ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
תי"ו · אות ג
תובע מי שהזמין את חבירו לדין וחבירו מסרב לירד עמו לדין באמור אליו הודיעני על מה תריבני אי צייתינן ליה או לא:
הלא בראשי הרב באר שבע ז"ל בקונטריס התשו' א סי' ל"ד נשאל בראובן שתבע משמעון לברור עמו דיינים לדון ביניהם ושמעון השב ישיב לא אכנס עמך לדין אלא עד שאדע על מה תרצה להתדיין עמי. והשיב הרב גדולה תשובה דהדין עם ראובן דעביד אינש דלא מגלה טענתיה אלא בבי דינא ופי' רשב"ם ז"ל כדי שלא ילמד מהן שכנגדו ויתן בלבו תחלה קודם שיבאו להב"ד להשיב עליהם עכ"ל ואחהמ"ר מעצמותיו הקדושים לא דמייא כלל דהתם כבר הודיעו מה תובעו והנתבע השיב לו על תביעתו וכשבאו בפני הב"ד חזר הנתבע וטען טענה אחרת סותרת טענה הא' מאי דקאמר אבראי אהאי אמרי נהרדעי דחוזר וטוען דעביד אינש דלא מגלה טענתיה האמתית אלא בבי דינא כדי שלא ילמדו וכו' וגדולה מזו כתב הרא"ש ז"ל שם עביד אינש וכו' כדי שלא יחשיב שכנגדו תשובה על דבריו ובמזיד טוען טענות אחרות להטעותו ע"ש וכתבו הרב ז"ל שם אבל מי שמחוייב לברור לו דיינים קודם שידע על מה רוצה להתדיין עמו אין משם ראיה והסברא נותנת שיאמר לו מה שתובע ממנו דאולי יודה לו ולא מטרחינן בי דינא בכדי וזו הלכה העלה הש"ך סי' י"א סק"א וכן העלה הרב מהר"ם זכות ורב אחר עמו בתשו' סי' י"ב וי"ג גם הרב חכם צבי ז"ל בתשו' סימן קס"ט הורה גבר בגוברין כס' הש"ך ז"ל ע"ש ואם התובע הזמין כבר לחבירו נראה פשוט דלא מצי משתמיט בטענה זו לשליחא דבי דינא אלא לכשיבא לפני הב"ד אמור יאמר לחבירו הודיעני על מה ועל מה הזמנת אותי לדין וכעת מצאתי להרב זכרון יוסף ז"ל ח"מ סי' ב' שכתב וז"ל הב"ד ששולחים שלוחם לומר פ' הזמין לך לדין שאם הוא ישיב ויאמר לא ארד לדון עמו עד שיודיעני אופן תביעתו אה"נ דשומעים לו עכ"ל ומרוצת דבריו הוכח תוכיח דאפילו שלא בא לפני ב"ד ישוב אמריו ע"י שליח ב"ד וכללא הוא בכל ספקא דהאי דינא הנתבע הוא מוחזק בגופו כמ"ש מוהר"ם זכות ז"ל שם: