אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ט - ענוה בלימוד התורה › כיצד זוכים לכוין לאמת

ספר עמל ישראל

פרק ט - ענוה בלימוד התורה · כיצד זוכים לכוין לאמת

פרק ט - ענוה בלימוד התורה

כתב מרן החיד"א בספרו שם גדולים מערכת ספרים ערך "בית יוסף", קבלה בידינו שבדורו של מרן ר' יוסף קארו זצ"ל, היו שלושה רבנים גדולים הראוים לגשת למלאכת הקודש, לקבץ כעמיר גורנה את כל ההלכות ולגלות שורשיהם ומקורותיהם בתלמוד ובראשונים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והם: הגאון ר' יוסף טייטצאק (רבו של המהרשד"ם ואשר העיד עליו תלמידו בעל ראשית חכמה בשער הקדושה פרק ז' שארבעים שנה לא ישן על המיטה, אלא היה ישן על גבי התיבה ורגליו תלויות, וקם בחצות לילה לשקוד על דלתות התורה), הגאון ר' יוסף בן לב (מחבר שו"ת מהריב"ל ד"ח , וחידושים על הש"ס) ומרן ר' יוסף קארו, אשר היה הכי נכבד מהשלושה. ואע"פ שכל אחד מהם ראוי לקרבה אל המלאכה, מן השמים הסכימו ותינתן דת על ידי מרן הקדוש ר' יוסף קארו, וזאת מפני ענותנותו היתירה וכמו שנראה מחיבוריו הקדושים שמשנתו משנת חסידים.

וכמו שאמרו חז"ל (עירובין יג:) במחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ומפני מה זכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלה שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם, וכתב על זה מרן הקדוש בספרו כללי הגמרא (על הספר הליכות עולם דף נא ע"א) ולכאורה יש לתמוה שאם אין הדין כדבריהם, וכי מפני רוב מידות הטובות שבהם קבעו הלכה כמותם? ונראה לפרש כונת חז"ל, שמפני מה זכו לכוין תמיד לאמת? ועל כה השיבו, שמפני היותם אנשי אמת נוחים ועלובים וענוותנים זיכו אותם מן השמים לכוין תמיד לאמת ע"כ.

וכיוצא בזה כתב הגאון בעל שבות יעקב בספרו עיון ביעקב (יומא כו.) שאע"פ שאמרו שאין למצוא תלמיד חכם שזוכה בהוראותיו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אא"כ הוא בא משבט לוי או מיששכר, מכל מקום (בסנהדרין צג:) על דוד כתוב, וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום, משום שהיה ענו מאוד כמבואר במועד קטן (טז:) לכן זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ולכן גם מרן הקדוש שהיה מוכתר בנימוסים ובענוה טהורה ומקבל האמת ממי שאמרו, זכה לכוין לאמת והוראותיו והתפשטו בכל תפוצות ישראל, על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, ע"כ.

ומבואר שכדי לזכות לתורה צריך להיות ענוותן, שהרי שלושת הגדולים שהביא החיד"א שהיו ראויים לגשת למלאכת הקודש, כתיבת השו"ע היו בעלי ענוה יתירה. ומה שמרן ר' יוסף קארו זכה כיון שהיתה בו ענוה יתירה, אבל לזכות לתורה בכלל צריך ענוה, כמו שאומר התנא באבות (פ"ו מ"א) התורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בענוה וכו'.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה