ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות קפד
שכירות ראובן מחמת איזה סיבה ועלילה קצף עליו המושל ויתן אותו במשמר בבית כלא במספר ירחים ושמעון לו עשר ידות במלך כי אהבו אהבה רבה עמד ראובן בכה ויתחנן לו שידבר עליו טובה לפני המושל להוציאו מבית הכלא וגם שיתן לו את המכס להראות העמים והשרים כי נשא חן בעיניו וסר מעליו זעפו ואני אתן לך שכרך הרבה מאד כ"וך ואז עמד שמעון ועשה והצליח וראובן אך יצא יצא וירא כי היתה הרוחה ויכבד את לבו שלא לתת לו מה שנדר לו ושמעון טוען כי הוא היה בעוכריו שלא יוכל עוד לשאול שאלה אחרת מאת המלך להיות לו תועלת והנאה כי אמור יאמר המושל כי כבר נשאתי פניו ונהנה יותר מהראוי פעם אחר ולא אשנה לו. בזה ראיתי להכנ"הג סימן רצ"ד אות ח' בהגהב"י שכתב משם הרמ"ה ז"ל בתשובה דלהשתדל עם המלכות להוציא לו כתב פיטורין חייב לשלם לו כל מה שנדר לו ע"ש ואם יש לחלק בין העדר נזק להנאה והבאת התועלת אין זה מתקבל ועוד בה אם דברי שמעון כנים ואמתיים דמטי ליה פסידא באנו למחלוקת הרמ"ה ושאר פוסקים במלתא דאית בה מצוה ועיין בטוש"ע שם והכנ"הג עיין בתשו' ראש יוסף ז"ל דף (קפה) שכירות קי"ל דמעות אינם קונות אלא עד שימשוך ואם השכיר לו המקום ברשות מוכר קנה כמ"ש בטוש"ע סי' קצ"ח ודעת הש"ך ז"ל סק"ו בסי' ר"ב סק"ג דדוקא בהשכיר לו בתחלה המקום ואח"כ הקנה לו המטלטלים אבל כשהקנה לו שניהם | כאחד לא מהני וה' מח"א ז"ל בה' קנין חצר סי' י"ד חלק עליו בזה והעלה דלא שנא ע"ש (קפו) שכירות אם היה המחלוקת בשכירות הקרקע שהיה מושכר ביד ראובן ומכרו ונפל מחלוקת אם ממכרו ממכר או לא יכול' ראובן השוכר לומר קי"ל כמ"ד אין המכר מכר כיון דהקרקע בחזקתיה בשכירות ה' לחם ר"ב סי' רכ"ג כך נמצא כתוב בזכרונותי וכעת איננו פה עמדי ועיין לעיל מ"ש בשוכר ובע"ה הי מנייהו מקרי מוחזק וע"ע במע' אות ק' מדיני קביעות זמן לשוכר. ועדיין צריכין אנן למודעי נראה דהיכא. דהמוכר ניחא ליה בקיום המכר וכבר קבל דמי ממכרו פשיטא דמוכר גופיה מצי למימר קי"ל כמ"ד לקיים המכר דודאי דהוא מאריה דאדע' הוי מוחזק טפי לגבי השוכר כמ"ש בטוש"ע סי' שט"ו ושי"ו וכדכתי' לעיל בס"ד וכן אם הלוקח אינו רוצה בקיום המקח ועדיין לא נתן דמי מקחו נראה דמצי למימר קי"ל כמ"ד דאין המכר מכר וצריך להתיישב בדבר ועיין להכנ"הג. סי' כ"ה בדיני הקי"ל אות ט' משם הרב לחם רב ז"ל סי' קל"ב ובאות יו"ד משם הרב מוהר"ש יונה ז"ל ע"ש: