סימן לב · סעיף כ"ב
שלחן ערוך
טוב לנסות הקולמוס (קה) קודם שיתחיל לכתוב הפרשה שלא יהא עליו דיו יותר מדאי ויפסיד וכן יזהר קודם שיכתוב כל שם לקרות כל (קו) מה שכתב כדי שלא יבואו לידי גניזה (קז) על ידו.
מקורות
טוב לנסות וכו'. הכל בר"י אסכנדרני כמובא בב"י.
משנ"ב ס"ק ק"ה
(קה) קודם שיתחיל. אינו ר"ל בתחלת הפרשה דוקא אלא קודם שיתחיל לכתוב בהפרשה. [וכן כתב במשנת הסופר סי' ד' ס"ק י"ג. ועיין ביריעות שלמה פ"ד הערה 56].
משנ"ב ס"ק ק"ו
(קו) מה שכתב. באותה פרשה ולא השלפניה. [וכן כתב בביאור הסופר סי' ט' סי' י' ד"ה כל מה שכתב, וביריעות שלמה פ"ו ס' ט' ובהערה 25 ובהלכה ברורה ס' קי"ב. ועיין במשנת הסופר שם ס"ק ל"ה בביאור הסופר וביריעות שלמה שם שכתבו שמלשון המשנ"ב משמע שצריך לקרא כל פעם שמגיע לשם ה', מתחילת אותה הפרשה, אך עי"ש שהעלו שלא צריך כיון שנזהר לקרוא לפני כל שם שכותב אם כן מספיק שיקרא רק מה שכתב אחר השם הקודם עד השם הזה שרוצה לכתוב (ומ"מ בסיום כתיבת הפרשה צריך לקרותה היטב קודם שיכתוב הפרשה שאחריה וכמו שכתב מרן בסעיף כ"א) וכן כתב בהלכה ברורה ס' קי"ב ושכן נראה מסברא עי"ש].
משנ"ב ס"ק ק"ז
(קז) על ידו. וכשטובל הקולמוס לכתוב בו את השם לא יתחיל לכתוב אותו מיד שלא יפסידנו ברבוי דיו או אולי יש עליו שער ולא יצא הכתב מיושר וגם משום שצריך לקדש הדיו שעל הקולמוס טרם שיכתוב השם לכן יכוין להניח אות אחת מלכתוב קודם השם ובאותו אות יתחיל לכתוב ואם לא עשה כן יחפש אחר אות או תג שצריכה דיו וימלאנה וכותב את השם. [וכן כתבו בקסת הסופר סי' י' ס' ט' וביריעות שלמה פ"ו ס' י"א וי"ב].
המשך ס"ק ק"ז. ואם צריך דיו קודם שיגמור השם אז יטבול באותיות שלפני השם שהם לחים עדיין ויגמור השם אבל לא יטבול באותיות השם עצמן ויש מקילין לטבול באותיות השם עצמן דביזוי ליכא כיון שהוא כדי להשלים בו את השם. [הנה דעת הלשכ"ה בסי' י' ס"ק ז' כדעה ראשונה ושאסור לטבול בשם השם ממש וכן כתב בקול יעקב סי' רע"ו אות י"ג, ובמשנת הסופר שם ס"ק כ"ד כתב שיש מקילין בזה וכן ביריעות שלמה פ"ו ס' י"ג הביאם אך סיים וראוי להחמיר, ובהלכה ברורה ס' ק"ה כתב וז"ל אבל לא יקח מאותיות שם ה' שכבר כתב אלא אם כן בלאו הכי יש ריבוי דיו על אחת מהאותיות, ועי"ש בבירור הלכה ס"ק צ"ה].
המשך ס"ק ק"ז. ואם האותיות שלפניו אינם לחין אזי יטבול מחדש ויחפש אחר אות או תג שצריכין דיו וכנ"ל. [הנה דעת קסת הסופר בסי' י' ס"ק ז' בלשכ"ה שאסור לטבול ולחפש אות או תג שחסרים דיו, מפני חשש הפסק אלא יטבול מעט שלא יהיה חשש קילקול ויכתוב וכן כתב בקול יעקב סי' רע"ו אות י"ד וביריעות שלמה פ"ו סי' י"ד אמנם בהלכה ברורה ס' ק"ה כתב כדעת המשנ"ב].
המשך ס"ק ק"ז. וכ"ז למצוה ולא לעיכובא בדיעבד. [וכן כתבו במשנת הסופר סי' י' ס"ק כ"ב ובהלכה ברורה ס' ק"ה].