פרק ג - מיעוט שינה · איזה סוג של יסורים אתה מעדיף
אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני תתנ פרשת עקב) אין אדם בעולם בלא יסורין, חושש בגרונו אינו יכול לישון, יגע בתורה אינו ישן, נמצא זה ער וזה ער, ועל זה נאמר בתהילים (צד) "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו".
לכל אדם נקצב בראש השנה כמה הוא יתייסר באותה שנה, אולם ניתנה לאדם אפשרות לבחור בסוג היסורים, יש יסורים שהם חולי הגוף, כאבי שיניים, וכל המחלות למיניהם לא עלינו, ויש סוג יסורים אחר, שהאדם מתייסר בתורה, אם אדם מנדד שינה מעיניו, קם בבוקר בזריזות, מתאמץ יותר בלימוד התורה וכו'. הוא בחר ביסורים טובים ומונע ממנו את כל המחלות, ועוד שיש לו רווח מיסורים כאלו, שהם עוזרים לו לגדול בתורה.
סתם יסורים הם רכוש גדול מאוד שאין לשער. וא"כ כ"ש וק"ו יסורין של מצוות, של לימוד תורה בעמל. אדם שנמנע מללמוד תורה בהתאמצות ובעמל, הוא לא יצליח למנוע את היסורין, הם יבואו בכל מקרה. אם לא בלימוד תורה וקיום המצוות, אז בדברים אחרים, א"כ כדאי מאוד שהם יגיעו בעבור לימוד התורה, שאז הם לא סתם יסורין שמכפרים עוון ותו לא. אלא חוץ מכפרת עוונות הם "המקור" לגדלות האדם בתורה, רק כאשר האדם מוסר נפשו זוכה לגדול בתורה. וזה שכתוב (באבות ו, ד) "וחיי צער תחייה, ובתורה אתה עמל ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעוה"ז, וטוב לך לעוה"ב, וכן בברכות (דף ה.) תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן, תורה, וכו'.
וכן נאמר בברכות (דף ה.) אמר ר' שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו, שנאמר "ובני רשף יגביהו עוף" ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עינך בו ואיננו, ואין רשף אלא יסורין שנאמר, מזי רעב ולחומי רשף.
ומכאן אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שמכלל הן אתה שומע לאו, מי שאינו עוסק בתורה הקב"ה שולח לו יסורין, כיון שאילו רצה יכל ללמוד ואין דבר העומד בפני הרצון, אך אם אתה בשעה עשר אומר למדתי די אני רוצה לישון, אומר לו הקב"ה אתה רוצה לישון? בבקשה... שולח לו כאבי שיניים והוא צועק מכאב, זהו "יסורין באין ועוכרין אותו", כיון שיכל ללמוד ולא רצה, כעת ה' מראה לו רק כאב קטן ואינו יכול לישון, זה רק "פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב". אם ילמד תורה יהיו היסורין בדלין ממנו ולא יהיה לו כאב שיניים ולא כאב עיניים ולא שום כאב (מעדני מלך ח"ג עמ' 142).