אור ברסלב
ספר שער הניקוד וסוד החשמל ספר הניקוד לרבי יוסף גיקטליא ז"ל - סוד החשמ"ל

ספר שער הניקוד וסוד החשמל· רבנו יוסף גיקטליה

ספר הניקוד לרבי יוסף גיקטליא ז"ל - סוד החשמ"ל

ספר הניקוד לרבי יוסף גיקטליא ז"ל

ואחר שהודענוך הכללים הגדולים הללו, בהיות כל ניקוד תלוי בשם המיוחד יתברך, והיאך כל מיני הניקוד בהיותם מניעים נסתרות אותיות השי"ת ונבדלות, צריכין אנו להודיעך כיצד מיני התנועות הן בשני דרכים, שבאלו שני הדרכים נמצאו כל תנועות שבעולם לכל מיני הנבראים למיניהם בעליונים ובתחתונים, וכשתבין זה אז תכנס לראות דברים נסתרים מתוך הנגלים. וקודם זה יש לנו לעוררך כי כל אותיות התורה הם כ"ב אותיות, נחלקות לשלשה עניינים. האחד, האותיות המניעות תנועה עליונית שכלית, ונקראות אותיות חשמ"ל. הב', אותיות המניעות תנועה גופנית, ונקראות אותיות חיו"ת. הג' האותיות המתנועעות מכח מניעות אבל אינן מתנועעות מעצמן ולא מניעות אחרות חוצה להם, ונקראות אופנים:

האותיות הנקראות חשמ"ל הן ד' אותיות של שם, שהם חשות וממללות, לפי שהם מניעות את שאר האותיות בנקוד, והם נסתרות ונבדלות ואינן נראות, ולפיכך נקראות חשמ"ל כלומר נסתרות וממללות. האותיות הנקראות חיו"ת הם הנקראות שמ"י נא"ה לכתו"ב, וקצת המדקדקים קראום שמלאכת"ו בינ"ה, ואלו הן האותיות שמניעות תנועה גופנית אבל לא תנועה שכלית, לפי שאינן מניעות לזולתן אם לא יתנועעו גם הם עמהם. האותיות הנקראות אופנים הם האותיות הנקראות גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס, שאלו האותיות אינן מניעות לזולתן כלל, אמנם הם מתנועעות מכח האותיות הנקראות חשמ"ל ומכח האותיות הנקראות חיו"ת:

ואחר שהודענוך כל זה, דע, כי מרכבת יחזקאל נחלקת לג' השגות, ואר"א א', ואר"א ב', ואר"א ג'. וארא ראשון לענין חיות, וארא שני לענין אופנים, וארא ג' לענין חשמ"ל. וצריכין אנו להודיעך סדר האותיות בענין זה בסוד המניעות תנועה שכלית או המניעות תנועה גופנית או המתנועעות ואינן מניעות, וכבר הודענוך בסדר המרכבות סוד החיו"ת וסוד האופני"ם וסוד החשמ"ל, וכשתבין סודם וסתריהם ומעלותם ותקיש להם סדר מרכבות האותיות אז תבין דברי חפץ ותבין מרכבת האותיות מתוך שאר המרכבות שביארנו לך, ואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים, יש לנו להודיעך ולעוררך סדר האותיות הנקראות חשמ"ל או האותיות הנקראות חיו"ת אופני"ם מה טעם נקראו באלו השמות המשונים אלו מאלו:

סדר האותיות הנקראות חשמ"ל, דע, כי כמו שהחשמ"ל הוא סוד המלאכים העליונים השומרים פתחי היכל השם ית', ויש חשמל כמו שהודענוך, והחשמ"ל החיצון בודק ביורדי המרכבה והוא המצרף והמבחן לכלם לפי רוב דקותו ומהירותו, והוא סדר ההשגחה השלישית העליונה שבמרכבת יחזקאל, כמו שכבר ביארו חז"ל במסכת חגיגה בפ' אין דורשין, וכמו שהחשמ"ל הוא סוד ההשגה הפנימית העליונה במעשה מרכבה, כך אותיות השם יתברך ידו"ד ית' הם סוד האותיות הפנימיות העליונות שבכל כ"ב אותיות, לפי שכל האותיות הן כלן גופניות וגשמיות ונגלות בקריאתם ואינן נעלמות מלבד אותיות ידו"ד יתברך שהם נסתרות בשעה שמנהיגות ומניעות, כאומרך אנ"י שמ"י אנכ"י שהיו"ד נסתרת ונעלמת והיא מניעה, וכמו כן שמו עצמו בנו שאות וא"ו ג"כ נסתרת והיא מניעה, אבל שאר כל האותיות לא תמצא אות מניעה ונסתרת מלבד אלו, כי שאר האותיות נהגות ומפורסמות לעולם בעת קריאתם, כאומרך למ"ד גמ"ר עב"ר וכן שאר כל האותיות כלן, מלבד אותיות (יה"ו) [ידו"ד] ית', ועל זה אמר הכתוב הנסתרות לה' אלה"ינו כו', והמניעות הם סוד שם ידו"ד אלה"ינו, והנגלות שהם שאר אותיות שהם מפורסמות ונגלות בקריאתם הם לנו ולבנינו כלומר לעוסקינו ולצרכינו, אבל אותיות ידו"ד ית' הן אותיות ההוי"ה אינן משתמשות בכל התורה כלה כשהם מחוברות בענין הנגלה, אבל בענין קיום ועמידה והוי"ה, ובכל האותיות המחוברות בתורה יש הפוך מלבד אותיות ידו"ד ית' שאינן משתנות בשום הפוך, כמו שכבר הודענוך בספר שערי צדק, אבל האותיות אפילו ראש כל הכנוין שהוא א"ל יש הפוך ושנוי, כאומרו הם קנאוני בלא אל, כחשו בי"י ויאמרו לא הוא, וכתיב הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם, מה כתיב בנחמות במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א"ל חי, במדה שנתגנו בה נשתבחו, וזהו ובקשת משם את י"י אלה"יך ומצאת כי תדרשנו כו' מה כתיב בתריה כי א"ל רחום י"י אלה"יך כו', ושמור זה העיקר הגדול בהפוך הזה, כי מלת לא תתחבר למלת ירפך ואז המדה הטובה לא ירפך, לא שיאמר לא עמי אתם ולא שיאמר ואני אקניאם בלא עם, ושמור אלו העיקרים הגדולים:

נמצאת למד, כי אותיות שם ידו"ד ית' הם אותיות כלם מושכלות לא מורגשות, והם המורות ענין הקיום וההויה וכל ההויה שבעולם, וזהו סוד ואתם הדבקים בי"י אלה"יכם חיים כלכם היום, כלומר אתם הדבקים באותיות ההוי"ה הרי אתם קיימים לנצח נצחים בסוד אני י"י לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. וא"כ התבונן בהיות האותיות ידו"ד ית' נקראות חשמ"ל שאינן מורגשות ולא גופניות לא מעט ולא הרבה והן נסתרות בעת שמניעות בקריאתם, ואם תקשה ותאמר והרי אות אל"ף גם היא נסתרת כאומרו ברא קרא, דע שהא' נסתרת אינה מניעה ולא נבדלת משורש המלה, כי אל"ף אינה עומדת במקום תנועה ובמקום נקודה, ולפיכך תמצא מחוברת עם שורש המלה, כי קרא כל שלשת האותיות משורש המלה, מה שאין כן באותיות השם כאומרו קראו [נוצרים], כי קרא הוא השורש והוא"ו תוספת היא על השורש, והיא מניעה ונסתרת ונבדלת, והוא סוד גדול בהיות אות אל"ף נסתרת ואינה נבדלת מן השורש ולא מניעה, להודיע מעלת האצילות הראשונה שנאצלת מאת הש"י, שהיא נסתרת מצד הפנים העליונים [הדברי' בשם] אבל היא נגלית מצד האחורים, ולפיכך אות אל"ף בר"א קר"א נסתרת, אבל היא נגלית בשורש מחוברת וזהו סוד ונשגב ה' לבדו ישתבח שמו:

ובכאן תראה סוד הנאצל בראשונה מאמתת הש"י גודל מעלתו, אבל הודיע שאינו מניע מעצם אמתתו לזולתו אם לא יבא לו כח אצילות ותנועה משם ידו"ד ית', כי הוא לבדו סוד התנועה, והוא סוד שם אלה"ים או מי ישום אלם הלא אנכי י"י. התבונן עיקר גדול שנתבאר בסוד היות ד' אותיות של שם ידו"ד ית' מניעות הכל ונסתרות מכל ונבדלות מן הכל וקרובות לכל יותר מכל קרוב, לפי שאין תנועה לאחד מן המתנועעים מבלי שם ידו"ד ית'. וכמו כן בענין היות האל"ף שהיא ראשית כל האותיות היא נסתרת בקריאתה אעפ"י שאינה מניעה לזולתה, והיא נכללת עם שאר האותיות כשורש המלה בגדר אחד, כמו שביארנו בענין ברא קרא, שאות אל"ף גם היא משורש המלה היא אעפ"י שהיא נסתרת בקריאתה, להורות על המציאות הראשונה הנאצלת מאת השם ית', ועל רוב מעלתה והסתרתה והתעלמותה לפי רוב כבודה מצד הפנים הפנימיים הפונים אצל השי"ת, אבל מצד עצם הנאצל מאת השי"ת הרי גם אותו הנברא ראשון הוא בגדר אחד עם שאר הנבראים בבחינת עצמו וענינו, וזו ידיעת השי"ת כיצד הוא מניע הכל ונתיחד באמתתו, וזהו סוד אלה"ים שביארנו בענין או מי ישום אלם. ואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים בסוד אותיות חשמ"ל יש לנו לחזור ולהודיע מה שאמרנו בע"ה ית' וית':

סדר האותיות הנקראות חיות, כבר ידעת כסדר מה בשביארנו לך במרכבת יחזקאל ענין החשמ"ל וענין החיות, והודענוך סדר המעלות במעלות החיצונות ובמעלות הפנימיות, ועתה יש לנו לחזור ולהודיעך כיצד כל המעלות העולם תלויות, באותיות לפי שהאותיות הן היו מקור כל הבניינים ועיקר כל היסודות, והנה האותיות נמשלות לכל הנבראים שבעולם כדמיון החותם שבו חותמין צורת השעוה, וכפי דפוס החותם וצורותיו כך הצורות בשעוה, והנה לפי זה הסדר נעשה העולם ונבנה על צורת האותיות, כמו שאמר בספר יצירה בענין אמ"ש, ובענין בג"ד כפר"ת, ובענין הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, המליך אות פלוני וקשר לו כתר וברא בו דבר פלוני בשנה ודבר פלוני בנפש, כי בצורת כל אות ואות נבראו שלשה בכל צורה וצורה מג' הצורות הנקראות עולם שנה נפש כמו שנזכר בספר יצירה, והכל נעשה בצורת האותיות, כי האותיות הן כדמיון הדפוס שבו נעשית הצורה, וז"ש שלמה על צורת האותיות שהיא צורת החכמה הפנימית, י"י קנני ראשית דרכו קדם מפעלו מאז מעולם נסכתי מראש באין תהומות חוללתי כו' ואהיה אצלו אמון, ואחז"ל אל תיקרי אמון אלא אומן, כדמיון האומן הבורא הדבר ומתקן הצורה כך האותיות היו אומניות לעולם, ולכל צורותיו ועניניו בעליונים ובתחתונים, ואמר שלמה י"י בחכמה יסד ארץ כו', בחכמה זהו אות יו"ד, כונן שמים בתבונה היא אות ה"א, בדעתו תהומות נבקעו זה אות וא"ו, ואע"פ שאמרו חז"ל העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא נברא ביו"ד כבר גלינו סודות נעלמים בספר שערי צדק ובמרכבת יחזקאל, כי יש דבר שנקרא ארץ והוא שמים, ויש שנקרא שמים והוא ארץ, בסוד מה שאמר הכתוב בראשית ברא אלה"ים את השמים ואת הארץ, ואח"כ ביום עשות י"י אלה"ים ארץ ושמים, וכתיב הודו על ארץ ושמים, כמה נפלאות עצומות במקום זה מגלוי כבודו וגדולת מלכותו ית', והנה כל העולמות למיניהם יש בהם ארץ ושמים ושמים וארץ, אלא שהמפורסמים לנו הם שמים וארץ הנבראים, אבל על דרך החכמה הפנימית יש שמים לשמים וארץ לארץ בסוד נשגב ונעלם הידוע ברומו של עולם בסוד סתרי המרכבה ומעלותיה וסגולותיה, ושאר ענייני עומקיה הנודעים לנכנסין לפרדס הפנימי להסתכל במראות הצובאות, ומכאן למד שאמר הכתוב עד די תנדע די שליטין שמיא, ושלמה צווח ואמר ואתה תשמע השמים מכון לשבתך, ומכאן אחז"ל לקבל עליו עול מלכות שמים, והכל רמוז גלוי לפניך וידוע לנכנסין לסתרי המרכבה:

ואחר שהודענוך זה נחזור לכוונתינו ונאמר, כי האותיותת הנקראות חיות הן אחד עשרה אותיות שהם מניעות האותיות, ואע"פ שהן מניעות אותם הן מתנועעות עמהם, והתנועה שלהן הן כדמיון האבן ביד שלא תתנועע אם לא תתנועע היד עמה, ובדרך זה ממש יש תנועה גופנית לחיו"ת שהיא דומה לתנועת האבן ביד, והיא תנועת השמוש לא תנועת הנשמה. כיצד, הרי אמרנו לך כי י"א אותיות נקראותך חיו"ת, ואלו הן שמלאכת"ו בינ"ה, ונקראות חיות לפי שיש בכח כל אחת מהם כח חיים להניע התיבה לימין ולשמאל פנים ואחור למעלה ולמטה, כיצד כאמרך על דרך הלשון פעל, יבאו אלו י"א אותיות ויתגלגלו ממלת פעל י"א גבולים משונים אלו מאלו, באומרך, שפעל, מפעל, לפעול, אפעול, כפעול, תפעל, ופעל, בפעול, יפעל, נפעל, הפועל, הרי י"א אותיות גלגלו מלת פעל לי"א הפוכים וגלגולים משונים זה מזה, ובאלו ההפוכים תבנה ותכונן לשון הקודש ותכונת תורה ויסודותיה ובנייניה, ובהם נתלים כל פעולות עולם וסתריהם, וכל אחד מאלו י"א גלגולים צורך גדול, אלו חסר אחת מהם היתה הפעולה חסרה, כדמיון האדם שחסר עין או יד או רגל או אחד מאבריו, והרי אלו י"א אותיות מניעות התיבה לכל צד תנועה, אבל התנועה הזאת איננה כתנועת אותיות חשמ"ל שהם אותיות ידו"ד ית' וית' שמניעות שאר האותיות בניקוד, לפי שתנועת אותיות חשמ"ל היא נעלמת כדמיון תנועת הנשמה השכלית שמניעה את הגוף והיא נסתרת, וכן תנועת אותיות חשמ"ל נעלמת כאומרך בנו שמי הרי אין האות המניעה נזכרת אלא נסתרת ועומדת נבדלת, אבל באלו י"א אותיות הנקראות חיו"ת אינן מניעות את השאר אם לא יתנועעו גם הם עמהם, והם נגלות ומפורסמות בשעה שהם מניעות, כאומרך אפע"ל הרי האל"ף שהיא מניעה את מלת פע"ל גם היא נקראת עם המלה שהיא מניעה אותה, ואם לא תתנועע אל"ף המניעה את פעל כאומרך אפעל לא תתנועע ומתפעל לאותה הפעולה הנקראת אפעל, וזהו סוד זאת ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם וכו', כלומר בהתנועע החיות יתנועעו עמהם האופנים, וכן הוא במקום הזה ממש, והתבונן בינה גדולה בדבר כי צורך גדול הוא, וממקום הזה תכנס לכמה חדרים פנימיים שאי אפשר לו לאדם להכנס בלי מפתח:

ואחר שידעת זה התבונן בכל מקום שתמצא אותיות הנקראות חיות, ותדע ותשכיל מה טעם נקראות חיות, ואם תקשה ותאמר והלא אמרת כי אותיות חשמ"ל הם אותיות השי"ת שהוא ידו"ד והם מניעות תנועה שכלית, ואם כן מה טעם מנית אותם גם במקום זה עם אותיות הנקראות חיות שהם שמלאכת"ו בינ"ה, שהרי גם אלו שלש אותיות של שם, וקראת אותם מתחילה חשמ"ל עכשיו קורא אותם חיות, דע כי כבר עוררנוך על זה למעלה, ואמרנו לך כי בהיות אותיות הש"י מניעות התנועה השכלית הראויה להם, לפי שהם תנועת הנקוד עומדות ומניעות ונסתרות, אבל בהיות אותיות של שם בשאר מקומות שאינן במקומם הידוע לתנועת השכל גם הם מתערבות עם שאר האותיות ומתגלגלות עמהם, כמו שאמרנו לך כי שם ידו"ד ית' וית' כשאלו ד' אותיות הן נכתבות בסדר השם הם קודש ואסור למחקן, והתבונן זה העיקר הגדול כי צורך גדול הוא לך בכל מקום שתצטרך להכנס בעיקר השגתו. ודע כי אותיות הש"י אע"פ שהם מניעות תנועת חש"מל לפעמים הם מניעות תנועת חיות, ולפעמים ג"כ הם נעשות אופנים כפי המקום הראוי, וכשפוגעת בו והן ג"כ מתנועעות מכח האותיות הנקראות חיות הכל כפי המקום שעומדות בו, וכלל גדול אני מוסר לך בידך במקום זה, ושמור אותו לכל מקום כדי שלא אצטרך לכפול הדברים בכל מקום:

דע כי אותיות שהם נקראות חשמ"ל שהם אותיות של ידו"ד ית' הן עומדות בתורה בשלשה עניינים, והאותיות הנקראות חיות עומדות בשני עניינים, כיצד עומדות בתנועה שכלית, כגון אני שמי אמרה שמרה אמרו שמרו וכיוצא באלו, וזו היא תנועת חשמ"ל. ופעם עומדות בתנועת גופני כגון יעבר העובר ועבר הרי אלו ג' אותיות משמשות בראש התיבה ועמדות להורות במלת עבר מהו הכונה לצד שיצטרך, וזו תנועת חיו"ת. ופעם עומדות בצורת אופנים שאינם מניעות לא תנועת חיות ולא תנועת חשמ"ל, כאומרך גוי חי, הנה כי אות יו"ד שבאלו התיבות איננה אלא שורש המלה, ואיננה מניעה לא תנועת חשמ"ל ולא תנועת חיות, וא"כ הרי אותיות חשמ"ל הן משמשות בתורה בשלשה דרכים הללו:

אבל האותיות הנקראות חיות אינן משמשין אלא בשני שמושים לבד, הא' שמוש תנועת הגוף כאומ' עבר וישמשו אלו האותיות שמלאכת"ו בינ"ה, שעבר, מעבור, לעבור, אעבור, כעבור, תעבור, ועבר, בעבור, יעבור, נעבור, העובר, הרי אלו י"א אותיות משמשות ומניעות תנועה גופנית. השמוש הב', הוא שאלו האותיות הנקראות חיות גם הם חוזרות ונעשות במקומות אופנים, כאומרך דרך משל מל"ך, אף על פי שאלו הג' אותיות הם מאותיות שמלאכת"ו בינ"ה הרי חזרו שלשתן במלת מל"ך להיותן אופנים, והם צריכות להתנועע מכח אותיות אחרות זולתן, כאומרך, שמל"ך, ממלו"ך, למלו"ך, אמלו"ך, כמלו"ך, תמלו"ך, ומל"ך, במלו"ך, ימלו"ך, נמלו"ך, המול"ך, הרי גם אותיות חיות מתנועעעות מכח אותיות שמלאכת"ו בינ"ה, ונמצאו האותיות הנקראות חיות מתנועעות מכח אחרות אעפ"י שהם מניעות לזולתן, והם משתמשות בשני שמושים הללו ואין להם שמוש ג', כי השלישי השכלי מיוחד הוא לאותיות חשמ"ל:

וגם האותיות הנקראות אופנים שהם גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס אין להם אלא שמוש אחד לבד, והוא שהם שרשיות כדמיון האבן שמתנועעת מכח היד, כמו שנבאר עכשיו בע"ה ית'. ונתחיל ונאמר:

סדר האותיות הנקראות אופנים הן האותיות הנקראות גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס, הם י"א אותיות שהם מתנועעות מכח שאר האותיות, ואינן מעצמם אם לא יניעום שאר האותיות בשני מיני התנועות, או בתנועה שכלית הנקראת תנועת חשמ"ל, או בתנועה גופנית הנקראת תנועת חיו"ת. תנועה שכלית כיצד, באומרך פר"ח דרך משל הרי אלו הג' אינן מתנועעות אם לא יתוספו עליהם אותיות חשמ"ל שהם אותיות התנועה השכלית, כאמרך פרח"ו פרח"י פרח"ה הגפן, וכן כל כיוצא בזה, תמצא אותיות ידו"ד מניעות אותיות פר"ח, והם נסתרות ונבדלות מהם, והרי אין אותיות פר"ח מתנועעות אפילו תנועה גופנית אם לא יניעום אותיות הנקראות חיו"ת, שהם אותיות הנקראות שמלאכת"ו בינ"ה, כאומרך, שפרח, מפריח, לפרוח, אפרח, כפרוח, תפרח, ופרח, בפרוח, יפרוח, נפרח, הפרח, הרי כל י"א אותיות שמלאכת"ו בינ"ה הן מניעות אותיות פר"ח גם בתנועה גופנית, שזו היא תנועת האופנים המתנועעים בתנועת החיות, וז"ש הכתוב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ממש, כלומר, בהתנועע החיה יתנועע אצלה האופן ממש, כדמיון אפרח, תפרח, נפרח, שהרי האל"ף והתי"ו והנו"ן הן חיות, ואותיות פר"ח הן אופנים, וכשהן מתנועעות עצמן מתנועעות אצלם גם אותיות פרח, כאמרך אפר"ח, תפר"ח, נפר"ח, הרי בהיות אותיות את"ן מתנועעות יתנועעו עמהם אותיות פר"ח. נמצאת למד כי האותיות הנקראות אופנים אין להם תנועה בצד וענין אלא על ידי אותיות חשמ"ל שהוא הניקוד, או על ידי האותיות הנקראות חיות שהוא סוד השמוש בפעולת הלשון:

ואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים בסוד היות האותיות כולם נחלקים לג' חלוקות שהם סוד תכונת כל העולמות בסוד המרכבה שראה יחזקאל בסוד וארא וארא וארא, שהוא סוד חשמ"ל חיו"ת אופני"ם, והוא סוד האותיות, אותיות הן יה"ו, שמלאכת"ו בינ"ה, גז"ע צד"ק פר"ח ט"ס, יש לנו לחזור ולהודיעך כיצד כל מעלתם סדרי העולם מתנהגות על סדר כ"ב אותיות. ונאמר, דע כי חלוק הארבע יסודות בשלשה מעלות הן [צורכין], כיצד התורה אמרה בראשית בר"א (השם) את השמים ואת הארץ, והנה בשמים יש שלשה יסודות חומרים שנקראות סוד אש רוח מים, והשמים נעשית רביעי להם בצורות פנימייות והיא סוד ארץ להם, וכמו כן בארץ למטה שלשה יסודות אש רוח מים ושלשתם מקיפים על הארץ והארץ נעשית להם רביעית, וידיעת דבר זה כבד ורחוק מאד ממה (שחשבו) [שהשיגו] אנשי הפילוספיא בטבע הארבע יסודות, ואין להם דרך להכנס לעומק דברים הללו אלא עד ידי המישוש כסומא בארובה ימשש חשך ולא אור, ולא ידעו כי חילוק היסודות בשלשה דרכים, בשלש תנועות (לצד) [לבד] האחד, יסוד האש תנועתו למעלה, השני יסוד הרוח תנועתו בסבוב, השלישי יסוד המים תנועתו למטה, ואין שם תנועה רביעית, וכמה טעו בחשבם כי הם שתי תנועות למעלה ביסודות ושתי תנועות למטה, ואינו כן, כי שלש תנועות לבד הן כל התנועות, ואם היו ד' יסודות היו מוכרחות התנועות להיותם ארבע, אמנם המחלקות שתים, האחד נקראת ארץ והשנית נקראת שמים, ולכל אחד מאלו יש שלשה יסודות, ששלש התנועות חוט המשולש, אחד עולה ואחד יורד ואחד מקיף והנושאים שמים, והנה בסדר זה כל תכונת הארבעה יסודות, ואלמלא שאין אנו רשאין היינו מראים בדבר זה כמה ענינים פנימיים בענין אותיות השי"ת שהשערים סגורין בפני הסומין:

והמבין עיקרים גדולים בחדרי המרכבות הפנימיות יבין סוד ד' תקופות השנה, שתים הן שוות, והשתים הנשארות אחד עולה ואחד יורד, סוף דבר אעפ"י שהיסודות ד' בפשוט, היודע סדר התכונה ידע כי הם שלשה והאחת בית קיבול מתפעל על ידי השלשה עד שנמצאו ד', ואין דברים מטבע ראיית עיני היושבים בחוץ שאינן נראין בצפיית המרכבה הפנימית בהיות שחלק מחחלקות היסודות לשלשה דרכים בסוד אמ"ש, שלש אותיות כנגד שלשה יסודות, והם סוד אמ"ש מ"ם דוממת, שי"ן שורקת, אל"ף אויר חוק מכריע בנתים. אמנם חילוק היסודות ד' כפי מחשבת ענין הראות מאין יהיה מכריע בנתים, אמנם חילוק היסודות בג' והארץ כלולה בהן עד שנמצאו המעלות שלש כלולות בארץ, והוא הדין בשמים ליודעים הסתרים הנעלמים כי יש ארץ נקראת שמים ויש שמים נקראים ארץ:

והנה אמר במרכבת יחזקאל והנה אופן אחד בארץ ותרגם יב"ע ע"ה בארץ מלרע לרום שמיא, והנה התורה מכרזת ואומרת כי הארץ כוללת עמה ג' יסודות אחד עולה ואחד יורד ואחד מכריע בנתיים, והארץ כוללת שלשתן והיא בית קיבול לכולן, ואמרה תורה והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלה"ים מרחפת, והנה החשך בפסוק זה הוא האש היסודית כאמרו כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח, ולמטה מים, ורוח באמצע מכרעת בנתיים, וכן הוא אומר ורוח אלה"ים מרחפת על פני המים:

ואחר שידעת זה הרמז נתחיל להודיעך כיצד סדר כל המעלות העולם הן תלויות בסדר כ"ב אותיות בדרך זה, אמר בספר יצירה כ"ב אותיות יסוד שלש אמות ז' כפולות י"ב פשוטות, שלש אמות אמ"ש, מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף חק מכריע בנתים, ואחר שהודענוך זה יש לנו לעוררך על יסוד כיצד כל העולם תלוי בצורותיו בסדר שלש אמו"ת אמ"ש שבע כפולות לפי שמקבלות דג"ש ורפ"ה והן בג"ד כפר"ת, אע"פ שהרי"ש אינה מתרפאת בכללן היא, ונקראו י"ב פשוטות הוז" חט"י ל"נ ס"ע צ"ק לפי שאין מקבלות רפ"ה, ויש לנו להודיע כיצד כל צורות שמים וארץ תלויות באלו כ"ב אותיות בדרך אמ"ש ובדרך בג"ד כפר"ת ובדרך הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, והנני מבאר בדרך צורתן שלש אמות אמ"ש הן כנגד שלש יסודות בדרך זה:

ש - יסוד האש, צהרים, חום בשנה, ראש בנפש:

מ - יסוד המים, ערב, קור בשנה, בטן בנפש:

ר - כוכב הנקרא כוכב, יום ה' בשנה, אוזן ימין בנפש:

כ - כוכב חמה, יום ג' בשנה, אף ימין בנפש:

נ - כוכב צדק, יום א' בשנה, עין ימין בנפש:

ה - טלה בעולם, ניסן בשנה, כבד בנפש:

ז - תאומים בעולם, סיון בשנה, טחול בנפש:

ט - אריה בעולם, אב בשנה, כוליא הימינית בנפש:

ל - מאזנים בעולם, תשרי בשנה, וושט בנפש:

ס - קשת בעולם, כסליו בשנה, יד ימין בנפש:

צ - דלי בעולם, שבט בשנה, רגל ימין בנפש:

א - יסוד הרוח, בקר רויה בשנה, גויה בנפש:

ת - כוכב לבנה, יום ששי בשנה, אוזן שמאל בנפש:

פ - כוכב נוגה, יום ד' בשנה, אף שמאל בנפש:

ד - כוכב מאדים, יום ב' בשנה, עין שמאל בנפש:

ב - כוכב שבתאי, יום ז' בשנה, פה בנפש:

ו - שור בעולם, אייר בשנה, מרה בנפש:

ח - סרטן בעולם, תמוז בשנה, המסס בנפש:

י - בתולה בעולם, אלול בשנה, כוליא שמאלית בנפש:

נ - עקרב בעולם, חשון בשנה, מעים בנפש:

ע - גדי בעולם, טבת בשנה, יד שמאל בנפש:

ק - דגים בעולם, אדר בשנה, רגל שמאל בנפש:

הרי לך כל צורות שמי"ם ואר"ץ וכל אשר בהם, שהם כוללות כל שאר הצורות, הן נכללות בסדר כ"ב אותיות שזכרנו בסדר צורות היסודות והכוכבים והמזלות ובצורות הזמן למיניו, ובצורות גוף האדם להלכותיו. וכשתתבונן בשלשת מיני הצורות הללו ובסוד כ"ב אותיות תמצא כל בריאת העולם למיניו ותכונתו הכל תלוי באותיות, והמבין נסתרים הנעלמים שבספר יצירה יתבונן עומק האותיות, ושאין כל בריה יכולה להתבונן בעמקיהם, כ"ש בהיות התורה נארגת מן האותיות, כאלו תאמר מלת בראשית בהתערב אלו הו' אותיות אלו עם אלו מתוך ערוב אותן האותיות ועומק הבנת גלגולם וצירופם היו נכנסים הנביאים וחוזים לעומקי התורה, וזה דבר שאין בכח בריות העולם להשיג סוף הדברים הללו אלא השי"ת:

והנני ממשיל משל בענין אריגת התיבות באותיות, לרופא בקי עד מאד יודע טבע כל רפואה ורפואה מכל מיני הרפואות, בהיות כל רפואה מהן נפרדת מחברתה צריך לדעת טבעה וכחותיה וסגולותיה, ואחר שידעת טבע כל רפואה ורפואה בהיותה נפרדת כשיצטרך ירכיב כאחד שתי רפואות או ב' או ג או ד' או יותר, כמה שירצה להרכיב, ואז בהתחבר כל טבע וטבע מכל אותן הרפואות שהיו מאז נבדלות ועתה מתערבות כאחד ומזדווגות אלו באלו, אז יגיע הרופא אל תכלית רפואה שלימה כפי צורך החולי, ואם לא ידע הרופא טבע כל סם וסם הנפרד לעצמו לעולם לא יוכל לעשות הרכבה מועלת לפי צורך הרפואה הצריכה, ובדרך זה הוא סוד כל אות ואות מאותיות התורה, הש"י יודע תכונת כל אות וצורותיה ותכונותיה וכחותיה ופעולותיה, ובהיותו מחבר ב' אותיות או ג' או ד' או יותר אזי בחיבור האותיות בתיבה תבנה ותכונן חכמתה העליונה בעולמות שברא, וזהו דבר עמוק עמוק מי ימצאנו, ואין זה מושג אלא על דרך הקבלה למרע"ה בסיני וממנו לבאים אחריו, ואלו הן סתרי התורה ועומקה, ועל זה אמר דוד ע"ה מתחנן ואומר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ושלמה צווח ואמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני:

והמבין זה העיקר הגדול שאמרנו ושביארנו יוכל להרגיש בסוד המלות שהם חסרות ויתרות ושלימות, מה טעם אלה תולדות השמים והארץ יש בו שני ווי"ן, מה טעם אלה תלדת יששמעאל אין בו אפילו וא"ו אחת, ומה טעם תולדת יצחק בן אברהם מלא וא"ו ראשונה וחסר וא"ו אחרונה, ומה טעם אלה תלדות יעקב חסר וא"ו ראשונה ומלא וא"ו אחרונה, ובדרך זה שאר מלאים וחסרים שבתורה למיניהם, כי באלה העיקרים תבנה ותכונן חכמת עמקי התורה, כ"ש בהתחבר לה קוצי האותיות וכתריהן, ומ"ש בעירובין (כ"א ע"ב) שלמה ע"ה היה דורש תלי תלים של הלכות על כל קוץ וקוץ, ואמרו קווצותיו תלתלים, ומה שדרשו במנחות בענין ר' עקיבא ע"ה כענין זה, כ"ש בהתחבר לכל אות ואות מיני הניקוד המשונים אלו מאלו כי הם עיקר הגדול לעומקי התורה וסתריה, כ"ש בהתחבר אליהם דג"ש ורפ"ה, שבולת וסבולת, כ"ש בהלוות אליהם מיני הטעמים זרקא מקף סגולתא, אלו מאריכין ואלו מקצרין, אלו מימינים ואלו משמאלים, מי יוכל לעמוד בתוקף חכמת התורה ודקדוקיה ועמקיה, ולפיכך האריכו חז"ל לומר במסכת חגיגה שש מאות סדרי משנה ואמרי לה שבע מאות סדרי משנה היו לישראל, ועל דרך זה יש לו לאדם להתבונן בסדרי התורה שהם תלויים בחכמתו של מקום ית', אין מי שיוכל אחד מאלף אלפי אלפים תלי תלים התלויות בקצת אות [אחת] מאותיות התורה, ואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים די לנו בזה המעט שהודענוך במקום זה, והשם למען רחמיו וחסדיו יפתח לבנו בתורתו וידריכנו בנתיב מצותיו למען רחמיו וחסדיו, ונזכה לזמן שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

סוף הספר

תוכן העניינים

ספר שער הניקוד וסוד החשמל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה