ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות צו
שותפים אחד מהשות' שלוה לצורך השותפות לדעת מרן ז"ל שפסק כהרמב"ן ז"ל דחבירו משתעבד אע"פי שלא היה עמו בשעת קנין כתב ה' בית אברהם ז"ל דמיירי כשהודיעו הלוה למלוה דלצורך השות' לוה דאמרינן דהמלוה הלוה על סמך אמונת שניהם אבל אם הלוהו סתם אפילו הרמב"ן מודה דלא נשתעבד השותף השני דדילמא לצורך עצמו לוה והמלוה על סמך אמונת הלוה לבד הלוהו ולדעת הרא"ש ז"ל אע"פי שפירש הלוה ואמר שלצורך השותפות הוא שלוה כיון שלא היה עמו השותף השני בשעת קנין לא נשתעבד ומדברי ה' גר"ת ש' מ"ד דף ר"א והרב גבעות עולם סי' כ"ב נראה דס"ל כדעת הרא"ש ז"ל דבמפרש שלצורך השות' לוה מודה הרא"ש ז"ל ובסתם הוא דפליג ע"ש אי לזאת קם דינא בשני שותפים שהפקיד אחד ממון אצל אחד מהם בלי ידיעת השותף השני והם בענין שרשאי להשתמש בהם לכ"ע אין השותף השני חייב דלאו אהימנותיה מסר לו הפיקדון אלא אהימנותיה דנפקד לחוד הוא דמסתמיך ואזיל וכך עלתה הסכמתנו: