פסקה קלח
(דברים טז יא) וְשָׂמַחְתָּ, נֶאֶמְרָה כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן (דברים כז ז) שִׂמְחָה. מָה שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁלָמִים, אַף שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שְׁלָמִים.
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר, חָבִיב חָבִיב קוֹדֵם.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּרֶגֶל, וְאֵלּוּ הֵן: חֲגִיגָה, רְאִיָּה, וְשִׂמְחָה.
יֵשׁ בָּרְאִיָּה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, בַּחֲגִיגָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, בַּשִּׂמְחָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן.
רְאִיָּה – כֻּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן.
חֲגִיגָה – נוֹהֶגֶת לִפְנֵי הַדָּבָר וּלְאַחַר הַדָּבָר, שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן.
שִׂמְחָה – נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן.
הָא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּזוֹ מַה שֶׁאֵין בָּזוֹ, וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶׁאֵין בָּזוֹ – צָרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֶת כֻּלָּן.