פסקה קלט
(דברים טז יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ [אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה], מְלַמֵּד שֶׁכָּל שֶׁנּוֹהֲגִים בַּעֲצֶרֶת נוֹהֲגִים בְּפֶסַח וְחַג, אוֹ אַף כָּל שֶׁנּוֹהֲגִים בְּפֶסַח וְחַג יְהוּ נוֹהֲגִים בַּעֲצֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵלֶּה – אֵלֶּה נוֹהֲגִים בַּעֲצֶרֶת, וְאֵין סֻכָּה וְלוּלָב וְשִׁבְעָה וּמַצָּה נוֹהֲגִים בַּעֲצֶרֶת.