אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ג - מיעוט שינה › כמה לישון בלילה

ספר עמל ישראל

פרק ג - מיעוט שינה · כמה לישון בלילה

ישנם דרגות בביטול תורה

מסופר על הגאון ר' זלמן (אחיו של הגר"ח מוולאזין) שהיה ישן בכל לילה ארבע שעות ולא יותר. ותמיד היה יושב ושונה, אמרו לו הרי נאמר (איוב ג, יב), ישנתי "אז" ינוח לי. "אז" בגימטריא שמונה שעו'. אמר להם הרי כתוב ינוח "לי" בגימטריא ארבעים. שמתוך ארבעים ושמונה שעו' אני ישן שמונה שעו' כמנין "אז", ארבע שעו' בכל עשרים וארבע ושעו' של היום. (ענף עץ אבות עמ' תו).

ואף שהרמב"ם (בהל' דעות פ"ד ה"ד) כתב "היום והלילה כ"ד שעו'. די לו לאדם לישון שליש שהוא שמונה שעות. כבר העיר על זה המג"א (בסי' רלח), דנ"ל שהכל תלוי לפי מה שהוא אדם. וכן כתב היעב"ץ בסידורו (עמ' תקא סדר ק"ש שעל המיטה) "משך השינה לאדם בינוני אמרו שמונה שעות שליש היום ונתנו בו סימן א"ז תישן. אכן די לאדם הבריא שישן שש שעות ומספיק בלי ספק. והכל לפי מה שירגיל האדם את עצמו בנעוריו. כי ההרגל טבע שני.

את כל זאת יבדוק האדם לפי כוחותיו, שלא יפריז יתר על המידה ולמחרת לא יוכל ללמוד כראוי, ומאידך גיסא לא ימעט מהיכולת, ודרושים לזה מאזני זהב, כי האדם קרוב אצל עצמו ורוצה את צרכי גופו.

עיננו הרואות שמי שיש לו שמחה מאיזה ענין. כשיעסוק בזה העניין לא יהיה עייף ויגע, ולא יניחנו לישון. ואם יתנו לאדם הון רב שיוכל לרכוש מטבעות בכל עת שימנה אותם, וכמה שימנה יהיה לו. הנה הוא לא ינום ולא ישן. וזה לך האות באהבת התורה הקדושה שאם באמת פיקודי ה' הישרים משמחים ליבו, אז לא יפלו חבלי שינה על עיניו.

נאמר בגמ' (בחגיגה יב:) אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירו עמי, וכו', ונפסק בשו"ע (או"ח סי' רלח) שצריך ליזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה ע"כ, וכתב בעל הלבושים כיון דשעות הלילה נוחין ורצויין, והמבטלו עונשו מרובה.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה