ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות קמח
שכחה נמצא כתוב. אצלי גירסא דינקותא וראיתי לעמוד בטענת שכחתי אי חשיבא אונס או פשיעה ונ"מ טובא לענין דינא ובפרק אלו מציאות דף ל"ה אמר ההוא גברא דאפקיד גבי חבריה וכו' אמ"ל ר"ן זיל שלים כל לא ידענא פשיעותא היא ע"ש והיא מוסכמת מכל הפוסקי' לך נא ראה וכן ממאי דאמרי' פ"ב דביצה די"ז ההוא סמיא דהוה יתיב קמיה דשמואל אשכחיה דהוה עציב אמ"ל אמאי עציבת אמ"ל דלא אותבית עירובי תבשלין וכו' לשנה וכו' אמ"ל פושע את לכ"ע שרי לדידך אסיר ע"ש בפירש"י והרז"ה והר"ן בפי' ההלכות ובמקו' לשם אמנם צל"ד מאי שנא שנה ראשונה משנה שניה ולקמן יתבאר בס"ד:
ותבט עיני למקור מים חיים בכניסתו שכתב בזה דברים נגדיים סתרא"י נינהו דבא"ח סי' שי"ח אות הג"הט שכתב משם מהר"ם מינץ ז"ל. דהשכחה שוגג מקרי ע"ש ובח"מ סי' אר"ץ בהג"הט אות ה' כתב משם הרב מקור ברוך סימן נ"ב ומטי בה משם מוהרש"ך ז"ל דהשכחה אונס היא ולא פשיעה ע"ש ולשם בהגהב"י אות י"ו כתב משם הרב משפט צדק ח"א סי' ל"ג במי שהניח התיבה פתוחה ושכח לסגור אותה דמקרי פושע ע"ש וכעת ספרים אלו אינם בנמצא אתנו להתבונן בהם מחלוקת זו על מה אדניה הטבעו ע"כ נמצא כתוב אצלי ואחר עבור זמן רב משלשים שנה זכיתי לקנותם:
וראיתי למהר"ם מינץ ז"ל שנשאל על דבר יעקב ששלח לראובן לשכור לי שליח לשרתו אדהכי והכי אירע לו אונס ליעקב שאינו לוקח משרת וראובן ידע מזה האונס ושכח והשכיר את שמעון על זה כתב הרב ז"ל דשכחה הוי שוגג ולא פשיעה מדאמרי' מרי' בפ' כיצד דף כ"ו דגבי נזיקין ריבה הכתוב לחייב שוגג כמזיד ואונס כרצון אבל לא לענין ד' דברים ואמ"ר היתה אבן מונחת בחיקו הכיר בה ושכחה ועמד ונפלה לענין נזיקין חייב דהא מרבינן לחייב שוגג כמזיד ולענין ד' דברים פטור ופירש"י ז"ל אע"ג דהכיר בה הוייא שכחה שוגג ולא פשיעה ש"מ דאי לאו הריבוי אפי' מנזק פטור עכ"ל ואי ק"ל דא"כ הו"ל סוגייא דפרק המפקיד ודפרק כיצד פלג"ן בהדייהו דהתם בפ' המפקיד קרי בחיל כל לא ידענא פשיעותא היא והכא איצטריך ריבויא לרבויי נזק ובד' דברים פטור דליכא ריבויא דלא מקרי פושע והרמב"ם בפ"א מה' חובל דין ט"ו פסק להך דרבא ובפ"ד מה' שאלה דין ז' פסק להך דר"ן. ע"כ נלע"ד לחלק בין הנושאים דשאני שומר כיון דקבל עליה נטירותא מאי דיהבו לגביה מילתא דרמיא עליה למיהב דעתי' היכא אותבינהו בינהו לאהדורי פקדונא למאריה אמטו להכי אמרי' כל לא ידענא פשיעותא היא כי דרמיא עליה למנדע כי תבע ליה מאריה דפקדונא משא"כ גבי אבן בחיקו אע"ג דהכיר בה כיון דלאו לנטירותא קיימא אלא למלתיה הוא דאנחה לא רמיא עליה מלתא למנדע אמטו להכי בכ"הג שכחה שוגג הויא ולא פשיעה ונדון הרב מלתא דלא רמיא עליה למידכר לההוא אונס דאיתנס יעקב בע"ה ולפ"ז במלתא דרמיא עליה למנדע כגון גבי פקדונא לאהדורי למאריה שכחה הויא פשיעה אבל במידי דלא רמיא עליה למיקם בידיעתו שכחה הויא שוגג:
והרב מקור ברוך ז"ל שאול נשאל במי שמשכן אצל חבירו חפצים ומכללם שלשלת זהב והניחם בארגז וכשבא להחזיר המשכון לבעליו לא מצאה ולא ידע אם נאבדה מהארגז או לפעמים שהוצרך להוציא חפציו מהארגז הוציאה ושכח להחזירה בארגז וכתב ע"ז בדף ע"ד ע"א וז"ל אלא דאיכא לעיוני הואיל והנפקד אינו יודע אם הוציאה לחוץ א"כ אינו יכול לישבע שלא פשע וכו' והרי כתב הבע"הת ז"ל דכל ש שומר שאינו יכול לישבע שלא פשע חייב לשלם והביא ראיה מהרא"ש ז"ל והדר ק"ל להרב ז"ל על הבע"הת דאמאי לא הביא תלמוד ערוך הוא בידינו דקאמ' כל לא ידענא פשיעותא היא ומש' דטעמא הוא משום שאינו יכול לישבע שלא פשע הואיל ואינו זוכר אנה הניחו אינו יכול לישבע שלא פשע דדילמא פשע והניחו במקום שאינו משתמר ומשו"ה חייב עכ"ל. דעת שפתיו ברור מללו דאם ברור לו שלא פשע בשמירתו אף אם נשכח אנוס הוא וישבע במה שיכול לידע אלא מכיון שאינו זוכר אנה הניחו אינו יכול לישבע שלא פשע והשכחה הוכח תוכיח דדילמא פשע והניחו במקום שאינו משתמר. ואהמ"ר שאין זו שיטת ההלכה אלא אפילו ישבע שהניחו במקום המשתמר אלא שאינו זוכר אנה הניחו' נק' פושע ומה"ט חייביה רב נחמן. שוב מצאתי הדבר מפו' בשם הריטב"א כי באה במקובצת לשם וז"ל כל לא ידענא פשיעותא היא אפי' אמר יודע אני שהנחתים במקום המשתמר אלא שאיני זוכר מקומם דאפי"ה חשי' פשיעו' כי הי"ל להניחם במקום שינתנו לו כשיתבעם ממנו עכ"ל וכן נראה שהיא דעת מרן ז"ל בש"ע סימן קפ"ה ס"ט דפסק בנותן כליו לסרסור למשכנם לו ואמ' איני יודע אצל מי השכנתים פשיעותא היא וחייב לשלם עכ"ל ובוודאי דהממשכן ומלוה על המשכון מקום המשתמר הוא ואפי"ה חשיב פשיעותא והרי"ף ז"ל מאריה דהאי דינא מהך דר"ן דכל לא ידענא פשיעותא היא כמ"ש הריטב"א ז"ל בסיום דבריו שם ומה שהאריך עוד ה' מקור ברוך ז"ל בענין בריא בחיובא וספק בחזרה ע"ש וכבר עמדתי ע"ז במ"א בס"ד וכעת ראיתי לה' דבר משה ח"ב סי' פ"ו שעמד בדברי הת"הד שהביא הרב ז"ל והמורם בדברי ה' מקור ברוך בענין השכחה שהיא אונס ולא פשיעה ושכ"כ ה' מוהרש"ך בשניות סי' ק"ה ע"ש בסוף ע"ב ולפום מאי דכתי' משם הריטב"א אח"הר אין הדבר כן:
והרב משפט צדק ז"ל שם בח"א סימן ל"ג נשאל בשוכח לסגור הארגז ונאבד ממנו והשיב דהוי פשיעותא דוגמא למ"ד כל לא ידענא פשיעותא היא א"כ הרי התם מאחר ששכח היכא הניחם וחשיב ליה פשיעותא וכו' עכ"ל. מ"ש דוגמת למאי דאמרינן וכו' אינו מדוקדק התם דהניחו במקום המשתמר אפי"ה כי אמר לא ידענא היכן אותבינהו חשיב פשי' כ"ש בהניח הארגז פתוח דהו"ל שאינו משתמר וכן מהך דמייתי דשנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים וכל א' אומר שלי המאתיים דחייב לשלם לכל אחד מאתיים דהו"ל למידק מי הוא בעל המאתיים ומי הוא בעל המאה הרי דהגם די"ל שדייק אלא ששכח עכ"ז נקרא פושע וחייב עכ"ל והרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שאלה דין ד' כתב וז"ל שהרי הוא פושע שהיה לו לכתוב שם כל אחד ואחד על כיס שלו עכ"ל. והעתיקו מרן בש"ע רי"סי ש' ע"ש גם הרב בע"הת סי' ט"ל ח"ב סי' א' כתב וז"ל ופריך רבא הא דקתני שמפסיד מנה משלו משום פשיעותא דיליה דהו"ל למכתב שמיה דמפקיד גבי ממונא כי היכי דלא לחליף ליה עכ"ל וכ"כ הרשב"א ז"ל הובא במקובצת ולפ"ז אין ראיה לומר די"ל שדייק אלא ששכח וכו' דפשיעותא היא במה שלא כתב שם כל אחד על כיסו ולא שדייק ואח"כ שכח ועיין בתשו' ה' שער אפרים ז"ל סי' כ"ח מ"ש הרב בנו וכעת נדפסו תשו' הרב בני אהרן ז"ל ובסי' ל"ז עמד בחקירה זו אי שכחה חשי' אונס או פשיעה ועיין במור"ם ז"ל סי' קכ"א ובה' סמ"ע ז"ל שם ובה' דבר משה ז"ל סי' פ"ב: