אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק ב - מיעוט תענוג › הנמשך אחר התאוה מפסיד נצח

ספר עמל ישראל

פרק ב - מיעוט תענוג · הנמשך אחר התאוה מפסיד נצח

שבירת המידות

נאמר במדרש רבה (בראשית פ"א) ד' תשוקות הן וכו', ואמר הגר"א זצוק"ל יש עוד תשוקה אשר אין בכח איש לצייר ולשער חוזקה וגודלה, בעת שמוליכין את האדם מביתו לקברו, ואז תפקחנה כל חושיו ורואה מה שלא יכול לראות בימי חיותו, ומראין לו עונשי הגהנום ותענוגי גן עדן, ורואה איך כלה ימיו בהבל. וכל כספו וזהבו אשר עמל עליהם הם לצנינים ולחוחים בעיניו, כי בעבורם קנה לנפשו עונשי הגיהנום, וגם הפסיד תענוגי גן עדן.

והתבונן אז בשכלו הזך כמה תענוגי גן עדן הפסיד בעוה"ז, כי יפה שעה בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב. וכמה שעות בכל ימי חיו אשר הלכו בבטלה, אשר כל שעה ושעה היה יכול להרויח גן עדן בתענוגים נפלאים אשר עין לא ראתה.

ומחמת גודל התשוקה אשר הוא רוצה להתעדן שם והוא לא יכול להכנס שם מחמת שהוא מלוכלך בצואת עוונותיו, הוא מרוצה להענש בגהינום בעונשים קשים ומרים, רק שיבוא אח"כ לתענוגי גן עדן, ואין בכוח האדם לצייר גודל שבירת ליבו וחרטו, ואם יהיה לאדם בעולם הזה אחד מאלף אלפים חלק מהצער שיש לו בעולם הבא היה מוכרח למות מחמת שלא היה יכול לסבול גודל הצער. רק בעולם הבא נותן לו הקב"ה כח שיוכל לסבול זה הצער.

ואז גודל תשוקתו שיתנו לו רשות לחזור לביתו ולעסוק בתורה ועבודה כל ימי חיו, וממרט שערות ראשו, וקורע את בשרו ואומר אוי לי איך החלפתי עולם בתענוגים נצחיים, על עולם חושך. והצער הזה קשה לו מכל יסורי הגהינום ע"כ.

לכן כתוב בספרי המוסר שמכיון שהעוה"ז הוא לא שלנו, אלא העוה"ב הוא שלנו ורק שם צריך להשקיע, לכן אין לאדם לעשות עסק מכל דבר הקשור בענייני העוה"ז.

כגון: ישנם אנשים שעושים עסק שלם מהאכילה, וכדי שהאוכל יהיה בדיוק כפי שרוצים עם הטעם הטוב, והבישול המתאים, לכן הם טורחים הרבה זמן עד שמגיעים לסעודה עצמה, וגם כאשר יושבים לאכול מורחים את זמן האכילה, באופן שבזמן כזה אדם אחר יכול לאכול שלוש סעודות, דבר זה מראה עד כמה אותו אדם קשור עדיין לתאות האכילה.

שהרי אם כל מטרת האכילה היא כדי שיהיה גופנו בריא וחזק לעבודת ה', א"כ אפשר לעשות זאת בצורה יותר קלה ופשוטה, ולא לאבד זמן יקר מאוד שאפשר לקנות בו עולם נצחי, בעבור חתיכת שניצל או קציצת בשר.

וכן לגבי דירת מגורים. ישנם בנ"א המשקיעים את כל הונם כדי שביתם יהיה מפואר עם הסלון היפה, והמטבח הכי מפואר וכדו'. צריך לדעת שאף שאמרו חז"ל בית נאה, אשה נאה, וכלים נאים מרחיבים דעתו של האדם, אבל כל דבר בפרופורציה הנכונה, הרי הבית הוא כלי המשמש אותנו לעבודת ה', מי אמר שהוא צריך להיות הכי יפה בשכונה, וכי הקב"ה נתן לנו זמן יקר בשביל שנשקיע אותו בהבל וריק?

והוא הדין לכל דבר הקשור לענייני העוה"ז שאין לעשות מאותו דבר עסק ולהשקיע בו זמן רב, וזה מה שאמר הגר"א שביום המיתה ויפקחו כל חושיו ויראה מה שלא יכל לראות בימי חיותו, ומראין לו עונשי הגיהנום ותענוגי גן עדן, ורואה איך כלה ימיו בהבל, וכל כספו וזהבו אשר עמל עליהם הן לצנינים ולחוחים בעיניו, כי בעבורם קנה לנפשו עונשי הגיהנום, וגם הפסיד תענוגי הגן עדן.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה