אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ז - אין ייאוש › השמח בחלקו

ספר עמל ישראל

פרק ז - אין ייאוש · השמח בחלקו

כמה אתה מוכן לשלם

כן הוא ברוחניות התורה דורשת מהאדם "שאיפה", אבל צריך לדעת איך לשאוף, ולא לשאוף כמו סוס מבלי לשים לב מה עושה, אלא בצורה נכונה. שקודם מתבונן ומכיר את מה שיש לו ושמח בזה. ועם כל זה הוא שואף להשיג עוד, אבל אם לא יתבונן וישמח במה שהשיג עד היום לעולם לא יהיה לו סיפוק וחשק מלימוד התורה. ועל זה דרשו "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" החכם תמיד סופר את הדפים מצד ימין ורואה מה שכבר למד, וכמה הספיק עד עכשיו ושמח בהשגה הזו. ולעומתו הכסיל סופר את הדפים לשמאלו כמה יש לו עוד ללמוד, הוא בכלל לא מתבונן כמה למד עד עכשיו, וכל ראשו שקוע מתי יסיים כבר את המסכת, ולכן לא מרגיש בהצלחתו.

פעם נכנס איזה בחור לסטייפלר שלא ראה סימן יפה בתלמודו, ענה לו הסטייפלר אתה יודע למה יש בחורים "שנשבר להם" בלימוד, שפתאום מקבלים משבר, יש לזה סיבה אחת, מפני שלומדים וחושבים על כבוד, הוא רוצה שהראש ישיבה יחזיק ממנו... ושיכבדו אותו... כואב לו שחבירו יודע יותר ממנו... כואב לו שחבריו שואלים והוא אינו שואל, וכל זה גורם לו צער, והקנאה אוכלת אותו והוא מקבל "משבר".

אבל תדע לך שהאמת היא שלומדים תורה רק בשביל דבר אחד ויחיד, שאחרי מאה ועשרים שנה שנגיע לעוה"ב, שם לא תופס שום חשיבות ושום ענין שבעולם לא רכוש, ולא נכסים, ולא שום דבר אחר. אלא רק דבר אחד ויחיד שזה התורה, ושם יבחנו כל אחד ואחד בידיעותיו בתורה. ויאמרו לו עמוד וערוך מקרא שקרית, ומשנה ששנית. וכל התורה שבן אדם לומד כל ימי חייו צריך להיות רק לתכלית הזה, שלא יבוש ולא יכלם לעולם ועד בעולם האמיתי והנצחי, ואם לומד רק לתכלית הזה, אז לא אכפת לו שום ענין של כבוד, ושום קנאה לא תעלה על ליבו, ולא יהיה אכפת לו אם מחזיקים ממנו או לא. כי כל מחשבותיו נתונות רק להוסיף עוד ועוד תורה לעולם שכולו תורה. ואם עושה כך אז אין משברים ותמיד הוא בשמחה (פניני רבינו הק"י עמ' ט).

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה