פרק י - לימוד ההלכה · לפסוק הלכה מתוך השו''ע
ידועים הדברים שאין לפסוק הלכה לא מתוך המשנה, ולא מתוך הגמ' ולא מתוך הראשונים, וגם מתוך השו"ע אין לפסוק הלכה עד שיעיין היטב בב"י ויראה כיצד פסק בדין זה, וכיצד הכריע. שאפשר שיקרא סעיף בשו"ע ויטעה משום שהדין אינו כך כלל, כיון שבב"י ביאר אחרת ממה שהבין.
אומרת הגמ' (סוטה דף כב.) התנאים מבלי עולם, מבלי עולם ס"ד, ופרש"י מה הם גורמין לאחרים? שמורין הלכה מתוך משנתן. תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן, והלא מיישבי עולם הן שנאמר הליכות עולם לו, אלא שמורין הלכה מתוך משנתן. ופרש"י שמבלין עולם בהוראת טעות, דכיון דאין יודעים טעמי המשנה, פעמים גורמים שמדמים לה דבר שאינו דומה, ועוד יש הרבה משניות דאמרינן הא מני פלוני היא ויחידאה היא ולית הלכתה כוותיה, ועוד שאין יודעים במחלוקת תנאים ראשונים הלכה כדברי מי, הלכך מורין הוראת טעות.
ואם על תנאים קדושי עליון שידעו הרבה משניות נאמר שהפוסק הלכה מתוך המשנה מבלי לדעת טעמה של משנה נקרא מבלי עולם ומחריבו! כ"ש אנחנו שאין לנו לפסוק הלכה לא ממשנה וגם לא מהשו"ע ללא עיון בראשונים ובב"י מה גדרי ההלכה וטעמה.
וכמו שכתבו האחרונים שכדי לדעת מה דעתו של השו"ע צריך לעיין בב"י ובמקורות הפוסקים ואין לסמוך על מה שכתוב בשו"ע, כמ"ש המהרש"א בחידושי אגדות למס' סוטה (כב.), וכן כתב הגאון בעל הסמ"ע בהקדמתו לחיבור הפרישה בזה"ל: וגם אל חיבור השולחן ערוך שחיברו הגאונים ומהרי"ק ומור"ם שמתי ליבי ודעתי וללמוד מהם דעה ובינה באתי, וראיתי שדעת הגאונים מהרי"ק ומור"ם היתה רצויה, רק שעיני רוב המעיינים בו היא סמויה, כי כונתן היתה שלא יפסקו מתוכן כי אם מי שלמד תחילה דברי בעל הטורים עם פירוש הבית יוסף, וידע מתוכם מקור כל דין וטעמו מהתלמוד ומגדולי המחברים. וא"כ כדי לדעת בדיוק מהי סברתו של מרן השו"ע, ומה פסק להלכה חייבים ללמוד את הב"י ואח"כ את השו"ע, ורק אז לפסוק להלכה ולמעשה.
בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.
סוף הספר