פסקה פז
(דברים יג ז) כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ, אֵין הֲסָתָה אֶלָּא טָעוּת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כא כה): ״אֲשֶׁר הֵסַתָּה אוֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ״.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין הֲסָתָה אֶלָּא גֵּרוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כו יט): ״וְעַתָּה יִשְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ, אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה״.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד טז) ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״, לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְעִידִים זֶה לָזֶה. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעִידִים זֶה לָזֶה כָּךְ אֵין מְסִיתִים זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ.
אָחִיךָ – זֶה אָחִיךָ מֵאָבִיךָ.
בֶן אִמֶּךָ – זֶה בֶּן אִמֶּךָ.
אוֹ בִנְךָ – בִּנְךָ מִכָּל מָקוֹם.
אוֹ בִתְּךָ – בִּתְּךָ מִכָּל מָקוֹם.
אוֹ אֵשֶׁת – זוֹ אֲרוּסָה.
חֵיקֶךָ – זוֹ נְשׂוּאָה.
אוֹ רֵעֲךָ – זֶה הַגֵּר.
אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ – זֶה אָבִיךָ.
בַּסֵּתֶר – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אוֹמְרִים דִּבְרֵיהֶם אֶלָּא בַּסֵּתֶר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז ט): ״בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה״. אֲבָל דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין נֶאֱמָרִים אֶלָּא בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי א כ): ״חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה וְגוֹ׳ בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא״ וְגוֹ׳.
(דברים יג ח) אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה דְּבַר גְּנַי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין מַנִּיחִים מַה שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם וְיִשְׂרָאֵל מַנִּיחִים מַה שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם, וְהוֹלְכִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה! (דברים יג ח)