פרק א - חשיבות התורה · מתיקות התורה ניתנת לכל אחד שרוצה באמת
וכותב באור החיים הקדוש על התורה (דברים פ' כי תבוא פס' יא') על הפסוק "ושמחת בכל הטוב" אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם ע"כ.
ונראה להסביר בדבריו דמ"ש שאם היו מרגישים במתיקות התורה היו משתגעים אחריה, כונתו שאחר שהאדם טעם את מתיקות התורה הוא משתגע ונמשך אחריה כברזל אחר המגנט, וכמו שרואים אצל גדולי ישראל שלומדים עד שעות הלילה המאוחרות, ואוכלים פת במלח רק כדי להתקיים, ועוד כהנה דברים שלא מוצאים אצל בני אדם מן השורה, וכל זה משום שהם משתגעים אחר התורה, שאחר שטועמים את מתיקות התורה, רוצים עוד ועוד. ולכן מה שאמר שהיו משתגעים אחריה היינו שהתנהגו שלא כדרך בני אדם הרגילים, שביחס אל שאר בני האדם נחשבו כלא נורמלים.
ומתיקות זו היא לאו דוקא אצל גדולי ישראל אלא שזו רק דוגמא, אלא כל אחד מישראל אשר נדבה רוחו לקבל על עצמו עול התורה ולעמול כראוי יזכה למתיקות התורה כמ"ש הגר"א.
המעשה הבא ימחיש לנו מהי מתיקות התורה. הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א (בנו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל) סיפר על אביו: בימי בחרותו של אבי מורי זצוק"ל, עת למד בישיבת פורת יוסף, הוחלט על דעת ראש הישיבה רבי עזרא עטיה זצ"ל וחבריו לצאת לתפילה על קברות צדיקים למשך שבוע ימים ולהעטיר בעד המצב הקשה של הישיבה באותם ימים. כשהגיעו האוטובוסים לרחבת הישיבה עלו כל התלמידים והתכוננו לנסיעה וכן עלה איתם גם אבא זצוק"ל, לאחר מס' דקות כשהבחין אבא שאין איש שם לב, ירד מהאוטובוס נכנס לחדרו בישיבה והתחיל ללמוד, משהבחין בכך רבי שלום הכהן שליט"א ירד מהאוטובוס וניגש למרן לשאול אותו מדוע פורש הוא מהציבור, ואבא ענה לו אתה צודק אבל אינני מסוגל להתנתק מהלימוד למשך שבוע ימים. לאחר שבוע כשחזרו מהנסיעה, פגש רבי שלום הכהן שליט"א את מרן בחדרו באותו מקום, ומצאו עסוק במסכת בבא קמא בדף צח, ושאל אותו האם הספקת ללמוד במשך שבוע מדף ב' עד דף צח? ומרן השיב לו שאכן כן, הספקתי ללמוד תשעים ושמונה דפי גמרא בימים אלו.
לפיכך נתקנה ברכה מיוחדת בברכות התורה בנוסח "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו, שהיא בקשה הנועדת לזכות במתיקות ובעריבות שיש בתוה"ק.
וכן כתוב בזוהר (דף קיא ע"א) דמזונא דעוה"ב לאו איהי בהאי עלמא, אלא בצמצומא זעירא (המזון של העוה"ב אינו נמצא בעוה"ז אלא בצמצום גדול) דחילא דיליה אשתכח במתיקות דאורייתא (הכח שלו נמצא במתיקות התורה).