אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ד - בואו חשבון › מי שחלקו מיושבי ביהמ''ד קיבל טובה מעל כולם

ספר עמל ישראל

פרק ד - בואו חשבון · מי שחלקו מיושבי ביהמ''ד קיבל טובה מעל כולם

כאן זה לא שיעור למוזיקה

הפלא יועץ בערך "אהבה" לקב"ה" כותב, שמי שהקב"ה שם חלקו מיושבי בית המדרש, נמצא שקיבל טובה גדולה על האחרים, עכ"ל.

הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל כותב, שכל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך כמו שעשהו האלוקים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם הרי זה נתקדש קדש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזיכה לכוהנים וללוים.

ומי שיושב ולומד יום שלם בבית המדרש צריך להרגיש ממש שקיבל טובה גדולה מעל כולם, זכות שלא כל אחד זוכה לה, שהרי אם נעשה חשבון נמצא שמכל היהודים שיש בכל העולם, אולי חצי אחוז יושבים ועוסקים בתורה יום שלם.

ננסה לצייר לעצמנו כיצד הכריזו בבי"ד של מעלה שדוקא אתה תהיה מאותם חצי אחוז שלומדים יום שלם.

והנה בב"ד של מעלה ישנו ספר עבה מאוד, שלכל יהודי מעם ישראל יש דף אחד שבו כתוב שמו הפרטי. והנה בי"ד מוציאים את הספר ומתחילים לדפדף ואומרים פלוני לא, וכן פלוני לא, וכן אלמוני לא וכו', הכוונה שלא ילמדו יום שלם, וכן על זה הדרך, וכך מדפדפים המון דפים. וברגע שמגיעים לדף שלך שולפים אותך מתוך הספר ומכריזים בקול גדול בפני כל פמליא של מעלה, פלוני בן פלוני ישב ללמוד יום שלם. איזו שמחה גדולה זו. אם האדם יחיה את זה ויזכיר לעצמו לפני שהוא נכנס לביהמ"ד שאכן קיבל זכות שלא כל אחד זוכה לה, שמתוך אלפי יהודים הוא זכה לשבת יום שלם ולעסוק בתורה, זאת אומרת יום שלם לשרת את המלך, שעל כך ביקש דוד המלך ע"ה (תהילים כז, ד) "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי". נוכל להבין את הזכות שניתנה לנו, ובעקבות זה בעזרת ה' הלימוד יראה אחרת באותו יום. מכיון שנבין במה זכינו וננצל כל רגע.

אילו היו עושים הגרלה בין אלף אנשים על מכונית חדישה או בית חדש, ומתוך אלף המשתתפים, אתה הוא הזוכה הראשון, אין ספק שהחיוך לא היה יורד מעל פניך שבוע ימים בלי הפסקה. ואם כך השמחה היא לגבי זכיה בעוה"ז, כמה יש לנו לשמוח על הזכות שנתנו לנו לשבת וללמוד תורה. ולא עוד אלא יום שלם, יום שלם נתנו לנו רק לגרוף עוד ועוד מצוות, שכרם לא נמסר לאף אדם כמ"ש בישעיה (סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתיך.

ואם בשמים בחרו דווקא בך שאתה הוא זה שישמש את המלך יום שלם, ודאי שבחרו באדם שכן יכול לזה, ואין ספק שיש בכוחך להתאמץ ולהשתדל. אולם אם האדם לא מתאמץ ולא מנסה להשיג את הנדרש ממנו, זו תביעה חמורה מאוד, משום שיש פעמים שכשרואים שהאדם לא ממלא את תפקידו כראוי בתור אברך, פשוט מאוד נוטלים ממנו את הזכות הזו, וחבל מאוד לאבד מתנה כזו נפלאה.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה