ספר שער הניקוד וסוד החשמל· רבנו יוסף גיקטליה
ספר הניקוד לרבי יוסף גיקטליא ז"ל
בעזרת השי"ת:
ספר שער הניקוד וסוד החשמ"ל:
אחד קדוש מדבר איש האלה"ים הרב רבי יוסף גיקטליא ז"ל:
אשר היה לפנים בישראל גדול שמו בתורה ובחסידות ובקדושה יתירה הוא הרב אשר חיבר ספר שערי אורה אל גנת אגוז ירדתי וברוך שחלק מחכמתו ליראיו ברכתי לשון השל"ה הקדוש:
הוא הקדוש בעל שערי אורה הנזכר וספר שערי צדק וספר גינת אגוז ושאר ספרים הידועים בישראל וגדול שמם:
ניקוד החולם:
ראיתי ידיד נפשי לפתוח לך שערי בינה ותכנס לראות בחדרי התורה הפנימיים הגנוזים בכמה מנעולים חדר לפנים מחדר, והוא ענין הניקוד:
דע ידיד נפשי שאף על פי שהודענוך כמה מעלות טובות בענין הספירות והמרכבות, צריכין אנו להודיעך כי כמו שהגוף מתנועע מכח מניע, אם מת אם חי, המת, כדמיון הקולמוס המתנועע ביד האדם החי, והחי, כדמיון גוף האדם המתנועע מכח נפש החיוני שבו, כך יש באותיות התורה שהם כ"ב, מהם אותיות שנקראות חשמ"ל, בהם מניעות את שאר אותיות כמו שהנפש מניעה את הגוף. ומהם אותיות נקראות חיות וגם כן מניעות את שאר האותיות, אבל לא כתנועת אותיות חשמ"ל, אלא בשעה שהם מניעות גם הם מתנועעות עמהם, ונמצאות שתי תנועות משונות באות כאחת, ומהם אותיות שנקראים אופנים ואינן מניעות עצמן כלל אם לא יניעום האותיות הנקראות חשמל או הנקראות חיות באחת ממיני התנועות המיוחדות לכל אחד מהם:
ולפי דרך זו צריכין אנו להרחיב לך הביאור ולומר, כי כמו שהנשמה השכלית מניעה את הגוף והיא אינה מתנועעת כלל, כן יש בסוד השם הגדול ית"ש סדר התנועה לכל העולמות, בסוד היות שם ידו"ד ית' הוא מניע את הכל והוא נבדל ממה שהוא מניע, וכמו שהוא ית' וית' מניע את כל הנבראים כלם והוא נבדל מהם ונסתר מהם ומניעם, כך שמו יתברך ידו"ד הוא מניע את כל האותיות ונבדל מן האותיות ונסתר מהם בשעה שמניעם, להורות על גדולת הש"י שהוא מתייחד בשם זה. ואחר שעוררנוך על זה נכנס להודיעך סוד מעלת הנקודות וסדריהם ומערכותיהם אלו על גבי אלו, כי כולם גבוה מעל גבוה שומר:
ראשית כל הנקודות ומעלות כל הסולמות היא הנקודה הנקראת חלם, הנקודה הזאת היא נקודה פשוטה יסודית קדש קדשים, והיא היושבת בראש סוד המעלות:
והנני מבאר. דע כי יו"ד היא הדקה הפנימית שבכל האותיות, כמו שכבר ידעת, והיא אות ראשונה של שם ידו"ד ית' וית', ורומזת על סוד ספירת החכמה בעצם אמתתה, ורומזת על הכת"ר בקוצה, והנה החל"ם הוא המניע אות יו"ד, והיא למעלה ממנה, והוא סוד הקוץ לגמרי, ואם היו"ד קדש כאמרו העשירי יהיה קדש לה', נמצא החל"ם שעליה קדש הקדשים:
והנה החלם על היו"ד כמו הנשמה אצל הלב, ולא תמצא בכל כ"ב אותיות תנועת חלם אלא בשתי אותיות, שהם סוד העשריות אות יו"ד ואות קו"ף, וסוד החלם הוא סוד רם ונשא, ומה שאמרו רז"ל בא וראה שאין מדתו כמדת בשר ודם, בשר ודם הוא למטה ומשאו למעלה הימנו, אבל הקב"ה אינו כן אלא הוא למעלה ומשאו למטה, שנאמר כה אמר רם ונשא כו', וזהו סוד שנקרא מקום כלומר שהוא מקום העולם, פי' נושא את העולם, כמו המקום הנושא את היושב עליו, והנה הש"י הוא נושא את העולם אבל משאו הוא למטה ממנו, וזהו שאמרו ארון נושא את נושאיו בענין הירדן, וז"ש ויחר אף אלה"ים בעזא ויכהו שם אלה"ים על השל. ועל דרך זה תמצא נקודת החלם נושא את אות היו"ד, והיו"ד היא קדש אצל כל האותיות:
ודע כי כמו שאין הגוף מתנועע מכל מניע כך אין אחד מכל האותיות מתנועעות מבלי נקודה, שלא תמצא אחת מכל האותיות מתנועעת אלא באחת מחמש נקודים שהם סובלים כל תנועת האותיות בסוד פתוחי חותם, והוא סוד כל הניקוד:
ודע כי כל יסוד שבעולם נקרא אבן אחת, ושתי אבנים נקראים בנין, כמו שאמר בספר יצירה אבן אחת יסוד שתים בנין, אבל יש יסודות שהם למעלה מן הבנין, יש יסודות באמצע הבנין, ויש יסודות שהם למטה מבניינם, והכל בדוגמת העולמות, העולם העליון הנקרא עולם המלאכים יסודם למעלה, בסוד רם ונשא שאמרנו לעיל, וזהו סדר השתוקקות המלאכים להשיג סוד השי"ת, ולהשיג השפע והאצילות מאתו יתברך, וזהו סוד החלם למעלה והאות שמניע הוא למטה הימנו. ולפי דרך זה התבונן סוד ענין החלם על שמוש לשון הקודש, ולא תמצאהו מתפעל בשום צד וענין ולא מתהפך, אבל תמצאהו בסדר תכונת שמות העצם לכל דבר שיש לו שם, כגון או"ר יו"ם טו"ב, ושאר כל השמות, ותמצאהו בדרך הפעולה והממשלה, כגון פועל, אומר, יושב, עושה, או פעול, אמור, חשוב, וכיוצא בזה, ואם תמצאהו בענין מתבונן מתקומם מתפועל מתגולל אל תחשוב שהוא מתפעלים, כי בסלקך שתי אותיות ראשונות שהם מתפעלות תמצאהו יושב על ממשלתו, סוף דבר אין לך נקודה בכל הנקודות למעלה מנקודת החל"ם:
ואל תתפתה בדעתך לסכלות מי שכותב מאלו המתפתים מדעתם למצוא דבר חפץ בזולת דברים הללו, וכן אם תמצא שאר עניינים שתעלה בדעתך שהם קושיא אצל דברי, אינו כן, אם תבין הדברים על צד האמת תמצא דברי כלם נכוחין למבין וישרים למוצאי דעת. ודע כי נקודת חלם היא נשמה לנשמות, רמז על הכת"ר, וכן נקודת חל"ם שלש אותיותיה הם סוד כל הדבור, בסוד סדר צאתו על תכונת הבריאה, כי אות חי"ת תחלת אותיות הגרון, למ"ד אותיות הלשון באמצע, מ"ם אותיות השפתים בסוף, שהוא כולל ראש וסוף לכל הלשונות, ולפיכך נקרא מלא פום [מלאפו"ם]:
הנקודה השנית היסודית למטה מנקודת חלם היא נקודת שורק וגם היא נקודה פשוטה דקה יחידאה, אבל איננה במעלת החלם, לפי שהחלם יחידאה והיא למעלה מן האות, ונקודת השורק היא באמצע האות, כמו שיש נקודה למעלה הימנה והיא החלם, ודע כי נקודת השורק לעולם היא אות וא"ו, והיא באמצע האות כזה [] כענין אמרו שמרו עשו, וכן כל כיוצא בה, והיא סוד בריאת עולם הגלגלים, השמים וצבאותם:
ודע כי כל גלגל יסודו באמצעיתו, שלא תמצא גלגל בלא נקודה אמצעית שהיא תחלת בריאת הגלגל, וזו היא עדות ברורה כי הגלגלים יש להם מניע חוצה להם למעלה מהם מצד תכונת יסודותם, כי יסוד כל גלגל באמציעיתו, ובהכרח יש נקודה למעלה מן האמצע שממנה יבא שפע לאמצעיתו, ואין לך כל גלגל מסובב שיחזור בחלילה אלא על הנקודה האמצעית:
והנה סובב כל הגלגלים ונקודתם סובבים תמיד להשיג רם ונשא המושל על כלם, ומתוך כך כל הפעולות נמצאות בעולמות, ובאמצעות סיבוב הגלגל הצורות והזמנים נמצאים בעולם התחתון, שאלמלא כן אין צורה מתחדשת ולא מתקימת בעולם השפל, נמצאת למד כי בהשתוקקות נקודה האמצעית שבעין הגלגלים להשיג הנקודה העליונה שעליהם הם מתקימיים בעולם השפל שהוא סוד הנקודה התחתונה כמו שנבאר בע"ה:
ועתה דע והתבונן, כי הנקודה הנקראת שורק היא סוד קשר התחתונים בעליונים, והיא העולה למעלה ויורדת למטה סביב סביב הולך הרוח, ובסדר תנועת השורק יתקיימו כל הפעלים למיניהם ויבא להם שפע הבריאה מאת הבורא ית' וית', וזהו סוד תכונת השמים והככבים והמזלות שכלם מתנועעים בסוד נקודת השורק, ובאמצעות תנועתם להשיג שפע השי"ת משפיעים בארץ כל הכחות למיניהם, וזהו סוד ויתן אותם אלה"ים ברקיע השמים, וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, שאו מרום בודאי שהוא סוד נקודת החלם המוציא במספר צבאם כו', תתבונן בינה גדולה במקום זה:
ודע כי כמו שהשמים הם באמצע בין עולם העליון ובין עולם השפל כך יסודם באמצעיתא כמו שבארנו, העולם העליון יסודו למעלה הימנו, ועולם האמצעי יסודו באמצעיתו, והעולם התחתון בתחתיתו, ואחר שידעת זה, דע, כי השורק שהיא נקודה יחידאה באמצע אות [] ממש שהוא סוד קו האמצעי, והיא עולה למעלה ויורדת למטה, מקבלת שפע מן הכת"ר ומשפעת למלכו"ת, בלי רבוי ופרוד אלא אחדות ממש בודאי:
ועתה יש לנו לעוררך מה טעם השורק פעמים בנקודה יחידאה באות [] ופעמים ג' נקודות זו על גב זו, כי זו היא עדות ברורה על מה שביארנו, כבר הודענוך כי נקודת השורק היא באמצע, ויש נקודה למטה, וכשהיא עומדת באות היא נקודה יחידאה באמצע הוא"ו, והרי אות וא"ו היא רמז מעלה ומטה ואמצע, וכשאינה עומדת עם וא"ו היא שלש נקודות זו על גב זו, להודיע שיש נקודה למעלה הימנה והיא חלם, ולמטה ממנה והיא חירק, ולפי שהחירק לעולם משתוקק ומתאוה להדבק בשורק, תמצא השורק באות וא"ו שהיא סוד החבור והדיבוק האמתי וסוד היחוד השלם:
הנקודה השלישית היסודית הוא סוד הנקודה, ונקראת חירק והוא סוד עולם התחתון הנקרא ארץ, וכמו שלא תמצא בנין שאין יסודו למטה הימנו כך לא תמצא נקודת חירק אלא למטה מן האות שהיא מניעה, וכמו שעולם הארץ הוא עולם השפל כך יסודו למטה הימנו, כמו שכבר ביארנו למעלה, נמצאת למד כי לפי שמות העולמות כך יסודותם לפי שמותם, העולם העליון סודו למעלה הימנו, העולם האמצעי יסודו באמצעיתו, העולם השפל יסודו למטה הימנו. וזהו דרך שלשת נקודות יחידות חל"ם שור"ק חירק, שלשתם עדות על סדר העולמות והמעלות, וכן הם מיוסדים באותיות, למעלה ולמטה ובאמצע:
ואחר שהודענוך זה העיקר הגדול בתכונת המעלות והעולמות צריכין אנו להודיעך עיקרים גדולים פנימיים. דע, כי החל"ם והשור"ק והחיר"ק שלשתם הם סוד אהי"ה ידו"ד אדנ"י, בסוד כתר למעלה תפארת באמצע, יסוד אדנ"י למטה, והנה הכתר הוא סוד החלם, והתפארת הוא סוד השורק הוא באמצע, בסוד וא"ו עולה ומתאחז בכתר ויורד ומתאחז במלכות ע"י יסוד, והנה כל הגאולה היא תלויה בשורק שהוא סוד קו האמצעי המתאחז במלכות, והמלכות מתאחז בישראל, וע"י הקו האמצעי שהוא התקוה יש לישראל תקוה לחזור למקומם, וכן הוא אומר ויש תקוה לאחריתך נאם ידו"ד ושבו בנים לגבולם, ע"י הקו האמצעי שהיא התקוה הנאחזת במלכות שהיא השכינה ונקראת אחרית, והשכינה נאחזת לישראל לחזור לגבוליה כאומרו ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם, ובדרך זה כתיב (זכריה י ח) אשרקה ואקבצם כי פדיתים, כי בהיות השורק שרוי במלכות אזי יתקבצו נדחי ישראל, וכל זה בהיותו שוכן מלמעלה, אבל בשעת החרבן כשנפרד השורק מן החירק ונחרב הבית וגלו ישראל מה כתיב באומות שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו, כלומר כבר נפרד השורק מן החירק, אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו, כי בתחלה לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים, ועתה דע והתבונן כי כל החיים וכל הטוב תלוים בחלם, וכן הוא אומר ותחלמיני ותחייני:
ודע כי אלמלא שמתערב עם החלומות ערבוב הסיגים הגופניים כמה היו גדולים לבני אדם, כי שם חלום הוא רמז כשאחד מבני העולם משיג יותר ממה שהחומר משיג, וזהו ענין החלומות, ולפיכך חלום של נבואה מתבודד אעפ"י שיש בו קצת משלים, ושאר חלומות אלמלא התבן והסיג המעורב עמהם דבר גדול היו, וזהו שארז"ל כשם שאי אפשר בר בלא תבן כך אי אפשר חלום בלא דברים בטלים, הודיענו שאלמלא הדברים הבטלים המתערבים עם החלום ואפילו חלום הדיוט אחד מששים בנבואה, וקורין לאדם שהוא משיג יותר ממה שהגוף משיג חולם כמו ופרעה חולם והנה עומד על היאור, מה שא"ל יוסף את אשר האלה"ים עושה הראה את פרעה התבונן בדקות הדברים שאני אומר ותמצא כי שם חולם הוא רמז על השגת בני אדם בעולם השפל כשהם עולים להשיג מעלה גדולה יותר ממה שהגופים משיגים, ואם אין החלומות שלמים אין חסרונם אלא לרוב ערבוב יהיה גודל חסרון בחלום, וז"ש הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דבר אמת מה לתבן את הבר נאם ה', ופי' הפסוק כך הוא, הנביא שרואה לפעמים חלום ולא נתכוון לנבואה ואין אותו החלום במראה הנבואה יספר חלום, יאמר כי הוא חלום בעלמא ואין אותו החלום אפשר שאין עמו דברים בטלים, אמנם הנביא אשר אתו דברי אעפ"י שהוא בחלום כלו אמת, שאין דבר הנביא כוזב אפי' נקודה, ולפיכך אמר בסוף מה לתבן את הבר נאם ה', כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך א"א לחלום שאינו של נבואה בלא דברים בטלים, והבן זה מאד, ומשז"ל דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין לא אמרו דבר זה אלא להוציא ממון בדין ע"י חלום, ועל אותו ענין אמרוהו, אבל החלום לשאר הדברים חוששין עליו, והלא הינך רואה כמה הוא חומר השבת וכמה אנו חייבים להתענג בו באומרו וקראת לשבת עונג, וא"כ מה טעם אז"ל שמתענים בשבת בתענית חלום אלו לא היה בו עקר גדול, אלא שא"א לחלום שיהיה כלו אמת כמו שביארנו אבל קצתו בהכרח יש בו אמת, כמו שאז"ל בפר' הרואה, לא חלמא טבא מתקיים כולו ולא חלמא בישא מתקיים כלו, ואמרו חלמא בישא קשה מנגדא, שנאמר והאלקים עשה שיראו מלפניו:
נמצאת למד מכל הדברים כי בהיות האדם השפל משיג יותר ממה שחומר שלו משיג קורין לאותה השגה חלום, מלשון חל"ם, כי נקודת חלם מתנוצצים ממנה אלף אלפי אלפים רבבות של מאורות, וזכה זה להתגלות לו קצת מכמה מאורות המתנוצצים מנקודת חלם, ולפי כח המאור המתנוצץ באותו הרואה החלום מאצילות נקודת חל"ם כך יהיה חלומו אמתי, אם תתנוצץ בו מעט יהיה מיעוט חלומו קיים, ואם רב יהיה רוב חלומו קיים, סוף דבר כפי ההתנוצצות כך יהיה שיעור החלום קיים. והיודע סודות סתרים הללו הגנוזים בענין חל"ם ידע סוד השגת החלומות, וידע כי בשעה שאדם ישן נפשו של אדם אומרת לכרוב והכרוב למלאך, ועתה התבונן מאד ותראה סוד מעלת החלם על שאר הנקודות:
כבר הודענוך במקומות הללו סוד החלומות והיאך הם תלויים בחלם שהוא סוד הנקודה העליונה, וכפי השפע היורד ממנה יבואו ההשגות למיניהם בין של נבואה בין של שאר הדברים. והודענוך סוד תכונת שלשת העולמות והיסודות שלהם על סדר תכונת חולם שורק חירק, והודענוך סוד השורק שהוא פעמים באחד פעמים בשלש, והטעם כי הכל כפי תנועתם והיא באמצע, והודענוך כי שלשת הנקודות הללו הם סוד הכת"ר והתפאר"ת והמלכו"ת, ואם תזכה עוד תבין רמזים שכתבנו למעלה סוד הנפש נאחז ברוח והרוח בנשמה, ודרך השגת החלומות ושאר ההשגות, בין במראה הנבואה בין בשאר דרכים, ואחר שהודענוך אלו העיקרים על דרך היסוד העיקרי יש לנו לחזור לשאר הנקודות שהם סוד הבנין בעז"ה אמן:
נקודות הבנין גם הם מורות על המרכבות למיניהם, וראש כל נקודות המעידות על כל המעלות הפשוטות, ועתה תן לבך והתבונן. דע שאין לך בכל הנבראים עליונים ותחתונים דבר פשוט בלי הרכבה מלבד הש"י, שהוא הפשוט האחד הנקי שאין בו רבוי כלל, אמנם כל שאר הנמצאים שבעולם אפי השכלים הנפרדים העליונים הנקראים מלאכים אין בהם אחד שיהיה פשוט בלי רבוי, ואעפ"י שקראו להם הפילוספים למלאכים שכלים נפרדים וצורות נפרדות אע"פ שהם נפרדו מחומר כחומר שלנו, חומר פנימי פשוט דק שכלי עליוני פשוט יש להם, אין לו דמיון לחומר שלנו אבל מאיזה מין חומר פשוט פנימי עד מאד יש להם, ודבר זה מפורש בכמה מקומות בגמרא, מיכא"ל מים גברא"ל אש, והמקרא מכריז ואומר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ואל יעלה בדעתך מה שפי' רבינו משה והדומים לו שאמר על ידי השליחות שהשם עושה על ידי היסודות ונקראים היסודות ג"כ מלאכים, ואם באמת כי כל עושה שליחות מכל הדברים שבעולם עליונים ותחתונים נקרא מלאך בעת שליחותו, אפי הנחשים והעקרבים והחולדות וכיוצא בהם, אין כוונתינו במקום זולתי לומר בודאי כי כל המלאכים העליונים הם מיוסדים מחומר עליון שכלי דק פנימי אינו ממין חומר שלנו:
והנה המלאכים נבראים כמונו ובעלי בנין, אבל לא כבנין שלנו, אלא הבנין שלהם בנין פשוט לא בנין מורכב. וצריך אתה לדעת כי שלשה מיני בנין הם, יש בנין פשוט ויש בנין מורכב ויש בנין עגול, הבנין הפשוט הוא קרוב להיות כלו יסוד, לפי שהוא בנין מן הצד נקרא בנין לערך הצד, ונקרא כלו יסוד לערך הגובה, כיצד כשאתה מסדר שתי אבנים זו בצד זו בשוה כצורה זו .. הם הרי אלו שתי האבנים אינם בנין, שאינן זו על גב זו, אלא שתיהן יסוד, וכשיבואו עליהם אחרים על גביהם נקראות בנין, וגם אינן נקראות יסוד אמתי אלא כשתשים שתי אבנים זו על גב זו כצורה זו [] נקראות בנין אמיתי, ואחר שידעת זה דע כי כמו שהחלם הוא היסוד האמתי העליון יסוד כל היסודות ונשמת כל הנשמות, והוא למעלה ובנינו למטה הימנו, כך הבנין שהוא ממין החלם שהוא הניקוד הנקרא צרי שהוא בנין פשוט כצורה זו .. וזהו סוד בנין המלאכים:
והנה החלם והצרי עיקר כל ניקוד הבנין, זה באחד וזה בשתים, והסוד הגדול (יו"י יו"ד ה"א וא"ו ה"א) חלם צרי [יו"ד ה"א], ודע כי הכתר העליון ית' הוא כדמיון החל"ם, ושתי הספירות למטה מן הכתר בשוה חכמה ובינה הן כדמיון הצרי, וחלילה חלילה להיות שם בנין ולא חבור ולא פרוד אלא ייחוד אמיתי שלם, אמנם כל נקודה ונקודה משתי נקודות הצרי הוא רמז לסוד הספירות השתים הנאחזות בכתר בסוד חכמה ובינה, וכשאתה מסדר סוד ידו"ד ית' וית' מסוד ניקוד קריאת שתי אותיות הללו על דרך שמותם תמצא עצם האותיות מורה על עצם הספירות הללו, ועצם הנקוד מורה על סוד ענייניהם ופנימיותם בסוד חלם למעלה חכמה ובינה למטה:
והנה האותיות והניקוד מורות כמה צורות עליונות וכמה מעלות טובות, והנה כל הנכנס לסוד סתרים הללו יראה כמה חדרים גדולים תלויים בשערה, ויראה דברים שהם כבשונו של עולם מסורים בידיו, ועתה התבונן עיקר מה שביארנו לך בסוד שלשת הספירות העליונות בשערי צדק ותראה סודות פנימיות גלוים לך בנקוד, והנה החלם והצרי שתיהם סוד מעלת כל הנקודות, והם מורות על סוד תכונת עולם המלאכים שהם בנין פשוט, והיותם משתוקקים ליסוד העליון שהוא למעלה מהן בסוד מתנשאים לעומתם ומשבחין ואומרין, בסוד רם ונשא:
ודע כי יסוד האש העולה למעלה הוא מחובר על יסוד החלם והצרי, והמגיע לדעת ענין זה ידע סוד אור וסוד אש, והנה האור ההוא בהיות בו אש מאירה, וכשאינה מאירה נקראת אש ונקראת חשך, ויבדל אלה"ים בין האור ובין החשך, אחר שנאמר וחשך על פני תהום, וכשנאמר ורוח אלה"ים מרחפת אזי ויאמר אלה"ים יהי אור ויהי אור בודאי, ואחר שידעת זה התבונן בכל מקום שאתה מוצא בכל לשון הקדש נקוד צרי שהוא מתנהג לאט, והוא סוד עולם המלאכים, הוא הולך לאט בנחת, אינו מתאחז עם השבא לשאר הנקודים המתחברים, לפי שהצרי הוא השכל הנפרד אין חומר ממהרו ולא מעכבו מאמתתו, לפי שלא תמצא נקוד צר"י נאחז עם שב"א, ועדין תשיג בע"ה ית' בהגיעך לסוד ניקוד שב"א, ותדע כי כמו שאין האש והמים מתחברים אלא על ידי הרוח הרוחפת, כך אין הצר"י והשב"א מתחברים באות אחד ביחד אלא בניקוד סגו"ל שהוא מתווך בנתיים, וכמו שאין הנפש והנשמה מתחברים אלא על ידי הרוח האמצעי, וזהו סוד וחשך על פני תהום ורוח אלה"ים מרחפת על פני המים, מה כתיב בתריה ויאמר אלה"ים יהי אור:
ואחר שידעת זה, התבונן בכל מקום שתמצא בלשון הקדש נקוד צר"י שהוא סוד הצורה והיצירה, וממנו נאצלות עליונות ותחתונות למיניהם, ואז יש צורות תחתונות וצורות עליונות, בתחתונות כתי' ויצר ה' אלקים מן האדמה כל חית השדה, בעליונות כתיב ויצר ה' אלה"ים עפר מן האדמה, ואם כן הרי לך מבואר סוד החל"ם והצר"י, שזה כדמיון יסוד וזה בסוד בנין אצלו, ואם במרכבות הנבראות מורה הצר"י סוד הבנין הנה בסוד עשר ספירות מורה הציר"י סוד שתי ספירות הסמוחות לכתר שהם חכמה בינה:
ועתה התבונן בעיקרים הללו, כי מתוכן תוכל להכנס לכמה חדרים פנימיים שנסגרו עליהם השערים, ותמצא שערי עולם פתוחים לפניך, ותבין דרך אותיות התורה התמימה וסוד הניקוד הנערך לה, ותדע ותשכיל מן מוצא דבר ותראה מעלות לשון התורה ועמק סתריה באותיות ובניקוד:
הניקוד השני מנקודות הבנין הוא סוד הנקרא סגול, והוא סדר שלש נקודות, שתים למעלה ואחת למטה, ושלשתם כדמיון עגולה בעלת שלש שטחין, אורך ורוחב ועומק, שאלו השלש לשונות כוללות כל השטחים והעגולות למיניהם, וכבר הודענוך למעלה כי השורק היא סוד תכונת עולם הגלגלים, ואמרנו כי כמו שהשורק הוא באמצע אות כך כל גלגל יסוד באמצעיתו, ועתה יש לנו להתבונן שאין לך כל גלגל שאין בו שלשה שטחים מתפשטים לשש קצוות, האחד אורך ושכנגדו קוצר, השני עומק וכשנגדו גובה, השלישי רוחב וכשכנגדו צר, ואלו הן שש קצוות העולם מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום, כולם נכללים בג' שטחים, כשאתה מעריך אותם בשלשה שטחים תמצאם בסוד שורק נקודה אמצעית לכל גלגל, ותמצא סגול שהוא בנין השורק שלש נקודות עגולות כצורת ג' קוים שהם בכל גבול נקודה אמצעית ושתי מחלקות העגולה באמצע הנקודה, והנה הסגול היא מורה (בלי) בנין כל גלגל שהוא משולש ויש בו ג' שטחים שהם ו"ק מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום, ובדרך זה תמצא אות וא"ו כוללת בצורת אותיות שם ידו"ד ית' שכוללת אות וא"ו ששה שמות גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד, כמה עמקים כללים בסדר זה, והנה נמצאת למד כי נקודת סגול היא סוד בנין כל הגלגלים, שאין גלגל שאין בו שלשה קוים, וכל גלגל נחלק לשלשה, נמצאת למד מאלו הדרכים שביארנו סוד נקודת סגו"ל מבוארת לפניך, כי היא בנין הנקודה הנקראת שורק, וזה יסוד וזה בנין:
הניקוד השלישי מנקודות הבנין הוא הניקוד הנקרא שב"א, והוא הניקוד המורה על בנין עולם השפלים הנקרא ארץ, מרכבו הוים ונפסדים, ומתגלגלים בארבע יסודות, והנה המורכבים בארבע יסודות חוזרים ומתהפכים, ואין להם קיום תמידי כקיום השמים והכוכבים שהם קיימים תמיד, ושלמטה הוים ונפסדים, ודוגמתם ניקוד שב"א מהם שתי נקודות זו על גב זו כצורה זו [] ואין להם קיום (מצד ה)תמיד אלא לפי שעה, כדוגמת כסא של רגל א' שאינה מתקיימת בעמידה, וכן הוא קיום צאצאי הארץ, וכמו שנקוד שב"א אינו יכול לעמוד בפני עצמו אם לא יתחבר לא' משאר הנקודים, כך הנמצאים למטה בעולם השפל אינן יכולין להתקיים אפילו שעה אחת אם לא יסמכום ויקיימום הכחות העליונים שהם בעולם השפל, ושמור זה העיקר הגדול שהוא יסוד ומשען לכמה חכמות פנימיות, ועל זה נאמר הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ, לשון שוטר ומושל, ולפיכך לא תמצא בכל התורה כולה מלה א' בפני עצמה בנקודת שב"א כגון אם את כי כל ניקוד וניקוד יש לו תיבה מיוחדת בפני עצמה, אבל ניקוד שב"א לעולם לא תמצאהו אלא מחובר לא' משאר הנקודים, כגון בני שמי שמע סלח אבל לא תמצאהו בתיבה בפני עצמה, כדמיון כל הנבראים בארץ שאין להם קיום ולא העמדה אלא ע"י הגלגלים והככבים או על ידי הכחות העליונים [השפלים ובכל הנסים והנפלאות]. ואחר שביארנו לך העיקר הגדול הזה, התבונן כי השב"א לעולם עני כדמיון הסומך על שולחן אחרים, שאין לו שלחן ולא בית מיוחד, ועליו נאמר תפלה לעני כי יעטוף, וחייו תלויין בזולתו, ועל זה נאמר והיו חייך תלויים לך מנגד:
ועתה פקח עינך וראה בפלאות אחר שהודענוך הדבר במרכבות התחתונים, יש לנו להודיעך סתומות ונעלמות. דע כי כמו שהחול"ם הוא רגל החכמה והבינה בסוד הכתר והחכמה והבינה (וסוד) [יסוד] חול"ם וצר"י, כך סוד השור"ק והסגו"ל סוד גדולה גבורה תפארת אעפ"י שהוא כולל סוד כתר תפארת מלכות מצד ג' נקודות זו על גב זו, וגם הסגו"ל כולל נה"י, אמנם החירק והשב"א הם סוד יסוד מלכות, המלכות הוא סוד החיר"ק בפני עצמו למטה מעשר ספירות, והשב"א היסוד יסוד ומלכות ב' נקודות זו על גב זו כצורה זו [] ואלמלא יסוד סומך למלכות בסוד נ"ה שהם סוד צר"י וסוד סגו"ל, וע"י יסוד מתקשרת המלכות בשאר הספירות כמעט נפלה בסוד שב"א, וזהו סוד אקים את סוכת דוד הנופלת, סומך ה' לכל הנופלים:
המבין עיקרים הללו יכנס לכמה חדרים בסוד שב"א, והמבין סוד שב"א הוא סוד צווי לקיום הדבר, וכן הפסוק אומר שב"ה עמדי, ומטעם זה הוא סוד הגליות והנפילה נפלה עטרת ראשינו, וכתיב קומי אורי כי בא אורך, ואלמלא אור הלבנה נחשבת שאין לה מאור מעצמה הבן זה מאד, ולפיכך נקרא יבשה שאין המים העליונים נשפעים, וכן הוא אומר ותראה היבש"ה, יבש חציר יבשו נאות מדבר, ועד"ז לעולם מדת המלכות תלויה במעשה התחתונים להריק לה מים עליונים, או לשבר לה הצנורות, ועד"ז ראוי לה להיותה נסמכת, סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים וגו', ומטעם זה ראוי לסמוך גאולה לתפלה, כי המלכות צריכה סמיכה, וסמיכה שלה גאולה, וכך אמז"ל תכף לגאולה תפלה, וכבר ידעת כי גאולה ותפלה הם יסוד ומלכות, וכה"א סומך ה' לכל הנופלים, וכתיב אקים את סוכת דוד הנופלת, וכתיב אלה תולדות פרץ, וכתיב ויהי כמשיב ידו, וכתיב מה פרצת עליך פרץ, וכתיב ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח, ויזרח לו השמש, והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, וכתיב מי העיר ממזרח צדק, וכתיב ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך, אלו הסתרים הגנוזים כלם סתורים וגנוזים בנקוד שב"א שהוא סוד המלכות שצריכה סמיכה, שאם אין סמיכה לשב"א אינו עומד מאליו אם לא יהיה סמוך לנקוד אחד משאר הנקודים, ושמור זה העיקר הגדול:
והמבין זה הסוד יבין בענין אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך, כתיב באותו מזמור ויחי ויתן לו מזהב שב"א וגו', מזהב שב"א ולא משאר זהב, ותחי בודאי, ותחי רוח יעקב אביהם כי כשיתן לו מזהב (זה בשב"א) [שבא] אזי תתחבר לה ספירה הנקראת חיים, ושמור אלו העיקרים הגדולים הכלולים שבניקוד ותראה כל העולמות כלולים כלם מיוסדים על סוד הניקוד, הנה הודעתיך טעם הסמיכה גאולה לתפלה וטעם סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, וטעם היות השב"א סוד בנין עולם השפל, וסוד הרכבה שלהם שאינה מתקיימת בלי סמיכה עליונים, ומתוכה הודענוך ע"ד הפנימי סוד ניקוד שב"א שהוא סוד מלכות, וצריכה סמיכה, ושהוא סומך אותה, וכן הוא אומר זכור י"י לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ער"ו עד היסו"ד בה, שהיתה כוונתם לערער הבנין התחתון כדי להפריד יסו"ד מן המלכות למעלה, ולא תתפתה בדעתך לומר סכלות, מנין היו יודעים בני אדום דברים הללו שיתכוונו להם, דע כי באותו הזמן מפורסמות היו כמה חכמות פנימיות אפילו לאומות שבעונותינו עכשיו הם סתומות אפילו מישראל, ולא לחנם היו אומות העולם גוזרין שמדות על ישראל שלא לקיים המצות, אלא מטעם שהיו יודעין כי בעשייתן יצליחו ישראל ויגברו עליהם וינצחום, והבן זה מאד כי צורך גדול הוא:
ומתוך ניקוד שב"א וסמיכתו תבין סוד הלבנה שאין לה מאור מעצמה, ושהיא נפרצת לעתים, וכל מאורה היא מן החמה, ואם תעיין בניקוד שב"א יתבאר לך הכל, והתבונן בו מאד כי צורך גדול הוא:
ואחר שהודענוך אלו השש מעלות בשלשה מיני הניקוד בסוד שלש נקודות יסודיות המורות על יסוד שלש עולמות, שהם עולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל, בסוד חל"ם שור"ק חיר"ק, והודענוך כיצד הם רומזות על סוד הכתר והתפארת והמלכות, וכמו כן הודענוך סוד צר"י ושב"א שהם ג"כ מורות על סוד בנין שלשה עולמות שהם עולם המלאכים עולם הגלגלים עולם השפל, והודענוך כיצד הם מורות על סוד תכונת הספירות, לא בצד בנין חלילה וחס, אלא סדר תכונתם וסוד יניקתם ודרך הצינורות הנמשכות על ידיהן אלו לאלו:
ועתה יש לנו לעוררך על עיקר גדול בשתי נקודים הנשארים והוא סוד קמ"ץ ופת"ח וסודם פותח ונועל, כי שני הניקודים הם מורים על פתיחת שערי צדק, ועל נעילת שערים, שזהו סוד פתח וקמ"ץ, ולפיכך תמצא סמוך לעולם שב"א לפת"ח, כאומרך אחרונים כעלות, וכיוצא בהם, אמנם כשהשב"א הוא סמוך לקמץ כגון אעלה אחכם מעני מצרים וכיוצא בהם, תמצאם שנקראו בהברתם קרוב להברת חלם, כלומר חזר גלגל המעלות להתאחז בכתר, כמו שאמרו עשר ספירות בלימה קשור ראשן בסופן ואחריתן נעוץ בתחילתן, וזהו סוד הייחוד האמתי השלם ית' שמו וית' זכרו, הרי לך מבואר סדר הניקודים כלם למיניהם ולא נשאר בהם אחד שאינו מסודר לפניך, ותשיג מתוך מה שביארנו ותראה מה טעם נקוד חלם לעולם למעלה ובנקודה אחת, וניקוד שורק מה טעם באמצעו נקודה אחת, ונקודת חירק מה טעם למטה ובנקודה אחת, וכן מה טעם צרי בשתים ולמטה, ואינה מתערבת עם נקודת שבא, והולכת לאט, כמו כן מה טעם נקודת סגול בשלש נקודות והוא מתערב עם נקודת שבא שהוא בשתים נקודות זו על גב זו, ולעולם אינה עומדת בפני עצמה, ואין לה בית מיוחד, ואינה נסמכת אם לא יסמכוה שאר ניקודים, ומה טעם פתח וקמץ שתיהם מתחברות לשבא, והכל מבואר וגלוי, בין בתבונת העולמות למיניהם ביסודותם ובניינם, בין ברמז סתרי המרכבה ומערכת הספירות, ואחר שביארנו לך עיקרים הללו נכנס לשאר סתרים היות כל הניקוד שלו למינו תלוי בארבע אותיות של שם המיוחד ידו"ד יתברך וית' ונאמר אמן:
כבר הודענוך בספר הנקרא שערי צדק כיצד כל התורה נארגת על שם ידו"ד ית', והוא הבורא את הכל והמפרנס לכל, ואין זולתו, והכל צריכין לו והוא אינו צריך לזולתו, וביארנו לך כיצד כל שאר שמות הקדש והכנויים למיניהם כלם תלויים בשם המיוחד, והוא מתלבש בהם לפי ענין ממשלתו והוראת מלכותו, ולפיכך נקרא תפארת כמו שביארנו, והוספנו לך ביאור גדול במרכבת יחזקאל בענין זה, ואחר שתעיין באותן מקומות היטב ויתבארו לך הדברים תעיין במקום זה במה שאנו נכנסין לבארו, ותראה כל העולמות וכל הנמצאים וכל הלשונות וכל האותיות וכל הנקודים כלם תלויים בשם המיוחד שהוא שם ידו"ד:
כבר הודענוך כיצד כל המעלות וכל התנועות חתומות בשם זה, ואמרנו לך כי עשר אותיות ראשונות שהם א ב ג ד ה ו ז ח ט י כשתערוך בהם עשר מעלות בסוד א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"ה תמצאם כל המעלות י"ה, ואם תתבונן היטב בסוד א"ט ב"ח תראה כל המעלות מושלות על כל מעלה ומעלה בהתרחקה מאת השם ית', בסוד כי גבוה מעל גבוה שומר, וכמו כן תמצא סדר התנועות שהם בסוד י"ה י"א בסוד אלו י' אותיות בסדר זה, א"י ב"ט ג"ח ד"ז ה"ו, ותמצא חותם כל התנועות ה"ו, הרי לך סוד ידו"ד חותם הכל, ואחר שידעת זה ותתבונן בו עם שאר העיקרים הגדולים שבארנו לך למעלה, ובשאר החיבורים, יש לך לפתוח עיניך בכל מה שאנו מסדרים לפניך עכשיו בשער זה, כי הוא שער גדול במה שיאירו עיניך ותראה ותצליח:
דע כי ד' אותיות של שם המיוחד שהוא ידו"ד ית' עומדות הם במקום כל מיני הניקודים, והם מניעות כל האותיות שבעולם לכל צד תנועה שאי אפשר להם להתנועע, ונאמר, כבר ידעת שאין אות בעולם נקראת בלי אחד מחמש תנועות הנקראות פתוח"י חותם, ועתה התבונן כי אות ראשונה של שם שהיא אות יו"ד (ה"א) עומדת במקום שני ניקודים, במקום חיריק ובמקום צירי [וסגול], כיצד כאלו תאמר בני שמי עצמי אמרי, הרי העיקר הוא ש"ם ב"ן עצ"ם אמ"ר, והרי [אות] היו"ד במקום חיר"ק, וכמו כן באומרך [אמרי] שומרי עיקר המלה [אמר] שמר והנה [אות] היו"ד במקום ציר"י [או הסגו"ל]. וכן אות ה"א של שם המיוחד ית' עומדת במקום פתח וקמץ, כאלו תאמר אמרה שמרה הרי אות ה"א במקום קמץ ובמקום פתח, כי עקר המלה אמר שמר. וכמו כן אותו וא"ו עומדת במקום חולם ובמקום שור"ק, באומרך שמו עצמו וצלמו הרי הוא"ו במקום חול"ם, כי עקר המלה שם עצם צלם, וכמו כן באומרך אמרו גברו עמדו הרי הוא במקום שורק, כי עקר המלה אמר גבר עמד. והרי לך מבואר מתוך דברים הללו כי שלשת האותיות יה"ו כוללות כל הנקודות שבעולם, אות יו"ד כוללת חיר"ק וצר"י וסגו"ל, אות ה"א כוללת קמ"ץ פת"ח, אות וא"ו כוללת חולם ושורק, א"כ לא נשאר ניקוד בעולם שאינו נכלל באלו ג' אותיות של שם:
ואחר שהודענוך זה, דע, כי כלל האותיות בשעה שהם מניעות את שאר האותיות הם נבדלות מהם ונשתנות מהם, כיצד באומרך שמי הרי עקר התיבה שם, וכשאתה אומר שמי אינך מזכיר שם אות יו"ד אלא היא מניעה ונסתרת, וכן באמרך בני אמרי שמו [שמרו] אמרה אמרו בכל אלו התנועות, ולא תמצא אומר אחת מאותיות השם בשעה שאתה מניע בהם האותיות, והרי הם מניעות את שאר האותיות ונסתרות בקריאתם, ועל זה נאמר הנסתרות לה' אלה"ינו ית' וית' זכרו, וכמו כן תמצאנה נבדלות מן האותיות שהם מניעות, שהרי אינם מתערבות עם שורש המלה שהם מניעות, באומרך שומרים הרי אות וא"ו ואות יו"ד שבמלת שומרים אינן נכללות בכל שורש המלה ואינן נזכרות בשעת הקריאה, כי שורש המלה שמר:
נמצאת למד כי אותיות השם מניעות את שאר האותיות, והן נסתרות בקריאתם, ונבדלות מן השרש בשעה שהם מניעות, וכמו שהשם ית' הוא מניע את כל העולם כלו ואת כל חלקיו והוא נסתר מן הכל, כך האותיות השם ית' הוא מניע כל האותיות ונסתרות ונבדלות מהם, ושמור זה העיקר הגדול שהודענוך, וממנו תכנס לכמה גנוזים שננעלו עליהם השערים, ותמצא שכל השלשה עולמות מתגלות לנו מתוך תכונת האותיות והנקוד, תכונת כל העולמות בתכונת האותיות הם תלויות, וזהו סדר כל הלוכיו וכל ענייניו:
וכבר ידעת מה שאז"ל במסכת מנחות (כ"ט ע"ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ואמרו העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא נברא ביו"ד, ואם זכית להכנס במה שאמרו בספר יצירה בענין אמ"ש, תמצא סוד א"ש רו"ח מי"ם תלויין על אלו האותיות אמ"ש, ותמצא בג"ד כפר"ת כנגד שבעה גלגלים של שבעה כוכבי לכת שהם שצ"ם חנכ"ל, ותמצא הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק כנגד גלגל של שנים עשר מזלות, והרי כל צורות העולמות למיניהם תלויות בשלשה ובשבעה ובשתים עשרה, ובכאן נגמרת צורת כ"ב אותיות של אלפא ביתא, ונמצאו כל העולמות תלויים בכ"ב אותיות:
והמתבונן בסוד צרוף אלפ"א בית"א יתבונן סוד גלגל כל הנבראים בעלותם ורדתם בסוד תכונת האותיות, והזוכה להבין זה יבין כמה סתרים וכמה מעלות שהם נסתרות מעין הבריות, ויבינו וידעו גדולת השי"ת, וכיצד הכל נעשה מאמתת שמו הגדול, וכיצד הכל תלוי בשמו והוא אינו צריך לזולתו, וזהו הדרך שנכנס בו אברהם אבינו ע"ה לדעת ולהשיג סוד היות השם ית' בורא העולם והוא זן ומפרנס לכל, והיה מלמד בני אדם לדעת אמתתו ית', והיה מכריז ואומר בשם ה' א"ל עולם, והוא סוד בריאת העולם. והנה במלת א"ל הוא תחלת האצילות ולפיכך אמר א"ל עולם, וכשהתלבש במלת א"ל בה' מעלות הנכללות בעשר ספירות בסוד אבג"ד הו"ז חט"י בסוד הן לה' אלה"יך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה, אזי יכנס האדם להתבונן כיצד המעלות נקראות הי"ם ויסוד הבנין נקרא א"ל, ובהתחבר א"ל עם הי"ם הוא עיקר היסוד והמעלות נקרא אלה"ים, וזהו הכנוי שנתחדש לשי"ת בבריאת העולם ראשון ראשון, ולפיכך התחיל במעשה בראשית ואמר בראשית ברא אלה"ים, ואע"פ שהאלה"ים הוא ראשית הכנוי יש בו תלויים הנבראים בסוד א"ל ובסוד הי"ם, ואעפ"כ הוא תלוי בשם ידו"ד ית', כי השי"ת הוא נשמה וקיום לשם אלה"ים הה"ד ביום עשות י"י אלה"ים ארץ ושמים, וכתיב או מי ישום אלם הלא אנכי ה' ית' וית', בהיות השי"ת מסלק שם י"ה מכנוי הנקרא אלה"ים אז ישאר מן אלה"ים אלם, וזהו סוד כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. וכשידעת זה התבונן כי כל היצור והדבור יוצא בשם ידו"ד יתברך:
ואחר שהודענוך זה, דע, כי בהיות השם מניע ונבדל ונסתר מכל הנבראים, כך שמו הגדול מורה אותנו כסדר תכונת לשון הקדש שהוא סוד תכונת כל העולם ובריאתו. ואם תקשה ותאמר הלא אמרת כי שם ידו"ד ית' מניע ונסתר הרי כתיב בני בני"ו והרי אות יו"ד ואות וא"ו מאותיות השם אינם נסתרות, דע שאין הענין כן, שהרי היו"ד במקום זה אינה מניעה, כי היו"ד אינה מניעה אלא בניקוד חירק ובניקוד סגול וצרי, אבל בניקוד קמץ ופתח אינה מניעה ולפיכך היא נקראת, וכן הדין בעצמו בענין בניו, וכשנאמר שהיא נסתרת ונעלמת בעוד שהיא מניעה התנועה הראויה לה, אבל בעוד שאינה מניעה הרי היא כשאר האותיות, כיצד הרי לך משל אותיות השם ית' שהוא ידו"ד אסור למחקו כשהם כסדר, אבל אם כתב אדם והיה אם שמוע וכו' יכול למחוק והי"ה אע"פ שהם אותיות השם, והטעם לפי שאינן עומדות בסדר תכונת השם, וכן הענין בכל הדברים שבעולם צריך אדם לכוין בכל דבר ודבר כפי המקום וכפי הצורה שעומד בה, וכן הוא אומר כי שמע אלה"ים את קול הנער באשר הוא שם, וכן אז"ל אין דנין לאדם אלא כפי מעשה של אותה שעה. ודע כי בפסוק זה גלה ענין גדול בדבר זה, בזה הפסוק הזכיר הנער והזכיר המקום שהיה בו ולפיכך חס עליו מן השמים:
ודע כי כל התורה כלה על דרך זה נידונית, וכל הקושיות וכל ההויות שבגמרא, וכמו כן שים דעתך כי בכל מקום שתמצא בדבורינו בחבור זה אותיות שהם מניעות ונסתרות ונבדלות כי הכוונה לומר שהם נסתרות ונבדלות שבמקום שהם מניעות. ושמור זה העיקר הגדול:
וצריכין אנו למסור בידך כלל גדול. דע כי כל האותיות כלן בהיותם מצטרפות אלו עם אלו בתכונת תיבות הלשון כולן לפעמים מתערבות אלו עם אלו, בין האותיות המניעות בין האותיות המתנועעות, וכולן נעשות במקומות הרבה שורש מלה, כענין אומרך ח"י, כי במקום זה אות יו"ד שהיא מאותיות השם נעשית שורש במלה איננה מניעה, וכן באומרך מהם כי אות ה"א במקום זה היא שורש המלה, כאומרך אמה"ר ימה"ר תמה"ר, כי אות ה' גם היא מן השורש, וכן אות וא"ו כי לפעמים היא שורש מלה, כאומרך קוה יקוה תקוה, ובדרך זה כל האותיות כלן:
אמנם יש לך להתבונן כי יש מקום לאותיות המניעות שהם עומדות במקומם ומניעות ובאותו שעה הם מניעות ונסתרות ונבדלות, אבל בזמן שאינן מניעות הרי הם מתערבות עם שאר האותיות, כמו שאמרנו לך בענין ידו"ד ית' שהוא שם הקדוש שאינו נמחק, אבל בהיות אלו האותיות עומדות שלא במקומם כמו שתאמר והי"ה הרי הם נמחקות, ושמור זה הכלל הגדול וממנו תכנס לכמה חדרים לכל מיני חכמה ותוכל להמלט מכמה קושיות כי כלל גדול הוא: