פרק ט - ענוה בלימוד התורה · אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם
אמר רבי זירא בר זימונא (שבת קיב:), אם ראשונים כמלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים ע"כ. וכי רבותינו מסופקים אם רבותינו הראשונים כבני אדם או כמלאכים?
אלא כתבו המפרשים, ללא ספק ליבם של הראשונים היה פתוח כאולם, מאן ניהו? רבי עקיבא וחבריו, רבי עקיבא ידע שבע מאות סדרי משנה בעל פה. לנו יש רק ששה סדרי משנה, ומי שיודע אותן נקרא "גאון", כמה יש היום באמת שיודעים את כל התלמוד, נער יספרם בודדים בכל הדור.
פעם ישבו כמה גאונים לפני הגאון בעל החתם סופר שמלבד גדולתו בהרבצת התורה היה ידוע במידותיו ובנועם שיח שפתותיו ומעולם לא דיבר בלשון קנטור, והנה בעודם יושבים ומפלפלים ביניהם, קם אחד מהם והקשה מגמ' מפורשת שלא הובאה ברמב"ם ומפני מה לא הביא אותה.
בעודם מעיינים פתח אחד מהם את פיו ואמר, מה יש, הלא גם הרמב"ם היה אדם ושכח להביא את הגמ' הזו, באותה שעה נתעצמו פניו של החתם סופר, הסתכל עליו ואמר לו "חמור", ויתמהו האנשים איש אל רעהו, איך יצא מפיו של החתם סופר דבר כזה. ואע"פ שאפשר לפרש פירושים כגון "חמור" ר"ת חכם מופלא ורב רבנן... אך הוא התכוין כפשוטו. אמר להם רבותי! אני רואה שאתם תמהים על שקראתיו חמור, אך זו גמ' מפורשת שהוא חמור! ותמהו יותר.
עד שפירש שיחתו ואמר "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אך מי שמחשיב את הרמב"ם כבן אדם, כמו אותו חכם שאמר שהרמב"ם היה בן אדם ויכל לשכוח, אותו אדם הינו חמור נוער, ולא כחמור של רבי פנחס בן יאיר.
חובה עלינו לדעת את ערך הראשונים, אנו קטנים רק כמלקטים אחר הקוצרים.
לכן כשכותבים חיבור הלכתי וכדו' ומשיגים על ראשונים ואחרונים יזהר לכתוב בלשון ענוה, ולדעת להעריך נכונה את הרמב"ם הרשב"א ורבותינו כולם.
יש המחברים ספרים ומביאים את ספרם לקבל הסכמה, ואני רואה איך הם כותבים ובאיזו גישה, מביאים את דברי הרשב"א ומקשים עליו "דבריו אינם נראים לי"... תכתוב בענוה "לא זכיתי להבין את דברי קודשו"! הוא לא הבין את דברי הרשב"א וכותב עליו דבריו לא נהירים לי... אעפ"י שרעק"א היא גאון עולם יחיד בדורו, כשהיה מתעצם ומתקשה באיזה דבר הוא היה כותב על התוס' הרשב"א ושאר הראשונים "לא זכיתי להבין את דברי קדשם".
הרשב"א היה עמוד העולם אשר באורו נראה אור, כמו שכתב עליו מרן הב"י בלעדיו היינו כעיורים בהלכות רבות שהובאו בשו"ע מספרו תורת הבית ומהשו"ת. (כל זאת ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הובאו דבריו בספר מעדני מלך ח"ג עמ' 80).