אור ברסלב
ספר משכנות הרועים שי"ן › אות קסז

ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק

שי"ן · אות קסז

אות קסה

כבירות קי"ל המשכיר ביתו בסתם ונפלה ביתו ה"ז מוציא השוכר לאלתר בטוש"ע סי' שי"ב סי"א ע"ש ובנפל ביתו של בן המשכיר נראה לכאורה לומר דה"נ מוציא את השוכר מדגרסי' בירוש' סו"פ השואל המשכיר בית לחבירו וביקש למוכרו אמרי' נמי לא על דעת שוה ימות ברעב ר"ז ור"א תרויהון אמרי מ"מ קנוי לו אלא דהוא אמ"ל שבקיה עד דימלי אנקלוסים דידיה אתא עובדא קומי ר' ניסא ולא קבל ומה פליג אמרי ברתיה הות ממשכנא גבי חד רומי בגין כן הורי כרבי אמי ע"כ כך היא הגי' הישנה והובאה גי' זו בהרשב"א ז"ל ח"ג סי' ע"ח ובמקו' לשם ריש פ' השואל כמ"ד לדף ק"א דף קס"ב ע"ד מהספר וכתב ע"ז משם ר"י בן גיאת ז"ל היכא דמוטל משכיר ברעב אי לית ליה מידי אחרינא לזבוני וכן נמי בנפל בשביה הוא או בניו וצריך למכור זה הבית בפדיונו ולא מצא מי שיתן מעותיו באותו בית עד שיצא השוכר מתוכו מציא לאפוקיה לאלתר ולהוריד בו הלוקח מיד עכ"ל הרב ז"ל נשמעינה מן הדא אע"ג דשכורה היא היכא דנשבה בן מוכר והלוקח יורד בה לאלתר וחשבינן ליה לבן כאלו הוא מאריה דארעא דון מינה בנפל ביתו של בן המשכיר דחשבינן ליה כאלו הוא מאריה דביתא ומצי לאפוקיה להשוכר ויורד בה הבן. ואיכא למימר דנשבה שאני שהוא מסור ביד גוים דלא מרחמי ואמרו ז"ל שבי קשה מכולם ורמיא מצוה זו על כל ישראל לפדותו אלא כיון דאביו יש ספק בידו לפדותו ע"י מכירת אותו בית עליה דידיה דמיא מלתא משא"כ בנפל ביתו של בן המשכיר דאמרינן יטרח וימצא בית אלא דלאביו דהוא מאריה דביתא לא אטרחוהו רבנן ומפקיה לשוכר ויטרח איהו תדע דשאני לן בין נפל ביתו לנשבה בנו דבנפל ביתו הסכמת הרשב"א ז"ל שם בתשובה ומסתייע מהירוש' אשר הונף ותשו' כתבה מר"ן ז"ל שם בקיצור וה"המ ז"ל בפ"ו מה' שכירות דין ט' כ"כ משם הרשב"א ז"ל וכן נראה מפירוש רש"י ז"ל שכתב הואיל והגיע זמנו וכן שמיע ליה להנמק"י ז"ל בפירוש רש"י ז"ל ע"ש דדוקא שלא בתוך זמנו ואילו גבי נשבה בנו אמרינן בירושלמי דאפילו בתוך זמנו מצי לאפוקיה לשוכר ודכוותה נמי גבי נפל בית בנו לא מצי לאפוקיה לשוכר אפילו שלא בתוך הזמן ומהך דכלליה לבריה וכגון שנתן ביתו לבנו לבית חתנות וצריך האב לבית אחרת לדור בו שרצה האב לתת לבנו הבית השכורה לבית חתנות ושני הפי' הללו הובאו במקובצת לשם והטור שם והתם מיירי נמי בהשכירה בסתם דוקא אבל בהשכירה לזמן לא מצי לאפוקיה גו זמניה וכ"כ הרשב"א ז"ל באותה תשובה וכ"ה במקו' לשם והנמק"י ז"ל כתב שכ"כ כל המפרשים ז"ל ומרן ז"ל בש"ע גבי נפל ביתו וכו' כתב דוקא בשוכר ביתו סתם וכו' וגבי בית חתנות לבנו לא הוצרך לבאר כיון דאפי' לצורך עצמו גילה רז זה דדוקא בשוכר סתם כ"ש לצורך בנו דפשיטא בשוכר סתם דוקא ומרן ז"ל סרכיה דה"המ ז"ל נקט ואזיל. אתאן לדידן כיון דנפל ביתו ולצורך בית חתנות שקולים הם איכא למימר כי היכי דיפה כח משכיר לאפוקיה לשוכר משום בית חתנות לבנו ה"נ בנפל בית בנו יפה ויפה כחו לאפוקיה לשוכר אלא דאכתי איכא למימר דשאני בית חתנות דרמיא על האב להשיא את בנו. אשה והיינו דנקט תלמודא כלליה לבריה למימרא דביה תליא מלתא ואיהו מאריה דביתא אבל בנפל ביתו של בנו מלתא דלא רמיא עליה דאב הוא ולאו כל כמיניה לאפוקיה לשוכר ובהרצותי ענין זה לפני מי שגדול ראש על ארץ הרב מוהרש"א ז"ל פי צדיק יהגה דמלשון הש"ע שכתב גבי בית חתנות שאינו בדין וכו' ובן בע"הב ישכור לו בית לעשות בו החופה עכ"ל שמיע ליה להרב ז"ל דתלה מרן בבן בע"ה ולא בבע"ה גופיה ש"מ דס"ל למרן ז"ל דגבי הבן נמי אמרינן אינו בדין וכו' ומינה לנפל בית בנו דיד האב והבן שוים לזכות זה ועכ"ז אמ"ל ה' ז"ל שאינו תוקע עצמו לדבר הלכה ואין ולאו ורפיא בידיה:

תוכן העניינים

ספר משכנות הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה