סימן לב · סעיף ז'
שלחן ערוך
הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ולא על הדוכסוסטוס * ולא על הגויל. כותבין על הקלף במקום בשר * ואם שינה פסול מהו קלף ומהו דוכסוסטוס העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס ולפ"ז כי אמרינן כותבים על הקלף במקום בשר היינו במקום היותר קרוב לבשר דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס וקלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין קלף * וכותבים עליהם לצד בשר שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שיער אינו אלא כדי מה שצריך * לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך * ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד.
מקורות
הלכה למשה מסיני וכו' כן משמע מסקנת הגמרא בשבת ע"ט עמ' ב' ובפרק הקומץ ל"ב עמ' א'.
ואם שינה פסול. גם כן בגמרא שם.
מהו קלף וכו' כן פירשו התוס' בקומץ שם בד"ה קלף, והמרדכי בשבת סי' שע"ב בשם רש"י בשבת ע"ט עמ' ב' ד"ה דוכסוסטוס, ועוד ראשונים (וברמב"ם פ"א הלכות תפילין ה"ז יש חילופי גירסאות, והכסף משנה שם כתב שאפשר שאח"כ חזר בו הרמב"ם וכתב כשיטת רוב הראשונים).
וקלפים שלנו וכו' כן כתבו התוס' שם ובעוד ראשונים.
שמה שמגררים קליפתו כו' כן פירש הב"י את דברי התוס' והראשונים בהקומץ שם (וכוונת הב"י להסביר בתוס' שלא נאמר שהיות וכיום לא חולקים את העור לשנים וגוררים לצד השער אם כן הוה ליה דוכסוסטוס, קמ"ל שהיות שמה שמגררים כדי מה שצריך לתקנו היו מגררים כך גם אם היינו חולקים את העור לשניים, ועוד שמצד הבשר גוררים הרבה ומורידים את כל הדוכסוסטוס עד שנשאר קלף אם כן זה נקרא קלף).
סיכומי באורי ההלכה
בענין מה נקרא גויל.
ד"ה ולא על הגויל: גויל זה עור שלא נחלק, והוסר ממנו רק השיער ותקנו שם ומצד הבשר לא הוסר כלום [וכן כתבו בתוס' בשבת ע"ט עמ' ב' ד"ה קלף, וברמב"ם פ"א הל' תפילין ה"ו ובקסת הסופר סי' ב' ס' ח'].
בענין אם שינה שפסול, ובענין אם כתב קוצו של יו"ד שלא בקלף.
ד"ה ואם שינה פסול: מסביר בביה"ל שדברי מרן שכתב "ואם שינה פסול" זה חוזר על כל מה שהזכיר מרן בין שכתב תפילין על הגויל או על הדוכסוסטוס פסול [וכן כתב בקול יעקב אות ל"ב, וכל זה לאפוקי משיטת המרדכי שמכשיר בכתב תפילין על הדוכסוסטוס וכמו שכתב בב"י שלא קי"ל כוותיה עי"ש]. ועוד הוסיף בביה"ל שאם לא העביר את כל הדוכסוסטוס לגמרי מהקלף וכתב אפילו קוצו של יו"ד על הדוכסוסטוס פסול. [וכן כתבו בקסת הסופר סי' ב' ס' ט' ובקול יעקב אות ל"ג, ושם כתבו "שאפילו כתב אות אחת וכו' פסול" וביריעות שלמה פ"א סי' י"ד כתב אם כתב אות אחת על הדוכסוסטוס ואפילו קוצו של יו"ד פסול, ובהלכה ברורה ס' כ"ג כתב שלדעת רבים מן הפוסקים הדבר מעכב בדיעבד (ועיין לקמן בביה"ל ד"ה ומצד הבשר)].
בענין זהירות לא לכתוב לצד השער, ואם חוששים שמא כתב לצד השער, והסימן לידע היכן צד השער.
ד"ה וכותבים עליהם לצד בשר: צריך להזהר שלא לכתוב התפילין לצד השער שמעכב אפילו בדיעבד. [וכן כתב בהלכה ברורה ס' כ"ג] והסימן להכיר אחר העיבוד היכן צד השער והיכן צד הבשר, רואים לאיזה צד שהקלף מתכויץ כשמלחלחין אותו אם כן שם הוא צד הבשר ושם כותבים, ומ"מ אם רואים בתפילין ישנות שאחר הבחינה ניראה שנכתבו לצד השער אין לפוסלם שאנו מעמידים הסופר בחזקת בקי ומומחה שכתבם כדין וכן בצירוף שיטת המרדכי שמכשיר אם נכתבו התפילין לצד השער.
בענין קלפים שלנו שגרר הרבה מצד השער.
ד"ה לתקנו ולהחליקו: ואם גרד הרבה מצד השער לנשמת אדם פסול דלא מקרי תו קלף והחתם סופר מיקל בזה [כן הביא במשנת הסופר סי' ב' ס"ק ל"ז מחלוקת זו, ובביאור הסופר שם ד"ה אינו אלא, כתב שמחלוקת זו קדומה כבר בראשונים שהחתם סופר ס"ל כהרא"ש והנשמת אדם כהמרדכי עי"ש ובהלכה ברורה ס' כ"ג כתב ויסירו רק השערות ויחליקו העור ולא יותר וכו' עי"ש].
בענין סימן לידע שנגרר כל הדוכסוסטוס, וכן לענין דיעבד אם לא גירר כל כך.
ד"ה ומצד הבשר גוררים הרבה: והסימן לידע שנגרר כל הדוכסוסטוס, כל מקום שנשאר חלק בקלף, זהו הדוכסוסטוס שהקלף לא חלק כל כך, ויכול לקולפו בסכין או במחט. ואם לא גירר כל כך ועבר וכתב על זה דעת המהחה"ש והמשכנות יעקב לפסול התפילין [וכן כתב בקול יעקב אות ל"ג] אך בנשמת אדם והחת"ס והחסד לאברהם סוברים להכשיר בדיעבד, ומסיק בביה"ל שאף שאין למחות ביד המיקל בדיעבד שיש לו על מה לסמוך, מ"מ ראוי להזהיר הסופרים שיזהרו בזה עכ"פ לכתחלה שלא ישאר על הקלף אפילו קליפה דקה כחוט השערה שזה הכל חשש דוכסוסטוס [וכן כתב ביריעות שלמה פ"א ס' י"ד, ועיין במשנת הסופר סי' ב' ס"ק ל"ט שהביא ג"כ מחלוקת זו וכתב שהקס"ה פוסק כדעה המחמירה, והוסיף את שיטת המק"מ שבמזוזה וס"ת אם א"א לתקן יש להכשיר בדיעבד אך בתפילין אף בדיעבד אין להקל].