ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
שי"ן · אות עב
שונא קי"ל דהשונא שלא דבר עמו באיבה שלשה ימים אסור לדון כמ"ש בטוש"ע דין ז' ולדעת מהות השונא שלא דבר עמו וכו' דע לך שאם היא שנאת הלב בלא"ה פסול לדון כלל משום דקעבר אמימרא דרחמנא דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך וכדאיתא בע"פ דקי"ג אלא הכא במ"ע כשלא דבר עמו משום איזה קפידא שיש לו עליו כנוהג שבעולם בין איש ובין רעהו ואם הבע"ד הערים על הדיין שלא דבר עמו שלשה ימים לא אהני לרמאה רמאותיה ולא אהנו מעשיו ועיין לה' מוהריב"ל ז"ל ספר ג' סימן צ"ו:
ולענין אם הדיין האוהב והשונא לראובן אם מותר לדון את בנו בזה ראיתי לה' מוהריק"ש ז"ל בהגהותיו שם שכ' וז"ל שונא לאב פסול לבן הסמוך על שלחנו מן הדין שכל א' מפקח על נכסי השני והכל כאחד אחד וכן האשה ובעלה הכי מוכח מדברי הרשב"א ז"ל בסי' אל"ף ל"ה הובאה בארוך סי' ס"ה ור"ל דאפי' באינו סמוך על שלחן אביו אסור לדונו ובכל הכתוב דה"ה לאוייב ועיין בהריב"ש ז"ל סי' קכ"ז ואלו לא נאמר היה ראוי ליאמר בדורינו וזה פשוט לכל אדם עכ"ל ומה שחידש ה' אפילו באינו סמוך עש"א דינא הכי הוא לא פליג אמלתיה דהרשב"א דלענין מצא שטר בין שטרותיו דמיירי ביה הרשב"א ז"ל התם דוקא בבן הסמוך על שלחן אביו דבסתמא הלוה מסר לאב או לבן הסמוך על שלחנו כיון דשניהם מפקחין על נכסי כל אחד מהם והו"ל כאדם אחד משא"כ בבן שאינו סמוך עש"א דאין כל אחד מפקח אלא על נכסי עצמו בודאי שאין הלוה מוסר שטר האב לבן ולא שטר של בן לאב דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי אבל בדין דתלוי הדבר באקרובי דעתא דמ"הט אוייב ושונא פסול לדונם סבר לה מר ז"ל דאידי ואידי חד שיעורא וכך לי שאינו סמוך על שלחן אביו בסמוך על ש"א וטעמא דמסתבר הוא ושומר נפשו ירחק ויסתלק מלדונם ותשו' הרשב"א הלזו פסקה מור"ם ז"ל סי' ס"ה:
ולענין ב' ת"ח ששונאים זה את זה שנת' שם בדברי מרן הש"ע שאסורים לדון זה עם זה ע"ש אם עברו ודנו דעת ה' מוהר"א ששון ז"ל דאיסורא בעלמא הוא דעבוד ומה שדנו דיניהם דין והרב"ח ז"ל כתב דאפילו בדיעבד אין דינם דין והכנ"הג שם אות י"ד בהג"הט כתב שכן נראה דעת רש"י ע"ש וזו הלכה העלה ה' מוהריט"ץ ז"ל סי' רל"ז ועיין לה' נאמן שמואל סי' ע"ה ולה' כרם שלמה סי' ג':
ולעניין שני ת"ח אהובים זה לזה כתב הרב"ח ז"ל דפשיטא דכשרים ומי שפסול אם יכול לישב במושב הדין עם שאר הדיינים דעת ה' בית יעקב סי' ס"ז דלא מצי למיתב וה' שבות. יעקב ז"ל ח"א סימן קמ"א חלוק עליו בזה ושאדרבה בהכי ניחא טפי: