כתיבת הקמיעות אצל חכמי מרוקו - רשות להתעסק בקמיעות · בענין הקמיעות
אחד המקורבים למשפחה מעפולה סיפר שבצעירותו היה קשור למשפחת אבוחצירא. משם שלחו אותו הרבה פעמים לרבי מכלוף אלעסרי. הוא זוכר שהוא בעצמו שאל את הרב מרדכי אליהו שליט"א (זצוק"ל) על העניין הזה של הקמיעות שהרי יש הרבה שכותבים והוא חושש שמא זה מכוחות טומאה או שזה עלול להזיק במקום להועיל, וקיבל ממנו תשובה חד משמעית, דע לך מה שרבי מכלוף יעשה, יכתוב, או יגיד, זה קודש קודשים. אין לך שום צל של ספק, ותחזיק את זה כמו ספר תורה, הוא ורק הוא, תלך רק לרבי מכלוף שהוא היה קשור לרבי ישראל אבוחצירא, ינק ממנו שורשים שמגיעים עד השמים. זה מזכיר את הגמרא שמספרת על רבי חנינא בן דוסא שאצלו הדברים היו כל כך בהירים, יותר מרבן גמליאל ורבי יוחנן בן זכאי שהיו גדולי התורה בפילפול ובפסיקה, אבל בבחינת מי שדבריו מתקבלים אצל הקב"ה כעבד אצל רבו, בגישה אל העם היה דווקא רבי חנינא בן דוסא. אנשים אלה שהרחמנות וההבנה של העם היתה נגד עיניהם, שכל זמנם היה הפקר לכל, ואפילו בשעות לא מקובלות, למען עם ישראל, לא למשפחה אלא לטובת העם, ממילא הקב"ה קיבל דווקא את התפילה שלהם כלפי עם ישראל.
עוד מובא בספר הנ"ל, (עמ' קמח) וז"ל: אחד מבאי ביתו של רבי מכלוף אלעסרי זצוק"ל וזיע"א, שאל אותו פעם, איך אתה מסתדר עם ההנהגה הזו של כתיבת שמות קדושים וקמיעות, זה מלחמה נגד הכוחות של הסטרא אחרא, להכניע אותם. איך אתה יכול לעמוד נגדם? ענה לו, אגיד לך: קשה לי, כל לילה הם מייסרים אותי בשינים. אעפ"כ המשיך לעזור ולסייע לאנשים, אדם אחר שהיה מתעסק בדברים אלה, לא היה מחזיק מעמד אפילו רגע, וזה כמובן מכח הקדושה שהיתה בו.