחסרון הראש והרגלים וחזיתן לדעתי' שנוטה להקל גם בזה אף גם אם העוף כבר נאכל וליכא למיקם עלה דמלתא רק שידוע לו בבירור וראתה אותה קוד' שהיה שלם כנ"ל ונסתייע מכ"ת מתשובת ר"י מינ"ץ שדעת שפתיו ברור מללו שמנהג להקל גם בזה ורוצה מכ"ת לדעת כיצד אני מורה:

תשובה. הנה אהו' ידידי מה אומר ראה זה דבר חידוש הלא הכל גלוי וידוע לפני דמר ומבואר בהאחרוני' רק שלא יאמר מכ"ת שלא חששתי להשיבו ח"ו אמרתי להשיב מפני הכבוד אמנם בקצרה ולא אאריך כדרכי להשיב לשואלי דבר לצדד ולהראות פנים לכל צד באשר שאין הזמן מסכי' עמדי ומה גם שאין הנושא סובל באשר שאין לו שורש ועיקר בתלמוד הנה באמת הדין עם מכ"ת שכ"כ מהרר"י מינן ואין להרהר אחר מידותיו של המורה כן. כי יש לסמוך על אילן גדול ולתלות בו אמנם דרך הוראתי כן אני מורה אם יבא העוף לפני עם הלב ואוכל לשפוט למראה עיני שהוא ס' נגד הלב אע"פ בחסר מן העוף חלק גדול אני מכשירו כי אין זה מן הנמנע שיהיה ג' רביעי' מן העוף או פחות ס' נגד הלב ויותר. ולכן דקדק מהר"מאי בלשונו הצח וזך וכתב ואם אין שלם וליכ' ס' וכו' משמע שאינו מוכח שאם אין העוף שלם דליכ' ס' יכול להיות שאין העוף שלם ואפ"ה יש בו ס' לכן הוצרך לומר ואם אין העוף שלם וליכא ס' וכו' וק"ל. אבל אם אין העוף והלב לפני אין אני מכשירו אם לא שהעוף שלם ולא חסר ממנו כי אם הראש והצוואר והרגלים אבל כשחסר ממנו עוד שום מה אינני מכשירו ואין אני סומך על תשובו' ר"י מינץ מכמה טעמי' חדא באשר שמה"רמאי גם או"ה הזכירו בהכשר שלו אם חסר מן העוף הראש והרגליי' ולא יותר הגם שאפשר שאורח' דמלת' נקטו כי בתרנגולי' אין דרך להסיר מהן הכנפי' מ"מ אינני סומך על זה כי יש לנו לקרב הדעות שלא יהיה ביניהם פלוגתא רחוקה כי מה שמהרי"ל ס"ל שצריך שיהיה העוף שלם עם הראש והרגליים מסתייע שנאמר שמהר"מאי מתיר בלא הראש והרגלים ולא יותר. חדא ועוד קאמינ' שכל ראיותיו של הגאון מהר"י מינץ במחילה אינם מוכרחי' כאשר עיני המעיין לנוכח יביטו בהבטה ראשונה הן אמת שראיותיו לענין זה נכונים שגם אם אין העוף שלם בלי שום חסרון מ"מ נקרא שלם אבל כמה יחסר ממנו ויהא נקרא עדיין שלם אינו מוכרח. וביותר שעיקור היסוד שבנין נשען עליו הוא מ"ש המעשה שבא לפני מה"רק הזקן ראש של אווז שלא נפתח ונתבשל בשהוא שלם כו' ועינינו לנוכח יביטו שהב"י בסי' ס"ח השיג על הוראתו של מה"רק והת"ח סי' צ"א הסכי' עם הב"י באשר שחצי שיעור דאוריית' ולא ניחא להו בישובו של מה"רי מינץ וא"כ הוא כשל עוזר וכו' ואם היסוד נופל אין לסמוך על הבנין. אמנם אם יש עוד איזה צד היתר כגון שנתמלא העוף אני מקיל אע"פ שבלא"ה אין אנו מצטרפין המולייתא כמ"ש הפוסקים אבל באשר שגם זה הוא חומרא ע"כ אני מקיל וכמ"ש מהר"וך בי"ד בפרישה ע"ש. וע"ד מה שרוצה מכ"ת לסמוך על מה שהיה עסקן בדברי' ושקל במאזני צדק ומצא שהאווז כזה היתה יותר מצ"ח נגד הלב במחילה מכבודו אין זה ראי' כלל שאין כל הלבבות שוות הגע את עצמך מה לו להרא"ש ולרא"ביה לקבלתם שאין עוף שאין בו ס' נגד לבו הרי ידיהן לא היו אסורי' לשקול במאזני צדק כמה אווזי' ותרנגולים נגד לבם וגם הם יביטו ויראו בעיני פקיחא שלהם שיש בעוף ס' נגד לבו אלא האמת יעשה דרכו שאין לסמוך על הנסיון לדבר בפרטו' לעשות ממנו כלל אם לא מחמת הקבלה והקבלה הוא אף אם אנו רואין למראה עינינו שהלב גדול והוא יותר מחלק ס' בכל העוף מ"מ הקבלה שאין טעם הדם שבו חלק ששי' מן העוף וכמ"ש לענין תולעת בפירי ועיי' בת"ה בסי' קע"ב. גם מ"ש הט"ז שיש להתיר אפילו נקלף העור אין אני סומך עליו כלל כי סברתו קלושה ודקה לדחות בה דברי מהרש"ל המפורשים שאין להקל אם הופשטה העור. גם הט"ז בעצמו הביא דבריו (בסי' ע"ב ס"ק ו') ולא השיג עליו כלל וקרוב:

בעיני שגם הט"ז מסכים עם מהר"של ומ"ש בס"ק ט' ונ"ל עוד דגם בלא עור יש להקל כו' היינו אם יש עוד איזה צד היתר ודבר זה נלמד מעניינו שסמוך לו הביא דברי הפרישה שכתב שיש להקל אם יש עוד איזה צד היתר וע"ז כתב ונ"ל עוד וכו':

כללא דמלתא אני מורה ובא אם העוף חסר והלב שלם בא לפני אני שופט למראה עיני אם יש ספק בעוף אם לאו ואם אין לפני העוף והלב שאוכל לשפוט למראה עיני אם יש ס' בעוף נגד הלב והעיקר חסר יותר מן הראש והרגלי' או הופשט העור אין אני מיקל כי אם שיש עוד איזה צד היתר. מ"מ אין אני אומר קבלו דעתי והמקיל כדברי מה"רי מינץ לא הפסיד ובפרטות במקום הפסד מרובה או בערב שבת לכבוד השבת כנ"ל גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה