אור ברסלב
ספר עמל ישראל פרק א - חשיבות התורה › יום אחד בביהמ''ד, מאלף שנים בארמון

ספר עמל ישראל

פרק א - חשיבות התורה · יום אחד בביהמ''ד, מאלף שנים בארמון

יש דרגות ל''רצון''

דוד המלך ע"ה אומר בתהילים (פד, יא) כי טוב יום בחצריך מאלף. פסוק זה נאמר פעמים, פעם דוד המלך אומר לקב"ה, ופעם הקב"ה אומר לדוד המלך. בתהילים דוד המלך אמר זאת לקב"ה. ופרש"י כי טוב יום בחצריך ולמחר למות, מלחיות אלף שנים במקום אחר. בזמן שדוד המלך לא היה בביהמ"ד הוא היה עסוק בהנהגת עם ישראל ברוחניות ובגשמיות (עיין ברכות ג:, ד.), ובכל זאת אמר דוד המלך טוב יום בחצריך, והיינו בביהמ"ד, ואפי' אם זה יהיה רק יום אחד בלבד, ואח"כ הוא יסתלק מן העולם, מ"מ זה טוב יותר מאשר לעסוק בדברים אחרים אלף שנה, ואפי' בדברים נשגבים כהנהגת עם ישראל.

דברי חז"ל אלו הינם חיזוק גדול לליבו של האדם, לחזקו ולזרזו ללמוד תורה בכל כוחו. על ידם נקבל מושג כמה יקר יום אחד של לימוד. אין בכוחנו להשיג השוואה זו, לותר על אלף שנים, אלף שנות מלכות על עם ישראל, כדי להיות יום אחד בביהמ"ד "יום בחצריך", וא"כ כמה גדול כוח התורה, שהרי יום אחד בביהמ"ד שווה יותר מאלף שנות מלכות !!! הדברים מגדילים מאוד את ערך לימוד התורה למתבונן בהם (שביב אור עמ' יא).

אומרים חז"ל במסכת ע"ז (דף ג.) תניא רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול. תלמוד לומר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה) כהנים, לוים וישראלים לא נאמר, אלא "האדם", הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.

והוקשה לתוס' (שם) מדוע הגמ' מדמה את העובד כוכבים שעוסק בתורה לכהן גדול. ועל כך יישבו, שכשם שבמסכת הוריות (דף יג.) הגמ' דורשת על הפסוק במשלי (ג, טו) יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. דהיינו שממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ. ומבואר שהתורה נמדדת כלפי כהן גדול, לכן גם אצלנו הגמ' מדמה את העובד כוכבים שעוסק בתורה לכהן גדול.

אלא שאצל העובד כוכבים כתוב שהוא ככהן גדול ולא יותר, ואילו אצל ממזר ת"ח כתוב, שהוא גדול יותר מכהן גדול ע"ה.

נתאר לעצמנו, כהן גדול שהוא האדם הקדוש ביותר בעם ישראל, שנכנס ביום הקדוש ביותר לעם ישראל, למקום הקדוש ביותר בעולם שהוא קודש קודשים, לאיזה דרגות גבוהות יכול אותו כהן גדול להגיע.

אברך שיושב ועמל בתורה, דרגתו היא פי כמה וכמה מאותו כהן גדול ע"ה, אומרים חז"ל במסכת ברכות (דף לד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם או לעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו" (ישעיה סד, ג).

לכן כל יום שהאדם זוכה לישב בביהמ"ד ולעסוק בתורה צריך לשמוח שמחה גדולה על הזכות שקיבל, אין לנו מושג איזה נחת רוח יש בכך לבורא עולם, ולכן פרש"י בתהילים "טוב יום בחצריך מאלף" כי טוב יום בחצריך ולמחר למות, מלחיות אלף שנים במקום אחר. משום שיום אחד של לימוד תורה בביהמ"ד שוה אלף שנים של חיים ללא תורה.

תוכן העניינים

ספר עמל ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה