ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות קכב
שותפים רש"ל נשתתפו באומנותם לזמן מוגבל ותנאי היה הדבר שהמתחרט מהשות' יתן לחבירו כ"וך והכל בקש"ס ובתוך הזמן מחלו זה לזה השות' באמירה בעלמא ואח"כ נתחרט המוחל והשבתי ע"ז מ"ש הרדב"ז בח"א שבשני סי' ש"ן דלא הויא מחילה כיון דהשיתוף היה בק"ס ושכן מצאתי להריטב"א ז"ל בשם רבותיו כמ"ש מרן הב"י רי"סי של"ג וכבר עמדתי ע"ז במקום אחר ונתישבתי בדבר דשאני נ"ד שתלו החרטה בקנס והמחי' היא מחילת קנס ובודאי דמתילה כהאי מהנייא באמירה בעלמא ואף לחוב שבשטר ודלא כרבינו ישעיה ז"ל שהביא הטור ס"סי י"ב וכבר הארכתי במערכת אות מ' מדיני מחילה א"כ ממילא מהניא לביטול השות' ודבר זה קיימתיהו מסברא ואח"כ מצאתי און לי במאי דקי"ל גבי קנסות השידוכין שעושים בק"ס ובשבועה חמורה שאם פורע הקנס פטור מהשבועה והק"ס כמ"ש בטוש"ע א"הע סי' ץ' ועיין שם בכנ"הג שם ולהש"ך ח"מ סי' ר"ז סקכ"ז ולה' אהרן חא"הע שם ולית דין צריך בשש אבל אם לא היה קנס בדבר דינא יתיב כמו שהעליתי לעיל שכדעת הריטב"א ראוי לפסוק וכשהשות' בשבועה ולא קנין לדעת הרב בית דוד בי"ד סימן קי"ו כי בהפרד חבילת השות' ממילא הותרה השבועה והרב דבר משה ז"ל חי"ד סימן ל"ז חלק על כל ראיותיו ופסק דעדיין השבועה במקומה עומדת ע"ש ועיין בהרדב"ז ז"ל בחדשות סי' שכ"ו וסי' ש"ן: