פרק י - לימוד ההלכה · מהי תכלית הלימוד?
ודעת לנבון נקל שתכלית הלימוד ועיקרו הוא בכדי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא להלכה ולמעשה. וכמו שאמרו חז"ל בפרקי אבות (פרק ה'), הוא היה אומר, בן חמש עשרה לגמרא, בן ארבעים לבינה וכו', ופירש רש"י, בן חמש עשרה לגמרא, ללמוד גמרא ועומק הלכות, בן ארבעים לבינה, להבין דבר מתוך דבר ולהורות כהלכה.
וכן אמרו בגמ' ברכות (ח.) אמר רב חסדא מאי דכתי' (תהילים פז, ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
ולכאורה יש לשאול שהרי גם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לומדים תורה, וא"כ מדוע הקב"ה אוהב בדוקא שערים המצויינים להלכה?
אלא אף שבבתי כנסיות ובתי מדרשות לומדים תורה, מכל מקום אין לומדים שם הלכה למעשה אלא פלפול בלבד, ועל אף שגם הם עמלים בתורה, מכל מקום כתוב אוהב ה' שערי ציון, שערים המצויינים בהלכה, שערי ציון זה מקום שלומדים בו הלכה למעשה, וכותב המהרש"א בברכות שם שבזמן שבית המקדש היה קיים היה שם לשכת הגזית שמשם יוצאת הלכה פסוקה ע"פ סנהדרין, ועמהם ודאי שכינה שרויה. ועכשיו שחרב בית המקדש אותן ד' אמות של הלכה, שכל תלמיד חכם קובע לו לגרסתו בתלמוד, היא תחתיה להיות השכינה עמו ע"כ.
ולכן חובה קדושה על כל תלמיד חכם ובן ישיבה לקבוע זמן ללימוד הלכות פסוקות באורח חיים וביורה דעה, ולדעת מקור הדברים ושרשם, על פי הנאמר בבית יוסף. ולא יעסוק רק בפלפולים וכולהו תנויי בנזיקין (הליכות עולם ח"ח הל' ת"ת ס"ט).
וכן אמרו חז"ל (קידושין מ:) גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. וכן באבות (פ"ד מ"ה) נאמר שהלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וכן הסביר המהרש"א (ברכות סג:) על הפסוק במשלי (פרק ל, לג) כי מיץ חלב יוציא חמאה וכו' שכשם שהמובחר שבחלב הוא החמאה, כך המובחר שבתורה הוא הוראה, ז"א הפיסגה של לימוד התורה הוא לימוד ההלכה ע"מ להגיע להוראה, ולכן אומרים חז"ל אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, שהקב"ה אוהב את לימוד ההלכה יותר מכל לימוד אחר.