סימן לב · סעיף כ"ט
שלחן ערוך
אם אין הפרשיות (קלג) שגורות בפיו צריך שיכתוב (קלד) מתוך הכתב.
מקורות
אם אין הפרשיות שגורות וכו' גמ' מגילה י"ח עמ' ב' ומנחות ל"ב עמ' ב' אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב אך תפילין ומזוזות נכתבין שלא מן הכתב, מאי טעמא מיגרס גריסן, ופרש"י שגורות הן בפי הכל. וממילא יוצא שאם אין שגורות בפיו אסור לכותבם שלא מן הכתב. (עיין במשנ"ב ס"ק קל"ד מה שנכתוב בשם הב"י).
משנ"ב ס"ק קל"ג
(קלג) שגורות בפיו. דהיינו בעת שהוא מתחיל לכתוב מסתמא עדיין אין בקי בקריאתן בע"פ כראוי ובפרט במלא וחסר. [עיין בהלכה ברורה ס' ק"מ ובבירור הלכה ס"ק קט"ו שנסתפק בזה וכתב לחקור האם מספיק שיהיה שגורות בפיו היות וקורא אותן כל יום ואף שלא כתב כלל או צריך שיהיה רגיל לכותבן שאז מחמת כן שגורות בפיו ביתר וחסר ונפ"מ למי שמתחיל עתה להיות סופר ורגיל לאומרן כל יום אך אינו רגיל לכותבן, ועי"ש שהביא מחלוקת בזה, ובסוף סיים בצ"ע עי"ש].
משנ"ב ס"ק קל"ד
(קלד) מתוך הכתב. או מפי מקריא כדי שלא יטעה. ואם מקצת הפרשה שגורה בפיו מותר לכתוב אותו מקצת בע"פ. [הנה בב"י תמה על הטור מדוע כתב בתחלת דבריו "וצריך שיכתוב מתוך הכתב" וכו' הרי הגמ' במגילה העלתה שתו"מ נכתבין שלא מן הכתב וכתב הב"י לחדש שהטור בא ללמדנו שאם נמצא איזה סופר שאין פרשיות הללו שגורות בפיו אסור לו לכתוב שלא מן הכתב אפי' אות אחת ואפילו אותו מקצת ששגור בפיו. אך בב"ח תמה מנין לב"י לחדש זאת, והסביר שהטור בתחלת דבריו מדבר במי שלא בקי בפרשיות ולא מיגרס גריסן בפיו ולכן הוא צריך לכתוב מן הכתב, והנה המשנ"ב פסק כהב"ח שמותר לכתוב בעל פה אותו מקצת ששגור בפיו אמנם הקול יעקב אות קנ"ו והיריעות שלמה פ"ז ס' ד' והמשנ"ב איש מצליח הערה 2 והלכה ברורה ס' ק"מ העלו כדעת מרן להחמיר שאף אותו מקצת ששגור בפיו יכתוב מן הכתב, והמשנת הסופר סי' ד' ס"ק כ"א כתב שיש אומרים שאסור לכתוב אותו מקצת בעל פה ויש מקילים עי"ש].
המשך ס"ק קל"ד. ועיין בב"ח שכתב דמ"מ מצוה מן המובחר לכתוב בכל גווני מתוך הכתב. [וכן כתב במשנת הסופר סי' ד' ס"ק כ"א, אמנם הקול יעקב אות קנ"ה הסכים לדעת מרן הב"י שבשגורים אפילו לכתחלה לא צריך והביאו דבריו במשנ"ב איש מצליח הערה 3 וכן העלו ביריעות שלמה פ"ז ס' ד' ובהערה 14 ושכן פסק בקסת הסופר סי' ד' ס' ח', וכן כתב ההלכה ברורה ס' ק"מ].