אור ברסלב
ספר קבלת חכמי מרוקו המקובל האלהי רבי יעקב איפרגאן זצוק"ל › צאצאי הרב

ספר קבלת חכמי מרוקו

המקובל האלהי רבי יעקב איפרגאן זצוק"ל · צאצאי הרב

מחידושיו

במהלך מסעותיו ונדודיו הגיע רבי יעקב, לעיירה אופראן הסמוכה לתיזנית שבחבל סוס. עיירה זו נודעה בגלל מערת אופראן – מערת הנשרפים ויש אומרים שנקראה כך, על שם חמישים הצדיקים שנשרפו שם על קדוש ה' וזהו אפרן – אפר –נ', לזכר אותם צדיקים הי"ד שנשרפו בשנת התקנ"ב, בסרבם להמיר את דתם. בראשם עמד הרב יהודה אפריאט הי"ד א"ה ריחמ"א, אמרתי להביא כאן את הסיפור של אותם קדושים שנשרפו על קידוש ה', כפי שהובא בספר "ליקוטי אבקת רוכל", לרבי יוסף אוחיון זצוק"ל וזיע"א, בתחילת הספר יש קונטרס הנקרא "תולדות יוסף" (עמו' סא-סג, תולדות חייו של רבי יוסף אוחיון) וז"ל: סיפור מופלא זה נהג רבי יוסף לספר בכל עת מצוא ברטט ובהתרגשות: בעיר הגדולה קהילת קודש אופראן יצ"ו, מצוי היה שטח אדמה מגודר. על פי המסורת טמונים היו שם כחמישים צדיקים קדושי עליון שנהרגו על קידוש השם.

קבלה היתה בידי יהודי מרוקו של א להכנס לאותו מקום קדוש, כיון שידעו כי כח קדושתם הנוראה של אותם קדושים שמונחים שם עלול לפגוע במי שלא הגיע לדרגה רוחנית עליונה.

סיפור המעשה כך היה: במרוקו שלט באותה עת מלך מוסלמי קנאי, שהחליט להשליט בחזקה את דת האיסלאם על יהודי המדינה. כל האמצעיים היו כשרים בעיניו לבצע את זממו הנפשע, ובלבד שיצליח לשבור לחלוטין את רוחם האיתנה של היהודים. ולכן אסר כחמישים גדולי תורה טהורים במטרה לאלצם להמיר דתם, כשהוא חושב במחשבתו שאחריהם ימירו כל יהודי המדינה את דתם.

כמובן שאותם גדולי ישראל בזו למשמע שידולי השליט, אך הוא לא נסוג, והחל לענותם בעינוים קשים ומרים, ומאידך הציע להם את כל מנעמי העולם הזה אם יאותו להתאסלם.

לאחר שנוכח כי כל מאמציו עלו בתוהו, הורה לאנשיו להבעיר מדורת אש גדולה, חמישים הצדיקים הושלכו לתוככי כבשן האש, ונשמתם עלתה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים.

אחרון הצדיקים שעמדו להשליכו לתוך הלהבות, היה הקדוש רבי נפתלי אפריאט הי"ד, הצדיק פנה בתחינה לתליינו:"אנא המצא לי מעט מים, ותמורת זאת אתן לך מטבע זהב שברשותי". הזדרז התליין שחמדת הממון ניצתה בו, ודאג להגיש ספל מים לרבי נפתלי, הקדוש נטל את ידיו ברגע האחרון לחייו כדי להטהר לפני בורא עולם, ומיד קפץ לתוך האש הגדולה.

שעה שנשמתו פרחה לרקיע השמים, נראתה יונה צחורה עולה מתוך האש. כנסת ישראל שנמשלה ליונה הומיה המקוננת על מות חסידי עליון.

שתדלני היהודים התחננו למלך האכזר שיאפשר להם להביא את עפר הקדושים לקבורה, השליט החמדן נאות אך ורק למכור להם כל גרם עפר תמורת גרם זהב טהור. שקלו היהודים משקל זהב רב לידיו, ובקול נהי ומספד מר נטלו את עפר הקדושים לקבורת עולמים. מידת הדין תבעה עונש לאותו המן הרשע, והמלך הרשע מת זמן קצר לאחר מכן מיתה משונה.

שניים מבני משפחת אוחיון נמנו על עדת מקדשי השם, הלא הם הרב הקדוש רבי שלום, ובנו הקדוש רבי מכלוף אוחיון הי"ד, רגיל היה רבינו להכנס לבדו לאותו מקום קדוש, ולהעתיר על הכלל והפרט. . למערה זו לא העז איש להכנס מרוב קדושתה ואף סופר שבמקרים מסוימים כאשר העז מישהו להיכנס, הוא מת כעבור זמן קצר.

רבי שלום איפרגאן הראשון אשר ישב בתיזנית, נודע בקדושתו ובנפלאותיו. פעם אחת נכנס למערת אופרן ובכך איפשר ליהודים להיכנס לתוכה. לאחר מותו שוב חששו היהודים להיכנס למערה.

נכדו, רבי שלום ב"ר חיים נודע גם הוא בקדושתו ובנפלאותיו. כבר בהיותו במרוקו פעל רבות למען הכלל והתמיד בתורתו ובפרט בזוה"ק ובכתבי האריז"ל. כאשר נתעלה במדרגתו, נסתגר 7 שנים בחדרו שבתיזנית וזכה שיתגלה אליו בחלום רבי עקיבא אשר הודיע לו שתיקונו נתקבל. כסבו, נכנס אף הוא למערת אופראן ואיפשר בעקבותיו לבני המחוז להיכנס למערה. הוא עלה לארץ ישראל ונתיישב בנתיבות. כל ימיו נהג בחסידות ונהג בהנהגות הבן איש חי. הוא הירבה לערוך סעודות הילולא לכבוד הצדיקים, אליהן הזמין קהל גדול. רבי שלום נלב"ע בה' בתמוז ה'תשנ"ד.

תוכן העניינים

ספר קבלת חכמי מרוקו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה