סימן לב · סעיף י"ב
שלחן ערוך
* יהיה הקלף מעור בהמה וחיה ועוף * הטהורים * אפילו מנבילה וטריפה שלהם אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים דכתיב למען תהיה * תורת ה' בפיך ממין המותר לפיך ולא מעור דג אפילו הוא טהור משום דנפיש זוהמיה.
מקורות
יהיה הקלף מעור בהמה וכו' ברייתא שבת ק"ח עמ' א'.
ועוף הטהורים. דברי רב הונא שם בגמרא, וקמ"ל שאע"פ שיש בעור העוף נקבים של מקום הנוצה בכל אופן כשר לכתוב עליו דכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב.
ולא מעור דג וכו' שם בגמרא שאלה ששאל מר בריה דרבינא מר"נ, וענה לו עד שיבא אליהו ויאמר אם פסק זוהמיה או לא, ונשאר בספק, ומספק פסקו לחומרא.
סיכומי באורי ההלכה
בענין דרגות בקלף.
ד"ה יהיה הקלף מעור בהמה וכו': דרגה א' והמשובח ביותר עור שליל שעדיין לא יצא לאויר העולם ב' עור עוף ג' עור חיה ד' עור בהמה. [ובלשכת הסופר סי' ב' ס"ק ד' ובקול יעקב אות מ"א כתבו בשם הרמ"ע יותר בהרחבה בזה וכך כתבו, דרגה א' עור שליל של חיה ב' עור שליל של בהמה ג' עור עוף ד' עור חיה ה' עור בהמה. והוסיפו ששליל של בהמה שחוטה קודם לשליל של חיה נבלה. וכן עור בהמה שחוטה עדיף מעור חיה נבלה (והוסיף בקול יעקב שם שבא"ר הסתפק בעור בהמה שחוטה ושליל של בהמה נבלה מי קודם) ועיין עוד בזה בהלכה ברורה ס' ל"ו ולענין הטעם ששליל קודם עיין בלשכת הסופר שם ובמשנת הסופר שם ס"ק ב' וביריעות שלמה פ"א הערה 1 ובירור הלכה ס"ק ל'].
בענין טהורה שנולדה מטמאה וטמאה מטהורה. וכן לענין עורות איסורי הנאה.
ד"ה הטהורים: וטהורה שנולדה מטמאה החמיר ביד אליהו סי' ב' אבל טמאה שנולדה מטהורה מתיר לכתוב עליו סת"ם [אמנם בבאר היטב ס"ק ט"ז ובקול יעקב אות מ"א העתיקו בשם היד אליהו אחרת, ומשמעות דבריהם שהחמיר בשניהם, אמנם המעיין בשו"ת הנ"ל לכאורה ניראה כהבנת הביה"ל וכן העתיק בספר שונה הלכות ס"ק ס"ז כלשון הביה"ל וכן ראיתי שהעיר בזה בבירור הלכה ס"ק ל"ב בשם המשנת אברהם].
ועור של איסורי הנאה של הנשרפין או של ע"ז בתחלה כתב הפמ"ג ס"ק כ"ז להסתפק בזה אך נראה מסיום דבריו שאסור לכתוב דהיות ועומד לשריפה האותיות פורחות באויר וכן מאוס למצוה אך בעורות איסורי הנאה סתם מתיר הפמ"ג לכתוב עליו לכתחלה שמצוות לאו להנות ניתנו עי"ש, [ועיין עוד בזה בהלכה ברורה ס' ל"ח ובהערות שם].
בענין נחורות ועקורות.
ד"ה ואפילו מנבילה וכו': ואפילו נתנבלה ע"י אחרים כגון נחרות ועקורות כשרים תוס' שבת ק"ח עמ' א'. [וכן כתב בקסת הסופר סי' ב' ס' א'].
בענין כתיבת שאר ספרים שאינם תנ"ך על עור טמאה.
ד"ה תורת ה': לענין כתיבת שאר ספרים שאינם תנ"ך שיש בהם שמות שאינם נמחקים גם כן אסור לכותבם על עור טמאה. [וכן כתב בלשכ"ה סי' ב' ס"ק ב']. ואם כתובים ברמז לסימן השם מותר, וה"ה בספרי ש"ס ופוסקים כה"ג מותר. [וכן כתב בקול יעקב אות מ"ב ובהלכה ברורה ס' ל"ט].