פסקה פו
(דברים יג ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא – וְלֹא אָנוּס.
אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא – וְלֹא מֻטְעֶה.
יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הַמְזַיֵּף דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ חַיָּב מִיתָה, הַמְזַיֵּף דְּבָרָיו שֶׁל מָקוֹם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – דַּי.
וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדָאֲךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי.
לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן הַדָּחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן (דברים יג יא) הַדָּחָה, מָה הַדָּחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה – אַף הַדָּחָה הָאֲמוּרָה כָּאן בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא בְחֶנֶק.
דָּבָר אַחֵר: לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
אֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ – זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
לָלֶכֶת בָּהּ – לֹא הָאוֹמֵר מִקְצָת וּמְשַׁיֵּר מִקְצָת.
וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ – בַּעֵר עוֹשֵׂה הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.